ב"ה יום שלישי, ו' ניסן תשפ" | 31.03.20
מכתבים מה"סבא"

מכתבים מהמזכירות לרוסיה, לא נשלחו מכתובת 770, ונחתמו: "מענדל", "זיידע" וכן "דעדושקא". פרק מתוך הספר על הרבי ויהדות רוסיה
הרב זושא וולף

במהלך השבוע יפרסם 'שטורעם' קטעים נבחרים מתוך הספר 'דיעדושקא' על הרבי ויהדות רוסיה, שיצא לאור על ידי וועד השלוחים לחבר העמים, בעריכת הרב זושא וולף.

הנה קטע מתוך פרק א', על מכתבים מהרבי, שנכתבו מטעמי זהירות בחתימות ושמות מיוחדים:

מטעמי זהירות, מכתבי הרבי לרוסיה לא היו נשלחים על נייר המכתבים הרשמי של הרבי, וגם החתימה של הרבי הייתה שונה.

מספר הרב בנימין קליין, ממזכירי הרבי:

המכתבים שהיו ממוענים מה'מזכירות' לרוסיה, לא היו נשלחים מהכתובת של 770. המזכיר הרב ניסן מינדל היה כותב את המכתבים ברוסית (בכתב ידו, בשונה מכל שאר המכתבים שהיו במכונת כתיבה) והרבי היה חותם עליהם, על-פי רוב בשמות "מענדל", "זיידע" וכן "דעדושקא" [=סבא ברוסית]. לאחר מכן היו שולחים את המכתבים מכתובות שונות בניו-יורק, כתובות אמיתיות, שניתן יהיה לכתוב אליהן חזרה, אך לא "770".

לשם דוגמא, לפנינו מכתבים מהרבי אל הרב אבא דוד שי' גורביץ (כיום השליח והרב הראשי באוזבקיסטן ובאסיה התיכונה) מחודש אלול תש"כ, כאשר משפחת גורביץ התגוררה בלבוב:

המכתבים נכתבו ע"י המזכיר בשפה הרוסית ונחתמו בשם "סבא", והרבי הוסיף בהם תיקונים בכתב ידו.

ב"ה. ימי הסליחות תש"כ

ברוב הערכה לאבא דוד!

בזמנו קיבלתי את מכתביכם ושמחתי מאוד לקרוא בו על חיי משפחתכם ובשורה טובה שאתם מחכים להרחבת המשפחה בשעה טובה.

וכיוון שמתקרבים לשנה החדשה שכנראה תהיה טובה ומתוקה בכל המובנים, ה' יעזור שתמיד תבשרו בשורות טובות.

ד"ש לכל הקרובים ובאיחולים הכי טובים.

לשנה טובה ומתוקה

סבא

ומכתב נוסף אליו, מה' אדר תשכ"א, לאחר שהרבי קיבל את הבשורה על הולדת בתו:

אבא דוד היקר שי'

שמחתי מאד לקבל את הבשורה הטובה על לידת הבת ברכה.

יהי רצון שביחד עם אשתך תחנכו אותה יחד עם הבן לשמחתם ולשמחתנו בכל המובנים.

באיחולים הכי טובים ודרישת שלום לכל היקרים.

סבא

כיוצא בזה הנה מכתב ששלח הרבי בכ"ה אלול תשכ"ד להר"ר דוד אוקונוב, שהתגורר אז ברוסיה, עליו חתם בכינוי "מ. זיידע".

לדוד יקירי, שלום

בשמחה קבלתי ד"ש ממך. שמחתי להיוודע גם שקבלת 'הזמנה' לגור יחד עם קרוביכם והנני מאחל לכם אושר רב. ייתן השי"ת שכל משאלותיכם יתמלאו ללא קשיים במלוא המידה. וביחוד שאנו עומדים לקראת החגים.

במיטב האיחולים לשנה החדשה לכולכם.

מ. זיידע

בל יזכיר מפורש שם המשלח

בספרו "זכרונות פון גולאג" מצטט המחבר הרה"ח ר' מרדכי ליפשיץ, דברים שכתב מזכירו של הרבי הרב ניסן מינדל לחסיד הרב יונה איידלקופ, אודות מסירת מכתב מהרבי עבורו בימים שהוא, ר' מרדכי, היה במוסקווה:

למרדכי ליפשיץ ע"י ר' יונה איידלקופ - כשישלח לו המכתב, בל יזכיר מפורש שם המשלח. כי אם בשם הידוע ורגיל בפי אנ"ש, דער טאטע אדער דער זיידע, ויודיע לפה האדריסה שלו.

