ב"ה יום רביעי, כ"ב חשוון תשפ" | 20.11.19
הרב יורקוביץ'
הרב יורקוביץ' צילום: י' בלינקו
מורה שהיכה - חייב בתשלום?

האם ניתן לחייב בתשלומי נזיקין מורה שהיכה תלמיד? מאמר הלכתי מיוחד מאת מד"א שיכון חב"ד לוד הרב ברוך בועז יורקוביץ' (חצי שיעור)
הרב ברוך בועז יורקוביץ

שאלה: בהמשך למאמר הקודם שעסק בנושא הכאת תלמיד, נשאלתי האם ניתן לחייב בתשלומי נזיקין מורה שהיכה תלמיד?

תשובה: אדמו"ר הזקן כתב (בהל' תלמוד תורה פרק א סעי' יג): "ומלמד החובט יותר מדי, מעבירים אותו, והוא עובר בלא תעשה, כי מאחר שמכה בלא רשות, הרי זה כמכה אחד משאר ישראל".

מקור דין זה הוא מהגמרא בבא בתרא (כא, א): "אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: כי מחית לינוקא לא תימחי אלא בערקתא דמסנא, דקארי קארי, דלא קארי – ליהווי צוותא לחבריה…".

[=כאשר אתה מכה תינוק (לצורך לימודו וחינוכו), אל תכה אותו אלא ברצועת הסנדל (שהיא קטנה ואינה מכאיבה ביותר].

ומבאר רש"י (שם, ד"ה לא תמחייה): "ברצועות של מנעלים. כלומר, מכה קלה שלא יוזק". ומוסיף רש"י (ד"ה ליהוי צוותא): "אינך זקוק לייסרו יותר מדאי, ולא לסלקו מלפניך, אלא ישב עם האחרים בצוותא, וסופו לתת לב".

אדמו"ר הזקן פוסק כי ברגע שאין למורה זכות להזיק לילד והזיק, פעולה זו נחשבת כמי שמכה אחד משאר ישראל וברור שחייב בתשלומי נזיקין.

אבל הפתחי תשובה (חו"מ סי' תכד סעי' ד) מביא את השבות יעקב (להרב יעקב ריישר – ח"ג סי' קמ) אודות מלמד שכעס והכה את תלמידו בשביל לימודו עד שחבל בו, אם חייב בד' דברים? והשיב נראה פשוט דפטור. ולמד זאת ממסכת מכות (ח, א) מה חטיבת עצים רשות, יצא האב המכה את בנו והרב הרודה (=מכה) את תלמידו ושליח בית דין. בגמרא (שם) בגלל דמצוה עביד. והפטור לדעתו הוא לא רק שאינו צריך ללכת לערי מקלט, אלא גם פטור מנזיקין. וראייתו היא מהדין של מי שרץ בערב שבת והזיק שהוא פטור בגלל שרץ (לדבר מצוה), ומסיים השבות יעקב שבעקרון הוא פטור מהנזיקין, אבל לעשות תקנה למגדר מילתא שלא יכעס, יש לחייב את המלמד.

לכאורה יש כאן מחלוקת. אדמו"ר הזקן פוסק שאין לו רשות להכות ועובר עבירה. והשבות יעקב אומר שפטור מנזיקין בגלל שהוא מקיים מצוה, וראייתו ממסכת מכות (ח, א).

והנראה להסביר, שיש הבדל בטעם מפני מה הרב מכה. אדמו"ר הזקן (בהל' תלמוד תורה, שם) עוסק ברב המכה את התלמיד בגלל שהוא מתעצל או מסיח דעתו מהלימוד על זה אין רשות להרב להזיק לו. לרב יש רשות לעורר אותו עם רצועה קטנה שלא יכול להזיק (כדעת רש"י המובאת בגמרא בבא בתרא), ואם הוא ילמד טוב. ואם לא ילמד טוב לכה"פ שישב בצוותא עם החברים ובמשך הזמן יתחיל ללמוד. ואסור למלמד להכות אותו וחייב לתת לו לשבת בשקט.

אך במקרה שהילד עושה עבירה, מקלקל אחרים, מפריע ללמוד וכיו"ב אז נכנס לקטגוריה אחרת כמו שאדמו"ר הזקן כתב (הל' נזקי גוף ונפש סעי' ב) וזלה"ק: "וכן הרואה בחברו שעושה איזה דבר עבירה והוא תחת ידו ורשותו להכותו רשאי להכותו כדי להפרישו מאיחור ואינו צריך להביאו לבי"ד, אבל אם כבר עשה האיסור אינו רשאי להכותו", ועיין מ"ש בסעי' ד במוסגר.

