ב"ה יום רביעי, י"ז תשרי תשפ" | 16.10.19
מדוע הסידור ללא הסכמות?

מדוע לא ניתנה הסכמה על סידורו של רבינו הזקן? קטע מעניין מתוך הספר 'דור דעה' • מוגש לכבוד יום ההילולא של רבינו הזקן (חצי שיעור)
יאיר בורוכוב

בשער הכולל (להגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט - פרק ב' סעי' א) כתב: "הקל קול יעקב – מסודר אחר ברכת השחר. ידוע בשם הרב הצדיק סבא קדישא המפורסם בשמו ר' לייב שפאלער זיידע זי"ע שכשראה פעם הראשון את הסדור הזה אמר להפליא את הרב המחבר ז"ל בזה"ל דרך המחברים להעמיד תחלה הקדמה שלהם ואח"כ את גוף הספר והרב הקדוש הזה סדר תחלה מודה אני כו' וברכת והודאות להשי"ת ואח"כ הקדמה וגם ההקדמה הזאת היא כולה דברי אלוקים חיים".

בספר דור דעה (מערכה ראשונה, צדיקי הדור, נשואי דגל החסידות הבעש"טית שיטתם וקורות חייהם להרב יקותיאל ארי' קאמעלהאר, נדפס בבילגורייא בשנת תרצ"ג ושוב ע"י בנו בשנת תש"ל) כתב:

וכאשר הביאו לפני הסבא קדישא את הסידור של הגאון הקדוש "הרב" מלאדי ז"ל שיכתוב הסכמתו עליו, אמר אין הסידור הזה צריך לשום הסכמה, ואמר טעמא למלתא בדרך הלצה, דהנה מנהג העולם להדפיס הסכמות על ספרים בתחלת הספר ולכאורה אין זה יושר אשר יהיו מונחים העלים עם ההסכמות למעלה על העלים של גוף הספר כי הרי זה כחול על גבי קודש וע"פ דין יש הקפדה בספרים שאסור להניח ספר שקדושתו מועטת על ספר שקדושתו מרובה, ומכש"כ בתוך ספר אחד נראה דחמור יותר, אבל בע"כ צ"ל דההיתר הוא כיון שגם המחבר בעצמו כותב הקדמה בראש הספר ואין נזכר שם ד"ת אלא איזה סיפור דברים בעלמא ואיזה התנצלות מה שהמחבר עושה פעם מעשה נערות דבודאי אין קדושה לההקדמה כמו לגוף הספר, ומ"מ נדפסת בזה הענין שהקליפה קודמת לפרי, וע"כ ממילא יש היתר ג"כ על ההסכמות שנדפסות בראש הספר ומונחות על גוף הספר, אבל הסידור הקדוש הזה אני רואה שהרה"ק המחבר שינה מדרך המחברים וסידר תיכף בתחלתו מודה אני כו' וברכות והודאות להשי"ת ואח"כ העמיד הקדמה כזאת שהיא כולה דברי אלוקים חיים ולא נמצא בתחלת הסידור שום ענין שנוכל לומר עליו שהוא קליפה שקדמה לפרי, וא"כ איך ירהב איש בנפשו לכתוב הסכמתו בתחלת הסידור, ואם להדפיס הסכמה בסוף הסידור אין זה מנהג העולם וע"כ מוטב שידפיסו בלי הסכמה, כח בלאו הכי כל הערעור יהי' נשתק מעצמו כיון שכבר מוסכם זה הסידור מן השמים.

אח"כ חיפש הסבא קדישא בתוך הסידור ועיין בו בכמה מקומות וטרם שהניח את הסידור מידו אמר בדרך שחוק מעט כדרכו בקודש בזה"ל: "את הכל אציית לו להמחבר אבל את ה"צור ישראל" (שבנוסח סידורו של "הרב" הוא שלא לומר צור ישראל קודם השמ"ע) לא אניח בשום אופן כל עוד נשמתי בי.

כ"ד בטבת תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
3
1. צור ישראל
יישר כח.
בעניין "צור ישראל" כמדומה אמרו כ"ק אדמו"ר בכ' אב תנש"א.
מעניין לבדוק זאת בקלטת.
כ"ד בטבת תשס"ז
2. האמנם לא היו הסכמות?
קודם כל יש לשים לב ש'השער הכולל' אינו מדבר על הסכמות שלא ניתנו רק על הקדמה שלא היתה. ואילו ה'דור דעה' מדבר גם על הסכמות שלא היו.

חשוב אמנם לציין שב'השמטות' המודפסות בסוף ספר "חיי מוהר"ן" (מהדורת ירושלים תש"ז ועוד), עמוד 91, מסופר על 'המגיד הר' ר' יקותיאל מטירהאוויצע זצ"ל' שהיה 'חבר להרב הצדיק וכו' הר"ר נחום מטשערנאביל זצוק"ל' ו'הרב הק' מלאדי הרז"ש [= הרב ר' שניאור זלמן] קיבל הסכמה על סידור תפלה שלו אצל המגיד הנ"ל'!!!

הרי מקור מעניין המדבר במפורש על הסכמה שניתנה לסידור.
כמובן שאין אפשרות כיום לבדוק אם אכן התנוססה הסכמה זו בראש הסידור, כי כפי הידוע מזה דורות - סידור זה אינו בנמצא כיום! (אולי יימצא אי פעם, אמנם קיימת איזשהי דיעה שגורסת שהסידור נמצא באוסף שניאורסאהן המפורסם).
כ"ה בטבת תשס"ז
3. הסכמה בע"פ
ייתכן שההסכמה מהנ"ל הייתה בע"פ, וע"ד המסופר שאדה"ז שלח לבקש הסכמה על התניא מאחד הנסתרים שהי' שומר תאטרון.
עכ"פ לא מסתבר שאם הייתה נדפסת הסכמה כל שהיא על הסידור לא הייתה נשארת מזה כל עדות.
ובכל אופן תוך הידיעה היא הסבר מדוע לא ניתנה הסכמה מה"סבא".
כ"ח בטבת תשס"ז