כיוצא בזה אנו מוצאים באגרת מו' חשון תשכ"ח, בה מודיע הרב אפרים וולף לידידו הוותיק הרב נתן ברכהן, שהתגורר באותם ימים בריגה, על מכתב ברכה מהרבי לרגל שמחת נישואין במשפחתו - עם הכינוי המקובל באותם הימים במכתבים לברית המועצות: "זיידע".

צו אונזער קאזין נטע שי', שלום וברכה!

איך שיק דיר דא א וואונטש וואס דער זיידע האט געשיקט צו דיר און דיין מחותן, און איך האף דו וועסט זיין צופרידן.

בא אונז איז נישטא קיין באזונדערס מיר פילן זיך אלע גוט ב"ה, מיר האפין אז אזוי אויך בא אייך.

בכבוד רב, אפרים

בהקשר זה ראוי להביא את המכתב הבא, מח' תשרי תשכ"ד, בו מודיע הרב וולף לרבי על הנעשה עם משפחת ברכהן, וכן על שמות סתר בהם נקטו אנ"ש ברוסיה במכתביהם אל מעבר למסך:

רצו"ב מכתב שנתקבל מר' נטע שי' ברכהן מריגא, בו הוא מודיע שדחו את בקשתם להתאחד עם משפחתם באה"ק. כן כפי הנראה מצבם שם קשה במאוד ואנא לעורר רחמים רבים עליו ועל כל בני ביתו לטוב להם בכל העניינים, ואשר סוף סוף יזכו ובקרוב ממש לקבל היתרי יציאה משם.

משערים כאן ש"אביב הקדים" הכוונה לר' ניסן שי' מינדל.

זהיר טפי

"הנני מושך ידי מלחוות דעה"

כפי שכבר נזכר, לרבי היו צינורות חשאיים שונים ומגוונים באמצעותם ניהל את הקשר עם יהדות רוסיה. דרך הצינורות הללו זרם מידע שוטף מרוסיה אל הרבי ובמקביל זרמו הוראות, ברכות ודברי עידוד מהרבי לברית המועצות. עם זאת, הרצון וההכרח לקבל כמה שיותר מידע מהנעשה ברוסיה והרצון להעביר לרוסיה מסרים ודברי עידוד, לא היו על חשבון הזהירות הנדרשת גם בגלל אופי הנושא וגם כדי לא להזיק חלילה לאף אחד מיהודי רוסיה באשר הם.

כך כותב הרבי במענה משנת תשי"ח לשאלת אחד החסידים שהתגורר בארץ-הקודש האם להתכתב עם קרוביו ברוסיה (אגרת ו'רנח):

כיוון שהמתין עד עתה כדאי לחכות להזמן שיוטבו היחסים מארץ-הקודש ת"ו לשם, פרט באם יכול לכתבו על-ידי מי שהוא הנמצא עתה בפולין שמשם ישלחו המכתב לקרוביו.

בה' באדר תשכ"ד (אגרת ח'תשעט) כותב הרבי לד"ר צבי הרכבי:

כותב אודות שילוח ענייני דפוס ובריבוי וכו' לשם וכו' וכו'.

וכיוון שבעניין זה ישנם כמה סברות לכאן ולכאן הנני מושך את ידי מלחוות דעה ומלהשתתף וכו' ואתו רוב הסליחה.

"לא לעשות דבר"

הרבי נוקט זהירות יתירה בעקביות ולפני כל פעולה מבקש לבחון היטב באיזו מידה הדבר אכן יועיל ליהודי המצוי מאחורי המסך.

בשנת תשי"ז הצליח דודו של הרבי הר"ר בן-ציון שניאורסאהן (ליתר דיוק: דודה של הרבנית חיה מושקא, אחיה של הרבנית נחמה-דינה, רעיית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ) להגר מרוסיה ולהתיישב בארץ-הקודש. הוא כתב מכתב לרבי, והרבי השיב לו בין השאר (אגרת ה'רד):

תשואת חן על הפריסת שלום מכמה אנ"ש שמזכירם בסיום מכתבו, ואם לפי דעתו רצונם ומותר על פי המצב שם לשלוח להם חבילות, אולי יהיה בטובו להודיעני הכתובת על שמה תושלחנה החבילות, ואשתדל לעשות בזה.

וכך גם כאשר נשאל על-ידי צעירי-אגודת-חב"ד סניף כפר-חב"ד על קיום כינוס זיכרון ליהודי רוסיה, שיגרה מזכירות הרבי מברק קצרצר ובו נאמר:

במענה למכתבם - לא לעשות דבר

מכתב בא [=נשלח].

