יש תניא ובמה עסוקים?
יש תניא ובמה עסוקים?
העולם צריך לרעוש...

תהיה אשר תהיה התגובה להופעת הספר הנוסף מתורת רבינו, דבר אחד ברור: לא יתכן לעבור על כך בשתיקה (הרב משה מרינובסקי)
מספרים שעם הופעתו לראשונה בדפוס של ספר התניא בתרגום לאנגלית, אמר הרבי למזכיר הרה"ח ר' ניסן מינדל ע"ה: העולם עסוק ב'ספוטניק' (שמה של חללית ששוגרה באותם ימים לחלל), אבל לאמתו של דבר העולם היה צריך לרעוש על הופעת התניא באנגלית...

בהזדמנות אחרת הביע הרבי צער על כך שבאוהלי חסידים עצמם, אין מספיק תשומת לב להופעתם של ספרי חסידות חדשים.

היה זה בחורף תשד"מ. באותם ימים יצאה לאור מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה' לרבנו הזקן ובהתוועדות שבת-קודש פרשת תשא, ט"ו אדר ראשון, שושן פורים קטן, אמר הרבי (התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1093):

"... בתקופה האחרונה מדפיסים – ברשות נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר – ספרי חסידות ללא כל הגבלה (נוסף על הדפסת עניני חסידות "בשבעים לשון"). ניתנה רשות להדפיס את כל דרושי החסידות של רבותינו נשיאינו!

והנה, מובן בפשטות שהדפסת עניני תורה בכלל, ובפרט ספרי חסידות – צריכה להביא לידי שמחה גדולה אצל בנ"י, ואצל חסידים – ביתר עוז, ומהם – השמחה ביתר עוז אצל כל בנ"י, ועפ"ז – היו צריכים לראות ולשמוע "קול רנה וצהלה באהלי החסידים"! ואעפ"כ, "עולם כמנהגו נוהג"... מונחים בענינים אחרים... ואין להאריך בענין זה שהרי ידע איניש בנפשי'!".

בהמשך השיחה הרבי אמר שיש גם תופעות רצויות בתחום זה ושיבח את אלה שהדירו שינה מעיניהם והשתדלו שהמהדורה החדשה של הלקוטי תורה תצא לאור במהירות האפשרית. הרבי התבטא – "אשרי חלקם וגדול זכותם, ותבוא עליהם ברכה ולהם דומיה תהלה", ואמר שיתן להם בקבוק משקה כדי לערוך התוועדות גדולה לכבוד המאורע.

ואכן, ביום שלישי של השבוע הבא, ח"י אד"ר נערכה ב-770 התוועדות גדולה לרגל הדפסת המהדורה החדשה של הלקוטי תורה. ובס' 'רישומה של שנה בבית חיינו – ה'תשד"מ' (עמ' 159) מסופר על כך: בהתוועדות השתתפו רבים מאנ"ש והת', ובמהלכה למדו את תחילת המאמר הראשון בלקוטי תורה. וכן נערכה בין הנוכחים חלוקת מאמרי אדמו"ר הזקן – על-מנת לסיים את לימודם עד י"א ניסן הבעל"ט. לאחר מכן התוועדו המשפיעים וזקני אנ"ש עד אור הבוקר...".

* * *

בימים אלה יצא לאור הכרך הכ"ט בסדרת 'תורת מנחם – התוועדויות' הכולל את המאמרים ואת השיחות של הרבי מראש השנה עד סוף חודש טבת תשכ"א.

הספר מכיל 318 עמודים מתורתו של הרבי, ערוכים היטב, עם שפע מראי-מקומות, עם מפתח ותוכן העניינים ועם הוספות, כמיטב המסורת של 'ועד הנחות בלה"ק'.

בחלקו הראשון ניתן ללמוד על היחס המופלא שהרבי העניק לאורחי אותו חודש תשרי, נוסעי הצ'רטר הראשון מארץ ישראל, הן בשיחות הק' הן בעת הסעודות והן ביחידות מיוחדת לתושבי כפר חב"ד ובסופו יש 'הוספה' מעניינת – רשימת דברי הרבי בעת ביקור מר שבתאי, כתב העיתון "דבר".

את המאמרים והשיחות יש ללמוד, כמובן, בשלמות ובכובד ראש הראוי אך כדי לחוש מעט מן האור הגדול, נביא שני גרגירים מתוך האוצר העשיר:

• בהתוועדות שבת בראשית (שהיתה התוועדות-המשך לשמחת-תורה) פנה הרבי לאחד ממארגני קבוצת האורחים מארץ ישראל, הרה"ת ר' יצחק מענדל ליס ושאל: כמה עלתה הנסיעה מארץ ישראל וכשהשיב: 1249 לירות, חזר הרבי והכריז סכום זה פעמיים (כמורה על הפלאת הענין) ולאחר שכל האורחים אמרו "לחיים", נענה הרבי ואמר: באמת הרי כולנו באנו מארץ ישראל, כפי שאומרים "מפני חטאינו גלינו מארצנו", אלא שההוצאות שלנו היו מעט גדולות יותר.... ("אונז האט דאס אפגעקאסט א ביסל טייערער"), וסיים הרבי: ובכן, יאמרו כולם "לחיים"!

