ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19  
 
הרב אלי וולף
עודכן לאחרונה בכ"ד אב תשס"ח
שליח, הזהר מה"קלוגינקער"!
תפקידם של השלוחים הוא, לבצע רק את מטרתו של המשלח, לא משהו אחר שלא ממין הענין, תהא חשיבותו אשר תהא. הם "שלוחים", ותפקידו של שליח – לבצע רק את מה שהטיל עליו המשלח. ובמידה והוא סוטה מנקודת השליחות שהמשלח הטיל עליו, במידה והוא עוסק בדברים אחרים – אזי מאבד הוא את התואר "שליח". ייתכן והוא עושה דברים חשובים, אולי אפילו הכרחיים. אבל אלו דברים שלא קשורים לעבודתו כ"שליח", אלו דברים שהוא עושה מדעתו האישית בלבד, לא כ"שליח" של הרבי
לא מכבר השם "אנאפוליס" פתח את כל מהדורות החדשות, עיני העולם כולו היו נשואות לשם, "מה יאמרו ומה יחליטו באנאפוליס". העולם כולו עסק מספר ימים ב"אנאפוליס", ובהקשר שלה לשטחי ארץ הקודש.

בשולי וועידת אנאפוליס התחוללה גם סערה-זוטא, בהקשר החב"די של העיר.

מספר ימים לפני הוועידה, הרב שמואל קפלן, השליח הראשי למדינת מרילנד, רואיין באתר האינטרנט "שטורעם", ולהלן ציטוטים מהראיון:

"כשהוא נשאל על פעילות מיוחדת המתוכננת לימי הועידה, הוא משיב: "אנחנו לא מתערבים בזה. השליח שפועל בשלוש השנים האחרונות באנאפוליס, הרב נחום לייט, עוסק בחינוך. בחיוב ולא בשלילה. אמרתי לרב לייט שצריך לדאוג ליהודים שבאים לוועידה לאוכל כשר ולמקום מתאים לתפילה. כל השאר זה לא עניין שלנו"...

..."הרב קפלן שוב מבקש להדגיש: "אנחנו לא מתערבים במהותה של הוועידה. בארץ מקווים שהוועידה תשיג שלום, אנחנו לא מאמינים בזה. אבל למרות זאת השלוחים לא עוסקים בעניינים הללו משום שהם נתפסים פוליטיים".

"הפגנות, הוא מבהיר, לא יתקיימו. "לא נעמוד עם שלטים ונפגין, זה לא התפקיד שלנו". לגבי הפעילות בעיר הוא מספר שהשליח אומנם בתחילת דרכו, אבל כבר נראות תוצאות בשטח. "בתוך תקופה קצרה תהיה שם קהילה לתפארת".

לדעתו של הרב קפלן, "אנאפוליס" היא לא עוד גחמה מבית היוצר של נשיא או איש פוליטי זה או אחר. בשבילם "אנאפוליס" היא לא הצהרות עולמיות, היא לא מקום בו נגזרים חלילה רצועות בשר-חי מארץ ישראל –

בשבילו ובשביל השליח הרב נחום לייט - "אנאפוליס" זה מקום שהרבי הציב אותם עבור מטרה אחת בלבד, כדי "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים", והם עושים זאת במסירות, יומם ולילה, גם לפני שאהוד אולמרט שמע את השם הזה לראשונה בחייו, הם עושים זאת גם עתה – כשעיני כולם נשואות כבר למקומות אחרים, וגם בימי הוועידה - רק בזה היה עליהם לעסוק.

תפקידם לבצע רק את מטרתו של המשלח, לא משהו אחר שלא ממין הענין, תהא חשיבותו אשר תהא.

הם "שלוחים", ותפקידו של שליח – לבצע רק את מה שהטיל עליו המשלח. ובמידה והוא סוטה מנקודת השליחות שהמשלח הטיל עליו, במידה והוא עוסק בדברים אחרים – אזי מאבד הוא את התואר "שליח". ייתכן והוא עושה דברים חשובים, אולי אפילו הכרחיים. אבל אלו דברים שלא קשורים לעבודתו כ"שליח", אלו דברים שהוא עושה מדעתו האישית בלבד, לא כ"שליח" של הרבי.

*

דבריו אלו של הרב קפלן, גררו תגובות נזעמות, מצד כל מיני אנשים הדואגים לשלמותה של ארץ הקודש. מגיבים שונים שפכו כנגדו קיתונות של כעס וביטוים קשים, ואין כאן המקום לחזור עליהם.

לא אכנס לפרטי הדיון האם ליובאוויטש צריכה להפגין, מה דעתו של הרבי בנושא, לא אגע בזה כלל. השורות הבאות יעסקו רק בנקודה אחת – מהו תפקידו של השליח, מה דורש ממנו המשלח.

אדון את כל המגיבים למיניהם לכף זכות ואומר, שכנראה אינם יודעים מהו תפקידו של שליח, מי הוא זה שמינה אותו, ובמילא מי הוא זה שאמור לתת לו הוראות מה לעשות ומה לא לעשות. כנראה הם אינם יודעים מה הרבי הורה בפירוש – לרב קפלן ולחבריו השלוחים, במה עליהם לעסוק, ובמה לא לעסוק כלל ועיקר.

ומן הסתם, ברגע שיגלו את עיניהם, ברגע שהם יידעו מה אומר המשלח של הרב קפלן, כשהם יידעו שהרב קפלן אינו סוטה כמלא הנימה מהוראתו הברורה והפומבית של הרבי לשלוחים, לבטח הם יחזרו מההתלהמות שאחזה בהם, ואולי גם יבקשו את סליחתו של הרב קפלן, הנאמן לתפקיד אותו הטיל עליו המשלח שלו.