מזכירות

בהמשך לכך כתב הרב חדקוב מכתב שבו הוא מוסיף על לשון המברק:

ובזה הננו להדגיש שוב שאין לסדר דברים כאלה לא אתם ולא [=ארגונים] אחרים שבארץ-הקודש ת"ו, כי מטעמים ידועים יש חששות גדולות בזה. וברור הדבר שאחינו בני-ישראל שיחיו הנמצאים במדינה האחרת אינם רוצים כלל וכלל בזה, והצער כשנוהגים כך יש בו מעין פיקוח נפשות אשר דוחה הכל ודי למבין.

להתייעץ עם הידידים והקרובים

הוראות לנהוג במשנה זהירות ניתנו ביחס לנסיעות לרוסיה באותם ימים:

מעשה בעסקן ציבורי יליד רוסיה, שחשקה נפשו לבקר במדינתו הולדתו ושאל על כך את הרבי. בקיץ תשי"ח השיבו הרבי (אגרת ו'שיא):

הנה בכלל מלפני זמן לא היו הצעות כאלו מתקבלים על דעתי בהנוגע להילודים במדינה ההיא, ז.א. מי שהי' איזה זמן נתינים שלהם, אבל לפי הידיעות שמתקבלות לאחרונה, וביחוד מאלו שעשו כנ"ל ובאים לשם לתקופה קצרה ביותר, לכאורה אין מקום לחשש.

ולכן כדאי שיתראה עם . . שי' שהוא יודע יותר פרטים מבקור אחיו שם בשבועות האחרונים, ובאם יהיו הידיעות בזה משביעות רצון, הנה ליתר שאת יציע הענין לפני שלשה מבני-ישראל מידידיו, ובכח הרבים יפסקו הענין לטוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט שגם מצות כבוד בדבר כמו שכותב.

ואולי כדאי יותר לנסוע לא בתור בא-כוח מאיזה מפלגה שתהי', שאף שבהנוגע אליו זהו מעלה, אבל בהנוגע להנמצאים שם, צריך עיון בזה, מה שאין כן כשנוסע כאיש פרטי.

כן מובן שצריך לשאול את קרוביו שם באם נראה להם דבר הנסיעה בכלל.

לא לסכן את ליובאוויטש

בשנת תשל"ה הציע הפרופ' ירמיהו שיחי' ברנובר, עם מר פנחס (פיטר) קלמס מלונדון, שקבוצת בחורי ישיבה מהארץ ייסעו כתיירים למוסקבה וימסרו שם שיעורי תורה לקבוצות השונות של הפעילים. הרבי שלל את הרעיון ומסר באמצעות המזכיר הרב בנימין קליין ("עצת הרבי תנחני"):

"השמות והפרטים המלאים ייוודעו לסובייטים, וייערך מעקב אחר כל תנועותיהם של האנשים כאילו היו מרגלים, וזה מאוד לא נכון להעמיד את ליובאוויטש בסכנה באופן כזה".

זהירות מהזכרת השם 'ליובאוויטש'

בט"ז באדר ראשון תשל"ח פגש המשפיע הנודע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס (במהלך טיסה לארה"ק) את הד"ר ר' משה רוטשילד מבני-ברק. מאחר שעם צאתו מרוסיה, בשנת תשכ"ד, הורה הרבי לר' מענדל לעסוק בענייניהם של יהודי רוסיה, קיים ר' מענדל שיחה על כך עם הד"ר רוטשילד בעניין.

בין הדברים סיפר הד"ר רוטשילד כי לפני מספר חדשים כתב לרבי כי הוא מוכן לנסוע לרוסיה או לבוקרשט (והדבר אפשרי מבחינתו כי הוא בעל דרכון שוויצרי) וללמד שם רופאים יהודים או סתם יהודים את מלאכת המילה. עד עתה לא קיבל מענה מהרבי והוא מתלבט האם ללמוד מכך שהרבי שולל את הרעיון או שמא מכתבו לא הגיע לידי הרבי.

ר' מענדל דיווח על תוכן שיחתו לרב אפרים וולף, ובי"ז אדר העביר הרב וולף את הדו"ח של ר' מענדל לרבי. הרבי השיב על כך:

1) "לא הגיעני עד עתה". [= המכתב של ד"ר רוטשילד, אכן לא הגיע לידיו].