ובמקרה הזה (שעושה עבירה מבטל תורה מזיק וכו'), יש רשות להכות יותר חזק ממה שמובא קודם בילד שחולם ולא לומד, ששם מותר רק ברצועה קטנה שלא יזיק לו. אבל במקרה שמפריע, מותר להרביץ לו עד שיפסיק. ואם יצא שניזק הילד הזה המלמד פטור.

אבל ברגע שהילד מפסיק מהאיסור אסור להרביץ לו בתור עונש על מה שכבר עשה. אלא עונש מסוג אחר ולא עונש שגובל עם איסור מצד המלמד כי המכה חבירו עובר בלאו כמו שאדמו"ר הזקן פוסק בתחילת הסימן.

את הדברים הבאים, בדומה לדברינו, מסיק הרב אברהם ח. שרמן, במאמרו: "אלימות הורים ומורים" (תחומין כרך טז, עמ' 160 ואילך). לדבריו, הפטור הפלילי שההלכה נותנת לאב ולרב, המשתמשים בהכאה למטרות חינוך והוראה, מחייב את בדיקת המניעים לשימוש בכח – שאמנם היו לשם שמיים, לא מתוך רגשות זרים של כעס ואיבה, ולא מתוך פריקת זעם שאינו משרת את המטרה החינוכית אשר בשמה הם פועלים (ולכן יהיו חייבים בדין הנזיקין). כמו כן יש לבדוק – בטרם הפעלת הכח – אם היתה זו הדרך היחידה להשגת המטרה החינוכית, ואם כוונתה לעתיד (יעילות חינוכית), להבדיל מ"דרך הנציון" (הרמב"ם (הל' חובל ומזיק פ"ה, ה"א) כתב: הכאת הילד על דרך הנציון כמוהו כעובר על מצוות "לא תעשה" – שהיא הענשה בגין חטאי העבר, ללא הפקת לקח עתידי.

להדגיש, כמ"ש הגר"'א, כי על העבר אין להכות כלל (וראה שו"ת "אגרות משה" חו"מ, ח"א סי' ג). אם כן, ההיתר להכאה תלוי, בכוונת הלב ובמניע המחנך, המכה.

סיכום:

א. ילד שחולם ולא מקשיב, מותר להרביץ לו קלות עם רצועה קטנה לעורר אותו, ואם מזיקו הוא עובר בלאו. וחייב בתשלומים, ואסור לזרוק את הילד מהכיתה, ובאם עביד הכי - מעבירין את המלמד ממשרתו.

ב. ילד שעושה עבירה, מזיק, מפריע, מבטל תורה - מותר להרביץ לו אפילו אם הוא ניזק ופטור מתשלומים. במה בדברים אמורים? בזמן וברגע שהוא מזיק, ברגע שמפסיק אסור כבר להרביץ לו על העבר. והשבות יעקב החמיר לחייב את המלמד לשלם אפילו שהוא פטור בכדי שלא יתרגז ויפעל בצורה אחרת.

י' בסיון תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
4
1. מדוע לפרסם?
מהתשובה של הרב נראה שהרב מעודד הכאת תלמידים על ידי מורם. לא נראה לי שראוי לפרסם זאת. במיוחד שיש הרבה דברים קודם שיש לעורר אצל המלמדים אצלנו.
י' בסיון תשס"ז
2. תחשבי רגע
לפני שאת כותבת הוא הרי עשה סיכום פשוט ועפ"י תורה באם לא קראת לעומק ורק בשטחיות תסתכלי שוב פעם, אין הוא מעודד להכות מכות ובטח שלא מתוך עצבים חבל שאת לא קוראת וישר מעירה

אבא שמזדהה עם כל מילה
י' בסיון תשס"ז
3. בשורה למלמדים: מותר להרביץ עם רצוועה קטנה.
איפה היית עד היום?!
י"א בסיון תשס"ז
4. טראכט גוט
שאלו מלמד דרדקי: למה תכה בן רעך?
וענה המלמד החסיד: הלא כך הורה הרבי - טראח גוט וועט זיין גוט....
י"ג באדר ב' תשס"ח