ב"ה יום רביעי, כ"ב חשוון תשפ" | 20.11.19  
 
הרב מנחם מענדל קפלן
עודכן לאחרונה בי"ד אב תשס"ח
הכרזת "יחי המלך" ומשמעותה (א)
- מאמר ראשון: "יחי המלך" ו"יחי אדוני המלך דוד לעולם" -
הכרזת "יחי המלך" ומשמעותה
- מאמר ראשון: "יחי המלך" ו"יחי אדוני המלך דוד לעולם"* -
 
הרב מנחם מענדל קפלן
 
ידועה שיחת כ"ק אדמו"ר זי"ע מיום ב' ניסן ה'תשמ"ח, שבה ביאר בהרחבה את תוכן ענין ההכרזה "יחי המלך", המבטאת את ההוספה שמוסיפים אנשי הדור בחייו של נשיא הדור. בשיחה זו נעסוק במאמרנו זה.
וכך נאמר שם[1]:
הקירוב שבין המלך להעם הוא לא רק ביחס להמשכת החיות דכל העם, שמקבלים חיותם מהמלך, אלא גם לאידך גיסא - שמציאותו של המלך תלוי' בהעם, "אין מלך בלא עם" (...).
וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "יחי המלך" (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי המלך, חיים של מלך.
ובסעיף שלאחריו:
(...) אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בענין ההכרזה "יחי המלך".
ובאותיות פשוטות:
לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה לנשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו - צ"ל הוספה עיקרית בענין החיים (גם) ע"י פעולת העם שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא!
וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע"ד הצורך להכריז "עד מתי", שעי"ז מקרבים ומזרזים את הגאולה - די"ל, שנוסף על הדגשת הצפי', הבקשה והדרישה על הגאולה (...), יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה - "יחי המלך", שעי"ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.
"נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה"
שיחה זו היא יחידה במינה. ככל הידוע לכותב השורות, אין שום מקום אחר שבו עוסק רבנו בהכרזת "יחי המלך" ובמשמעותה.
עם זאת, ישנה שיחה שבה מופיע ביטוי דומה במקצת, והיו שניסו לקשר בין שתי השיחות. וכך נאמר בקונטרס משיחות ליל ה' אדר"ח כסלו וש"פ תולדות ב' כסלו ה'תשנ"ב[2]:
ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" - נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע"י המלך המשיח שהוא "מבית דוד ומזרע שלמה" - שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח.
אלא שלאחר עיון מדוקדק בשתי השיחות, מסתבר שלא זו בלבד שמדובר בשני עניינים שונים, אלא שהם אף מנוגדים זה לזה:
בשיחת ב' ניסן תשמ"ח נאמר, שהכרזת "יחי המלך" באה "לאחרי שישנה השלימות ד'חיים' שנה לנשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו". כלומר: החידוש בהכרזת "יחי המלך" אינו בנוגע לעצם המשך הנשיאות של נשיא הדור לאחרי ההסתלקות (שכן השלימות בענין זה ישנה כבר קודם לכן), אלא עניינה הוא המשכת חיים גשמיים כפשוטם - "שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר".
לעומת זאת, בשיחת תשנ"ב נאמר שמשמעותה של הכרזת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" הוא "נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה", כלומר - לא חיים גשמיים כפשוטם, אלא נצחיותה והמשכיותה של המלכות (בגוף גשמי אחר), ובלשון שיחת ב' ניסן תשמ"ח - "נשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו".
תוכן ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" הוא, אם-כן, נתון קיים, ולא דבר שמוטל עלינו לפעול; ואילו תוכן ההכרזה "יחי המלך" הוא הוספה על כך - תוספת חיים אצל נשיא הדור, הוספה שהיא מתפקיד "פעולת העם" ואינה קיימת מאליה.
מה בין "יחי המלך" ובין "יחי אדוני המלך דוד לעולם"? מדוע מתפרשות שתי הכרזות אלו - דומות למדי בהשקפה ראשונה - בשתי דרכים שונות?
כפי שנראה להלן, מסתבר שההבדל נובע משני שינויי נוסח בין שתי ההכרזות: (א) התוספת "לעולם" אחרי ההכרזה; (ב) ההפסקה בין "יחי" ל"המלך" (במלה "אדוני").