2) "אין כאן ידיעות מספיקות על דבר זה שם ויברר (אולי) אצל הרב [=ד"ר משה רוזן] ראזין שי', או השוחט ובודק דארץ-הקודש (מתל-אביב) שהיו שם [=הר"ר ישראל-צבי הבר]".

3) להצעה ללמד ציין הרבי: "איך? והרי כל הבאים שם במגע עם תיירים מחוץ למדינה נחשד[ים] [ונטפלים] עליו וכו'.

"הדרך (היחידה?) - באם רוצה - שיפנה באופן רשמי להקהילה במוסקבא ויציע הנ"ל.

- מטעם המובן - אין כדאי שיזכיר שם ליובאוויטש".

הפעילות - באופן המותר בחוק!

הוראה מעניינת בהקשר לזהירות הנדרשת בפעילות, מצויה בפיו של הרב יוסף ברוך הכהן שי' פרידמן, מנהל הוצאת הספרים החב"דית קה"ת:

בשנת תשמ"א אורגנה במוסקבה תערוכת ספרים בין-לאומית ביהדות, על-ידי ארגון של מו"לים יהודיים מניו-יורק. מו"לים מכל רחבי העולם הציגו בתערוכה זו, וגם הוצאת קה"ת שלחה לתערוכה ספרים רבים שהוצגו בדוכן מיוחד.

תערוכה זו מתקיימת במתכונת דו שנתית, וכעבור שנתיים, לקראת התערוכה בשנת תשמ"ג, עלתה ההצעה שאסע לשם בעצמי במשלחת עם שאר המו"לים מארה"ב.

היה בדעתי להתוועד עם אנ"ש והתמימים במוסקבה, לפעול בקרבם ולערוך ביקורי בית וכיוצא בזה. כתבתי אפוא לרבי לפני נסיעתי על כל זה, אך הרבי שלל מכל וכל את תוכניותי וכתב (במענה מט"ז אלול תשמ"ג):

הרי הוא נוסע לשם בתור בא-כוח המל"ח קה"ת וכו' ובזה יתעסק ובמרץ (באופן המותר על-פי החוק שם) - וכל השאר שייך לאלו דאנ"ש שי' הטוריסטן וכיו"ב.

אזכיר על הציון להצלחה רבה.

הרבי גם הורה לרב פרידמן לפני הנסיעה שיקפיד להחליף את הכסף באופן רשמי וחוקי.

שנים אחדות לאחר מכן, בי"ב תמוז תשמ"ז, כתב הרב פרידמן לרבי בקשר להכנות לתערוכה הדו-שנתית שנערכה בשלהי אותה שנה: "...הספרים כבר נשלחו, כולל הסידור 'תהלת ה'' בתרגום רוסית שיצא-לאור לאחרונה".

בתשובתו כתב הרבי: "בטח גם הס' ע"ד סיומי הרמב"ם והדהנ"ח" [=והדלקת הנר חנוכה, כשהכוונה לספר "And There Was Light..."].

כשהרב פרידמן חזר ממוסקבה לאחר אחת מהתערוכות, הוא עבר לפני הרבי בעת 'חלוקת הדולרים' והרבי אמר לו בחיוך רחב: "צוריק געקומען א גאנצער פון מוסקבה?"! [=חזרת שלם ממוסקבה?!] ...

עת להעלים ועת לספר

עד כמה נזהר הרבי להקפיד על החשאיות בכל הקשור לפעילות למדים אנו גם מהעובדה הבאה:

בספרו "עבודת הקודש" כותב מנהל ספריית אגודת חב"ד הרב שלום דובער לוין, כי כאשר עסק בעריכת הכרך הראשון בסדרת אגרות הקודש של אדמו"ר הריי"צ, בשנת תשמ"ב, הכניס לרבי את עלי ההגהה של המבוא לספר.

נושא אחד שהוזכר במבוא בקצרה הורה הרבי להשמיט - עזרת ה"ג'וינט" לעבודת אדמו"ר הריי"צ בהיותו ברוסיה. הרבי העיר על כך:

צע"ג הלהדגיש זה (במבוא) כיוון שהנ"ל מנסים להתקשר ועומדים בקשר לאחורי מסך הברזל. לכל היותר לכלול בדלעיל "פרק בפני עצמו מהווה הקשר העקבי והמתמיד מאז ועד עתה עם . . ואכ"מ".

