ב"ה יום רביעי, י"ז תשרי תשפ" | 16.10.19
מחנה קיץ - בעד ונגד

במדורו השבועי כותב הרב דוד פינסקי על מחנות הקיץ בארץ שצברו תאוצה בשנים האחרונות. הורים מדברים על הדילמה: האם לשלוח את הילדים?
הרב דוד פינסקי

החופש הגדול בפתח. אמנם הבנות כבר בעיצומו של החופש, אך הבנים בתלמודי התורה ובישיבות מתכוננים לסיום שנת הלימודים וליציאה לחופשה. בשנים האחרונות, מזה כעשור, גם בארץ רווח לו הנוהג שהילדים החל מגיל 9 בערך יוצאים ל"קעמפ" - מחנה קיץ למשך שבועיים ובאופן זה ממלאים ומנצלים את ימי החופשה. 

פנינו למספר הורים לשמוע את דעתם על אופן זה של ניצול ימי החופשה. מתברר שגם בנושא זה יש הדגשים שונים, אך מרבית ההורים תומכים בכך שילדיהם ישתתפו במחנות הקיץ. נדגיש שהדברים אמורים בעיקר ביחס ל"קעמפים" של הבנים. הורים של בנות רואים בחיוב רב מצב של יציאה ל"קעמפים", עקב התארכותה של החופשה הגדולה – חדשיים כל שנה.

גישה א': (תמצית של שיחה עם 6 הורים):

אנו כהורים תומכים ומעודדים את בננו לצאת אל הקעמפ. במשך כל השנה הוא לומד יום לימודים ארוך, שב הביתה בשעה מאוחרת אחר הצהריים וטרוד בלימודים, במבחנים ובהתמודדות חברתית. חשוב שינצל שבועיים בשנה להתרעננות, לחוויות, לספיגת ערכים חסידיים והנהגה חסידית. בבית אנו לא יכולים להעניק לו את כל זה. מה הוא יעשה כל היום בבית? יחזור מתפילת הבוקר, וישר ל"מחשב", למשחקי האסטרטגיה והפעלתנות שלצערנו מרתקים אותו ואנו לא מסוגלים לנתקו משם?

נודה נוספת שאנו מבקשים להדגיש: ה"קעמפ" לא נועד רק לילדים, הוא חשוב גם ואולי בעיקר למדריכים. המדריכים שהם בעצם "תמימים" הלומדים כל השנה נגלה וחסידות בישיבות מנצלים את זמנם הפנוי לעיסוק בענייני קודש. הם מעסיקים את עצמם בעניינים של יצירה, עשייה, חוייה, ומודעות להנהגה חסידית ודוגמא חיה אישית עבור מושפעיהם הצעירים. מרתק לראות את התופעה איך שבחורים בגיל העשרה מפתחים כושר החלטה וחשיבה, מיומנויות של קבלת החלטות, מנהיגות ועצמה, והופכים להיות משפיעים לילדים צעירים מהם, ובעצם יוצרים מערכת איתנה בסיגנון "צבאי" המעניקה ערכים של "רבי", "חסיד", "תפילה", "הלכה", "ניצול הזמן", ועוד נקודות המעצבות ובונות את ילדינו לקראת שליחותם להיות נרות להאיר. זהו לדעתנו משמעותו של הפתגם: "קעמפ הוא הסדן שעליו מייצרים חסידים". אנו פונים לכל ההורים לעשות את המאמץ וההשתדלות ולרשום את ילדיהם ל"קעמפ".

גישה ב': (תמצית של שיחה עם 4 הורים).

קראנו בעיון את הטיעונים דלעיל. ואמנם נכון: " קעמפ הוא הסדן"  וכו', ואכן כך זה צריך להיות. אך מבלי חלילה לשלול את הפתגם הנ"ל שהרי אלו דברי קודש, אנו חשים שהיינו רוצים שבננו ינצל את ימי החופשה בצורה מעט שונה. למען האמת קיים לחץ חברתי המשפיע הן על בננו והן עלינו כהורים בנושא. יתכן, שבסופו של דבר בעקבות לחץ זה שוב נשלח את בננו ל"קעמפ" בניגוד לדעתנו וגישתנו כדלהלן: בהשקפתינו ילדינו הוא ילד טוב, חסידי ועדין. גם הוא במשך השנה השקיע רבות בלימודיו, ולא הכל תמיד הולך לו בקלות.

בננו התמודד עם קשיים חברתיים לא מעטים, וחשנו שאין את הזמן בידינו "לחוש אותו"  ולתת לו מרגוע ומנוחה. אנחנו מעוניינים שפשוט ינוח, יאגור כוחות, יהיה יותר עם ההורים, יתחבר למשפחה, לאחים, לתינוקת הקטנה, וגם לסבא ולסבתא המתגוררים הרחק ושמחי כל כך לארח אותו לשתי יממות ואולי שלוש. האם בקעמפ יש שעות שינה מסודרות? ועם כל הכבוד למדריכים שבאמת הם בחורים נפלאים ואין ויכוח בדבר, האם הם מרגישים כל ילד וילד, חשים את תחושות הגעגוע שלו ואת רגשותיו?  לדעתנו זה עדיין מוקדם מדי. מה יעשה הילד בחופש? – זה באחריות ההורים.

בננו לא ירוץ למחשב למשחקי הפעולה והאסטרטגיה במקרה הטוב כנ"ל. הוא יקום, יתפלל, ילמד, יאכל, יעסיק את עצמו בקריאת ספר מעניין שנרכוש עבורו, יקבע זמן ללימוד עם חבר או הוריו, ינוח, וכן ישחק מעט במחשב במשחק חינוכי כל שהוא ויצפה במראות קודש. אנו נבטיח לו גם טיול אחד או שנים, נעניק לו את הביטחון שלו הוא כה נזקק ונתחבר אנו אליו והוא אלינו.

אנו לא חושבים שילדים זקוקים לחוויות בלתי פוסקות של טיולים, תחרויות, מלחמות צבעים. יש גם דרך אחרת. בנוסף לטיעונים אלו לא הזכרנו את ההוצאה הכספית הכרוכה בדבר ובפרט להורים למשפחות ברוכות ילדים שההוצאות מגיעות לאלפי שקלים וניתן היה לחסוך בהוצאות לו רק מארגני ה"קעמפים" היו מעט חושבים ולוקחים את השיקול אל ליבם.

הצגנו בפניכם תקציר של טיעונים לכאן ולכאן. אכן הדברים הם כבדי משקל ובעלי משמעות.

נאחל מכאן לכל ההורים שאכן ימי החופשה ינוצלו באופן הכי טוב כל אחד על פי גישתו ושיקוליו, ושאכן כל ילד ישוב לשנת הלימודים יותר "חסיד", בין אם השתתף ב"קעמפ" ובין אם לאו.

חודש טוב, חופשה נעימה ורב נחת חסידי לכל קוראי המדור.

כ"ט בתמוז תשס"ו