מחובתנו להבהיר, כמובן, שלא לכל הדברים האמורים להלן מצאנו מקורות מפורשים, ולכן חלק מההשוואות וההסברים הם בדרך-אפשר בלבד.
"לעולם" - "בחיי הנפשות"
ההבדל הבולט ביותר בין שתי ההכרזות הוא התוספת "לעולם", המופיעה רק בהכרזה שבשיחת תשנ"ב (המתייחסת לנצחיות המלכות ולא לחיים כפשוטם), ואינה מוזכרת בשיחת ב' ניסן תשמ"ח (שעוסקת בתוספת חיים ממש).
ואכן, לכשנעיין במקור ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם"[3], ובפירושי המפרשים על אתר, נראה כיצד הדברים מתבארים היטב על-דרך הפשט.
וכך מפרש שם בעל "מצודת דוד": "יחי אדוני - רוצה לומר בחיי הנפשות, וזהו שאמרה לעולם".
דברים דומים כותב הרד"ק: "יחי לעולם - פירוש חיי נפש לעולם הבא, כי בעולם הזה קרוב הי' למיתה, וכן תרגם יונתן יתקיים, וכל שאר יחי המלך תרגם יצלח".
כלומר: מכיוון שהמאורע היה סמוך לפטירתו של דוד, וכל עצמה של בת-שבע לא באה אלא כדי להמליך את שלמה תחתיו לאחר פטירתו, לא היה כאן מקום לברכת "יחי המלך" במשמעותה הפשוטה. ולכן הוסיפה בת-שבע את המלה "לעולם", המתפרשת "בחיי הנפשות", "חיי נפש לעולם הבא", להורות שאין כוונתה לחיים כפשוטם אלא לחיי העולם הבא.
ולכן כשהכתוב עוסק - מספר פסוקים לאחר-מכן - בהכתרתו של שלמה, נאמר רק "ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה", "ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה", שכן הכוונה בברכה זו היתה לחיים כפשוטם, ולכן אין מקום לתוספת "לעולם".
בכך מתבאר היטב ההבדל בין שתי השיחות:
שיחת ב' ניסן תשמ"ח עוסקת בהכרזה "יחי המלך" בלבד (ללא התוספת "לעולם"), ולכן משמעותה היא הוספת חיים כפשוטם (כשם ש"יחי המלך שלמה" מתפרש במשמעות של חיים כפשוטם); ואילו שיחת תשנ"ב עוסקת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם", ולכן היא אינה מתייחסת לחיים כפשוטם אלא לחיים רוחניים.
[אלא שבמהותם של אותם חיים רוחניים קיים הבדל בין פירוש המפרשים לפירוש רבנו: לפירוש המפרשים הכוונה היא לחיי העולם הבא, ואילו לפירוש רבנו[4] הכוונה היא לנצחיות מלכות דוד על-ידי מלכי בית-דוד שלאחריו].
"נודר בחיי המלך"
ההבדל הנוסף בין שתי ההכרזות הוא תוספת המלה "אדוני", המפרידה בין "יחי" ל"המלך" בהכרזה המובאת בשיחת תשנ"ב. ואף כאן עשויים אנו להבחין, שהמלה המפרידה מופיעה רק בהכרזתה של בת-שבע בפני דוד ("יחי אדוני המלך דוד לעולם"), ואילו בהכרזת הכתרתו של שלמה ("יחי המלך שלמה") "יחי" מופיע בסמיכות ל"המלך", ללא המלה "אדוני".
כדי להבין את משמעותו של הבדל זה, עלינו להעמיק יותר במשמעותה של ההכרזה "יחי המלך" על-פי פנימיות הענינים.
לא עלה בידינו למצוא ביאור מפורש למשמעותה הפנימית של ההכרזה "יחי המלך" (מלבד הקטעים שהעותקו לעיל משיחת ב' ניסן תשמ"ח), אבל ישנו גם ישנו ביאור בתוכנו הפנימי של ביטוי דומה - מאמר חז"ל[5] בנושא מהותו של הנדר: "כל הנודר כאילו נודר בחיי המלך".
וכך מתבארים הדברים בתורת החסידות[6]:
"המלך" - מתייחס לדרגת "ז"א" (זעיר אנפין), שש המידות שבאמצעותן (יחד עם המידה השביעית, ספירת המלכות) מתנהלת הנהגת העולם הרגילה; ואילו "חיי המלך" מתייחס לספירת הבינה, שהיא חיותן הפנימית של מידות אלו.
זוהי משמעות המאמר "כל הנודר כאילו נודר בחיי המלך": הנודר ממשיך על החפץ שאליו מתייחס הנדר אור עליון שמקורו בספירת הבינה ("חיי המלך"), ובכך חלה עליו קדושה, בדומה לקדושת הקרבן.
בכך יש משום חריגה מהנוהל הרגיל: לרוב, התייחסותו של אדם אל הגשמיות הסובבת אותו היא במסגרת "עבודת הבירורים", שמקורה בדרגות "ז"א" ו"מלכות" בלבד; ואילו באמצעות הנדר ממשיך הנודר אור עליון יותר, החורג מסדר הדברים הרגיל (ישנה דרגה נעלית עוד יותר - דרגתו של החכם המתיר את הנדר, על-ידי המשכת אור מספירת החכמה, שלמעלה מספירת הבינה).
בדומה לכך מתפרשים בתורת החסידות[7] המושגים "חיי עולם" ו"חיי שעה":