שנתיים מאוחר יותר, בחודש סיון תשד"מ, כאשר הרב לוין עסק בעריכת כרך יו"ד מאגרות הקודש של הרבי הריי"צ, והכניס את עלי ההגהה לרבי, הרבי כתב על כך:

כיוון שזהו הכרך החותם, כדאי להוסיף בסופו (נוסף על המכ' שהגיעו בינתים - באם הגיעו) הרשימות שמסר הרח"ל שי' דהמקומות ברוסיא שפעלו שם וכו' - בצירוף שמות העסקנים שעל אתר וכו' - בהדגשה בהכותרת דהעמוד, שזהו בהיותו שם לפני כיותר מיובל שנים.

[למעשה, הרשימה אליה מתייחס הרבי כאן נדפסה בסופו של דבר בספר "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית", כפי שיסופר להלן].

מדברים כאן ושומעים 'שם'

בהתוועדות חג השבועות תשל"ט קרא הרבי לעולים מרוסיה להעמיד את עצמם במצב נפשי של "בן חורין" בכל הקשור לשמירת התורה ומצוות. הרבי אמר, בין השאר:

"האמור אינו מהווה סתירה לזהירות הנדרשת גם בהיותם כאן, שכן ייתכן שידברו עניינים פה וישמעו זאת 'שם'. וכידוע האימרה שהשיבו לחסיד פולין, במענה לשאלתו איזו הוראה בעבודת ה' ניתן ללמוד מ"טלפון" - ש"מטלפון" למדים שמה שמדברים 'כאן' שומעים 'שם'...

אלא שזהירות זו אסור שתבלבל אותו מהמעמד ומצב של חירות בענייני התורה ומצוותיה, שיוכל לקיים תורה ומצוות מתוך הרחבה, ללא כל בלבולים".

"פצצה בבית!"

התייחסות גלויה ופומבית של הרבי לזהירות המופלגת הנדרשת בכל הקשור לפעילות ברוסיה, מצויה בעובדה הבאה:

בקיץ תשמ"ה נסעו מטעם "עזרת אחים" צמד אברכים לביקור ברוסיה. נסיעתם הייתה סמוך לתשרי תשמ"ו, והם נטלו עמם אתרוגים אותם תכננו להעביר לרוסיה דרך פינלנד.

שני האברכים שהו ברוסיה כשבועיים, בערים מוסקבה ולנינגראד, נפגשו עם הפעילים השונים, העבירו מסרים מכאן לשם, מסרו שיעורים בנגלה ובחסידות ועסקו בחיזוק היהדות והחסידות, כשאר עמיתיהם השלוחים באותם ימים.

כשחזרו משליחותם, כתב אחד מהם דו"ח ממהלך הנסיעה. היה זה דו"ח ערוך היטב עם פירוט מלא עם מי נפגשו, מה פעלו וכיוצא בזה. בנוסף לכך, גם צורת ההדפסה הייתה מסודרת יותר מהנהוג באותם ימים והדו"ח היה נראה כ"קונטרס" ולא על גבי עמודים בודדים. בעקבות כל אלה, המעיין בדו"ח יכול היה להבין שלא מדובר במסמך "פנימי" בלבד, אלא בדו"ח המיועד לפרסום.

בפועל, האברך הכין מהדו"ח ארבעה עותקים בלבד. עותק אחד נמסר לרבי, השני להנהלת "עזרת אחים" והשניים הנותרים, עבור שני השלוחים.

בהתוועדות שנערכה בשבת הסמוכה, ביקר הרבי בחריפות את הצורה בה נערך ונדפס הדו"ח ואמר שכותב הדו"ח לא העריך נכון את הסכנה הגדולה שקיימת "כשכותבים הכל, ובאופן של הפצה"...

הרבי אף התבטא בתוך הדברים ש"מי שמחזיק את הדו"ח הזה בבית הרי זה כמי שמחזיק פצצה בביתו!".

רובם של הנוכחים בהתוועדות לא הבינו כלל למה הרבי מתכוון בדבריו, אולם אותם אברכים ומתי מעט נוספים הבינו היטב. וכמובן שמיד לאחר השבת שרפו האברכים את עותקי הדו"ח שהיו ברשותם...

ח' באלול תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
3
1. מרתק ומעניין, כה לחי!
מרתק ומעניין, כה לחי!
י' באלול תשס"ו
2. עותק נמצא
בנוגע לדוח שהושמד, ראיתיו וקראתיו במילואו. ר' זושא אם אתה מעוניין נא לשלוח אימייל ואתן לך יותר פרטים.
duchrussia@gmail.com
י' באלול תשס"ו
3. menshemtov@gmail.com
eifo efshar lekabel- liknot es haseifer benew york?
י"ב באלול תשס"ו