• מתוך היחידות לתושבי כפר חב"ד שנערכה ביום שלישי ד' חשון, בה דיבר הרבי על הצורך לדאוג לכך שכל ענייני הכפר הן בגשמיות והן ברוחניות יהיו "לשם ולתפארת" : "הנני ממנה אתכם בתור שלוחים שלי, למסור את הדברים הנ"ל לכל אחד ואחת – "כה תאמר לבית יעקב, אלו הנשים, ותגיד לבני ישראל אלו האנשים" – כולל גם קטנים וקטנות, כי אע"פ שבעניני מצוה יש חילוק בין גדול לקטן, הרי כשמדובר אודות קידוש שם ליובאוויטש, אין חילוק בין גדולים לקטנים, ואדרבה, לפעמים יכולים הקטנים לפעול עוד יותר, והיינו שגם תלמיד ב"חדר" בבית ספר למלאכה, או ילדה בבית-רבקה, שומע ("דערהערט") זאת ונעשה מונח אצלו ("עס לייגט זיך אפ ביי אים") ועד שנעשה "טופח על מנת להטפיח"...

* * *

תהיה אשר תהיה התגובה באוהלי החסידים להופעת הספר הנוסף מתורת רבינו, דבר אחד ברור: לא יתכן לעבור על כך בשתיקה.

י"ד בטבת תשס"ו
תגובות
5
1. יש מה שמעיב על השמחה
יש הרגשה והלוואי שהיא איננה נכונה, אך בוודאי שיש צורך להכחישה:
\הכיתוב בספרים הוא באותיות גדולות ובעל רווחים מיותרים, שלא כמו הסדרה שיצאה על השנים מ"ב נ"ב. דומני שניתן היה להכניס שניים או שלשה כרכים כפי שהם היום בכריכה אחת, אלא שכנראה הרצון לרווח קל גובר.
י"ד בטבת תשס"ו
2. תגובה לשמוליק
כפי הידוע לי אין עושים כסף קל כלל וכלל, והם עצמם לא יודעים איך הם עדיין מחזיקים את המוסד על תלו.
וכאחד שמכיר את המערכת של תורת מנחם, חושבני ששמוליק טועה.
וכדאי שיברר כמה עולה ספר של "מפענח צפונות" שנדפס כבר כמה פעמים ואין בו יותר מג' מאות עמודים ועולה $32!! וספר זה כמודמני נדפס בהרבה יותר עותקים מתורת מנחם.
וכן ש"ס שוטנשטיין שקיבלו על כל ספר רבע מליון דולר הקדשה והדפיסו מכל כרך עשרות אלפי עותקים ומחיר כל ספר בארה"ב 27$
ובכלל חבל להסיט את השיחה לדברים כאלו, אחרי הכתבה הנפלאה של הרב מרינובסקי
י"ד בטבת תשס"ו
3. ל1 ו2
השאלה היא אחרת לגמרי:
מפני מה מדפיסים את ההתוועדויות בקצב כ"כ לאט? הנחה של התוועדות אחד מתפרס על גבי שלש וא ארבע קונטרסים בשעה שבימים כתיקונם הציאו המערכת לאור הנחה של התוועדות שלימה משבת לאחרי ג-ד ימים.

באם היו עובדים בקצב יותר מהר היו כבר מזמן גומרים את הסידרה וחוסכים הרבה כסף.

כבר י"ב שנה מג' תמוז ועדיין לא הגיעו לחצי העבודה... שומו שמים.... מ'האלט אפ די גאולה...
ט"ו בטבת תשס"ו
4. חלוקת התניא.
התמונה המתפרסמת כאן היא ממעמד חלוקת התניא ביו"ד שבט ה'תש"ן - במלאת 40 שנה לנשיאות.
לדאבון לב היו דחיפות עצומות ובלאגאן גדול שכנראה שאפי' "וועד המסדר" לא השתלט..
הרבי בכבודו ובעצמו השליט סדר וביקש גם מהקרובים למלכות להתקדם הלאה אחר שקיבלו תניא...
א' השלוחים.
ט"ו בטבת תשס"ו
5. חלוקת התניא
אם אינני טועה התנועה שנראית בתמונה הייתה לילד ששיחק עם התניא שהרבי נתן לו.. הרבי הקפיד על כך ופנה לרב גרונר ואמר "תן לו משחק", והוציא מכיסו את צרור המפתחות...
י"ט בטבת תשס"ו