המונח "עולם" מתייחס אף הוא לדרגת "ז"א", שעל-ידה היא הנהגת העולם; "חיי עולם" הוא, אם-כן, חיותה הפנימית של דרגת "ז"א" - ספירת הבינה (או בצורה כללית יותר - ספירות ה"מוחין", חכמה בינה ודעת). ואכן, מצינו במפורש[8] ש"חיי עולם" זהה במשמעותו ל"חיי המלך".
המונח "שעה", לעומת זאת, מתייחס לספירת המלכות (שהיא מקורו של הזמן, עבר הווה ועתיד); וכיוון שכן - הרי "חיי שעה" אינו ספירת הבינה, אלא דווקא דרגת "ז"א", שהיא חיותה הפנימית של ספירת המלכות.
מהאמור לעיל ניתן להסיק, שהמלה "חיים" כשלעצמה אינה מתייחסת לדרגה מסויימת דווקא, ויש להבין את משמעותה המדוייקת על-פי ההקשר שבו היא נאמרת, וליתר דיוק - הדרגה אליה היא נסמכת ולה היא מעניקה חיים: נסמכה המלה "חיים" ל"עולם" או ל"המלך" - עוסקים אנו בספירת הבינה המעניקה חיות ל"ז"א"; ואילו כשהיא נסמכת ל"שעה" - המדובר הוא ב"ז"א" המעניקה חיות ל"מלכות".
הסמכת "יחי" ל"המלך"
על יסוד מסקנה זו ניתן להסביר - בדרך אפשר, כמובן - את ההבדל השני בין שתי ההכרזות, "יחי המלך" ו"יחי אדוני המלך דוד לעולם":
בשיחת ב' ניסן תשמ"ח עצמה מדובר (כפי שהזכרנו בתחילת המאמר) על שתי דרגות שונות של "חיים": (א) "השלימות ד'חיים' שנה לנשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו", חיים שפירושם נצחיות והמשך המלכות והנשיאות, ולא חיים כפשוטם; (ב) "הוספה עיקרית בענין החיים (גם) ע"י פעולת העם שמכריזים 'יחי המלך'... שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר", חיים כפשוטם.
המלה "יחי" כשלעצמה - פירושה המשכת חיים בלבד, אבל אין בה כדי לקבוע באיזו דרגה משתי דרגות אלו של "חיים" מדובר. הדבר תלוי במלה שאליה נסמכת המלה "יחי":
כשהמלה "יחי" סמוכה לתואר "המלך" - משמעותה היא המשכת חיות מספירת הבינה ל"ז"א" (בדומה למוסבר לעיל בעניין "נודר בחיי המלך", "חיי עולם"), כלומר: המשכת חיות נוספת ומיוחדת החורגת מסדר הדברים הרגיל, ובלשון רבנו זי"ע - "הוספה עיקרית בעניין החיים". ולכן פירושה של הכרזת "יחי המלך" הוא "שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר", חיים כפשוטם.
התואר "אדוני", לעומת זאת, מתייחס לספירת המלכות[9], ולכן כשנסמכת אליו המלה "יחי" - משמעותה היא המשכת חיות מ"ז"א" למלכות (בדומה למוסבר לעיל בעניין "חיי שעה"), כלומר: המשכת חיות בהתאם לסדר הדברים הרגיל, ולא פעולה נוספת ומיוחדת. ולכן פירושה של הכרזת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" הוא "נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה", ולא חיים כפשוטם.
כל המוסיף גורע
סיכומו של דבר:
ההבדל בין הכרזת "יחי המלך" להכרזת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" הוא בשתיים - התוספת "לעולם" אחרי ההכרזה, והתוספת "אדוני" המפרידה בין "יחי" ל"המלך". לשתי תוספות אלה משמעות זהה: הן מנטרלות את משמעותה של ההכרזה כפי שהיא מתבארת בשיחת ב' ניסן תשמ"ח - פעולת העם להוספת חיים בנשיא הדור, והופכות אותה להצהרה על נצחיות מלכותו גרידא.
וגם אם לא זכינו לכוון אל האמת בכל הנוגע לדרגות המדוייקות שאליהן מתייחסות שתי ההכרזות, הרי עיקרם של דברים ברור הוא:
הסגולה שמייחס רבנו זי"ע להכרזה "יחי המלך" - כוחה יפה להכרזה זו בלשונה המדוייק בלבד, וכל שינוי ממנה - קל ככל שיהיה, ואפילו כשבמבט חיצוני הוא נראה כ"שיפור" - משנה לחלוטין את משמעותה, מן הקצה אל הקצה.
וכך, כשעמדו מי שעמדו, עוד בחיים חיותו של רבנו זי"ע, וביצעו "שיפורים" בלשון ההכרזה כפי שנאמר ונדפס על-ידי רבנו - נמצאו מאחלים לו שיזכה לחיי העולם הבא ולהמשך נצחיות נשיאותו על-ידי אחרים ח"ו!
ושוב נוכחים אנו לדעת עד כמה מדוייקים כל מלה וכל תג בדברי כ"ק אדמו"ר זי"ע, וכל המשנה מהם והמוסיף עליהם - ותהיה כוונתו טובה ככל שתהיה - גורע.
יהי רצון שנזכה מכאן ולהבא להיצמד להוראותיו הברורות והמדוייקות של כ"ק רבנו זי"ע, וכך להביא להתגשמותם בפועל של דבריו הקדושים - "שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר... ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא"!


