כ"ף באייר – בעקבות ארון ברית ה' ■ הפרשה החסידית

הרב אלי וולף מגיש את פרשת השבוע החסידית על-פי שיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
הרב אלי' וולף
התאריך של השבת הזו, זהו יום כ"ף באייר.

יום זה מצוין כתאריך מפורש בתורה, בפרשת בהעלותך, שם התורה מתארת מאורע שהתרחש, והיא מציינת את היום והחודש בו הוא התרחש.

כיון שהתורה היא נצחית, והמילה "תורה" היא מלשון "הוראה" – אזי ציון תאריך זה בתורה, יש בו הוראה מיוחדת ליום זה בכל שנה ושנה, ומיום זה, כ"ף באייר, יש לקחת את המסר וההוראה הזו לכל שאר ימות השנה.

בפרשת בהעלותך מספרת התורה (במדבר י, יא-יג): "ויהי בשנה השנית, בחודש השני, בעשרים לחודש, נעלה הענן מעל משכן העדות, ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני .. ויסעו בראשונה על פי ה' ביד משה".

ביום זה, "בחודש השני בעשרים לחודש", ביום כ"ף באייר, הקב"ה הורה לעם ישראל, שכעת עליהם להתנתק מהמקום בו הם שהו עד עתה – ליד הר סיני – והם נדרשים לצאת למסע לכיוון ארץ ישראל, להכנס אל המדבר בדרכם אל ארץ הקודש.

מאז ראש חודש בסיון של השנה הקודמת הם חנו למרגלות הר סיני, מספר ימים לאחר מכן הם קיבלו על התורה על ההר, ומאז ועד עתה, עד כ"ף באייר, כמעט שנה תמימה, הם נשארו לשכון שם –

וכעת הקב"ה מורה להם שעליהם לעזוב את המקום, ולצאת לדרך לכיוון ארץ ישראל.

*

תיאור זה מהווה עבורנו הוראה:

ישנם זמנים במהלך היום, בהם אנו נמצאים במצב של "הר סיני". בזמני לימוד התורה, בזמני התפילה אל הקב"ה, "דע לפני מי אתה עומד" – אנו עומדים לפני הקב"ה, ליד "הר סיני".

וכמו כן, ישנם זמנים אחרים במהלך היום, בהם – כפי שהקב"ה ברא את האדם – אנו עוסקים בדברים אחרים החיוניים לקיומו של האדם; זמני האכילה והשתיה, זמן השינה וכדומה, ובזמנים אלו האדם אינו יכול לעסוק, בה-בעת, בלימוד התורה.

יכול האדם לחשוב, שאולי בזמנים אלו, הוא חלילה מנותק מהתורה, מנותק מהקב"ה, הוא מתרחק מ"הר סיני".

מספרת לנו התורה, שההליכה מהר סיני אל המדבר, לא היתה חלילה הליכה מהיהדות, היא לא ניתוק מתורת משה, "תורה ציוה לנו משה" – אלא היתה זו הליכה "על פי ה' ביד משה", זו הליכה על פי הנחיות והוראות התורה.

וכפי המסופר בהמשך הפסוקים (לג): "ויסעו מהר ה' .. וארון ברית ה' נוסע לפניהם", הארון בו היו לוחות העדות, צעד בראש, לפני עם ישראל, והם הלכו בעקבותיו.

גם ההליכה מ"הר סיני" אל המדבר, הינו על פי הוראות התורה, הוא חלק אחר של קיום הוראותיו של הקב"ה.

*

יום כ"ף באייר, "בחודש השני, בעשרים לחודש", מהווה הוראה לכל דור ולכל מקום, ובמיוחד ביום כ"ף באייר:

לכל אחד מאיתנו ישנם זמנים ביום בהם הוא עומד ליד "הר סיני", בעת לימוד התורה, קיום המצוות, בזמן התפילה, וישנם גם זמנים אחרים.

עליו לדעת, שגם בזמנים בהם הוא עוזב את "הר סיני", הזמנים שהקב"ה ברא את האדם כך שהוא יהיה זקוק לאכילה ושינה, שהם חיוניים עבורו, כדי שבכוחם הוא יוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות –

גם זמנים אלו צריכים להיות "על פי ה' ביד משה", הקב"ה מורה לנו בתורה כיצד צריכה להיות ההנהגה שלנו בזמנים בהם אנו לא "ליד הר סיני", כיצד עלינו לאכול, כיצד עלינו לישון וכדומה.

*

מסע זה של בני ישראל בכ"ף באייר, יש בו מסר והוראה נוספים.

כאמור, בני ישראל יצאו לדרך מהר סיני אל המדבר, "ויסעו מהר ה'" – והארון הוא זה שצעד בראש המחנה, לפני עם ישראל, "וארון ברית ה' נוסע לפניהם".

ומספרת התורה בפסוקים הבאים (לה): "ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה; קומה ה', ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך".

כאשר אנו צועדים בעקבות "ארון ברית ה'", כאשר לוחות הברית הם מורה הדרך שלנו – אזי גם כאשר אנחנו צועדים אל תוך המדבר, מקום של סכנה ואויבים, אין לנו ממה לחשוש.

משה רבינו הכריז אז לראשונה, ביום כ"ף אייר, "קומה ה' ויפוצו אויביך".

הקב"ה עצמו קם ונעמד עבור עם ישראל, ואין כל צורך שהם יהיו אלו שיילחמו, כי עוד לפני שעם ישראל למקום מסויים, הקב"ה פועל "ויפוצו אויביך", האויב נפוץ ומתפזר לכל עבר.

כל אלו המכונים "אויביך", אויבים של הקב"ה, והאויבות שלהם להקב"ה באה לידי ביטוי בכך שהם אויבי עם ישראל, וכפי שרש"י על הפסוק מביא את פירוש הספרי "כל השונא את ישראל, שונא את מי שאמר והיה העולם" – מתפזרים ובורחים, עוד לפני שעם ישראל נפגש בהם,

"ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך" – כל אלו בורחים על נפשם "מפניך", מפני ארון ברית ה' ההולך לפני המחנה, לפני עם ישראל.

*

כאשר אנו צועדים כש"ארון ברית ה'" מוביל אותנו, כשתורתו של הקב"ה ניצבת לפנינו בראש הטור, גם בזמנים בהם אנו לא עומדים ליד "הר סיני", גם בזמנים שאינם לימד התורה או קיום המצוות,

כאשר גם זמני האכילה והשינה נעשים על ידינו "על פי ה' ביד משה", כרצונו של הקב"ה וכהוראותיו בתורה, על יסוד הוראות "ארון ברית ה'" –

אנו יכולים לצעוד בבטחה ב"דרך ה'", בדרך שה' מורה לנו, נזכה לכך ש"יפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך", שכל הדברים המפריעים לנו יתבטלו מאליהם,

ונזכה לצעוד בבטחה, במנוחה ובשמחה, אל היעד שלנו – עד שנגיע בעזרת ה' לארץ ישראל, לגאולה האמיתית והשלמה.

(מתוך שיחה לילדים, יום ג' בהר בחוקותי, כ"ף אייר, ה'תש"מ)
י"ט באייר תשע"ט