* המאמר הנוכחי מבוסס על דברים ששמעתי מפי אאמו"ר ז"ל.
[1] תורת מנחם - התוועדויות ה'תשמ"ח ח"ב ע' 497.
[2] תורת מנחם - התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 321.
[3] מלכים א א, לא.
[4] וכן פירש רבנו בלקו"ש חכ"ה ע' 113 ואילך, ועוד.
[5] ספרי ר"פ מטות. זח"ב קטו, ב. ועוד.
[6] ראה: לקו"ת מטות פב, ב. פג, ב ואילך. תורת שמואל תרל"ב ח"א ע' שיט ואילך. סה"מ עטר"ת ע' תקלז ואילך. תורת מנחם חי"ב ע' 126 ואילך. חי"ד ע' 218 ואילך. ועוד.
[7] סידור עם דא"ח עה, א. תורת שמואל תרל"ב שם. ועוד.
[8] תורת שמואל תרל"ב שם.
[9] ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. ועוד.



הוסף תגובהתגובות
הצג את כל התגובות
1. ביאור נפלא

ישר כוח גדול על הבהרת הענינים.
לוי יצחק ‏ (ט"ז אב תשס"ח)
2. מעניין

חבל רק שהמאמר לא פורסם בכפר חב"ד והוא מתחבא כאן במדור

שיהיה הפצת המעיינות, תיכף ומיד ממש
יוסי ‏ (ט"ז אב תשס"ח)