"ההתעסקות צריכה להיות בשליחות שעליה מינו אותו"

בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט הורה הרבי הוראה ברורה לכל השלוחים, הרבי הציב יסוד מוצק, וקבע בצורה חדה וברורה מה תפקידו של השליח, במה עליו לעסוק ובמה אסור לו לעסוק.

דומני שחובה על כל שליח ללמוד את ההנחה משיחה זו, להקשיב לקלטת השיחה זו שוב ושוב, לראות את הווידאו משיחה זו, כדי שהדברים יוקלטו ויוחקקו ויתעצמו איתו.

השורות הבאות הם קטעים משיחה זו, והן מורכבות מהנדפס ב"תורת מנחם" תשמ"ט חלק ב, ומקלטת השיחה:

..."הלימוד "יתן אל לבו" מיום היארצייט, צריך להיות באופן זה, של התעוררות בנוגע לפועל. מתחיל מענין שהוא אחד מראשי העניינים הנוגעים ביותר, וכנראה נהיה בזה בלבול הכי גדול שהולך ומתפשט.

"כל אחד ואחד מישראל הוא שלוחו של הקב"ה "לעשות לו ית' דירה בתחתונים", ובזה גופא ישנם כאלו שבהשגחה פרטית נבחרו להיות שלוחים בפרט בתוככי השליחות הכללית .. ועד שישנם כאלו שזהו עיסוקם העיקרי...

"ומכיון ש"חזקה שליח עושה שליחותו", בוודאי כל אחד מהם עושה כל התלוי בו למלא שליחותו כדבעי, ומאחר שנבחר להיות שליח, בטח יש לו את כל הכישרונות הדרושים לזה...

"אמנם לפעמים, יכול להיות בלבול בעבודת השליחות, על ידי שה"קלוגינקער" בא (לפעמים בגלוי ולפעמים הוא מסתתר) ומציב בפניו לעסוק בעניינים אחרים שהם לכאורה עניינים טובים, וייתכן והם באמת עניינים טובים מצד-עצמם וצריך להתעסק בהם. אבל זה לא מתפקידו של השליח, וכפתגם הידוע "פאן טא פאן, נא ניע מאי" (האדון הוא אכן אדון, אך אינו שלי), כלומר – מדובר בדבר טוב ונכון, אבל אינו השליחות הפרטית שלו, אלא דבר שצריך להיעשות על ידי אחר.

"עיקר ההתעסקות צריכה להיות בשליחות זו שעליה מינו אותו .. מכיוון שזוהי שליחותו, הרי עליו להיות עסוק בזה באופן שלא יהיה לו זמן לעניין אחר, וכאשר מציעים לו לפעול בעניין אחר, מחוץ לשליחותו, אינו נכנס כלל לשקלא-לטריא עם המציע, מפני שהוא עסוק בעניין אחד – מילוי שליחותו.

"אלו שהם "שלוחים" בפשטות .. יש לכל אחד ואחת מהם חובה מיוחדת לעסוק במילוי שליחותו במקומו הוא, ובפרט שלרובם כבר נקבע מקום קבוע היכן לעבוד ובמה להתעסק וכו'.

"אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ"

"כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

"הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

"ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

"ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו , לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם  - השלוחים  שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם  - עאכו"כ רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל ....

עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל הפאשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.

"ויהי רצון שמכאן ואילך תפסק לגמרי כל השקו"ט האמורה .. ומיד באם רק ירצו "לגעת בדברים אלו" יאמרו להם: האב רחמנות, און לאמיר ביידע זיך פארנעמען מיט אונזער שליחות, אין דעם ארט וואו מיר געפינען זיך – וואס דאס איז לעשות לו ית' דירה בתחתונים" [=רחם עלי, והבה נעסוק יחד בשליחות המוטלת עלינו, שהיא "לעשות לו ית' דירה בתחתונים"]...

תפקידו של השליח "להתעסק בדבר שהכל מודים בו"

יתרה מזו, במהלך השיחה הרבי אומר לשלוחים שאסור להם להיכנס לנושאים השנויים במחלוקת:

"וזוהי אם כן הוראה כללית בנוגע לספקות ובלבולים שהתעוררו לאחרונה. זה אומר שצריכים להתעסק במחלוקת שנוצרה לאחרונה בין ארגונים שונים בבנ"י, זה אומר שהפעולות צריכות להיות באופן כזה וזה אומר באופן אחר. זה טוען שצ"ל יחס כזה לאה"ק ולחוקים וההנהגות שם וזה אומר אחרת, וכיו"ב –

"אשר, אין זה כדאי כלל וכלל שהשלוחים יכנסו לשקו"ט בזה, וכשיבואו ויטענו כלפי מישהו מבין השלוחים "הייתכן ש"ליובאוויטש" אומרת כך וכך?! או הייתכן ששמענו ממך כך וכך"?! וכיו"ב – אין להיכנס לשום שקו"ט ופלפולים עם הטוענים, ועל אחת כמה וכמה – שלא להיגרר אחר מחלוקת".

ובהמשך השיחה הרבי מבהיר באופן ברור:

"המציאות בפועל היא, שהשקו"ט כיצד יש להתנהג באותם עניינים (השייכים לאה"ק) אם באופן כך או באופן כך, איזו שיטה נכונה וישרה ואיזו שיטה "עקומה" וכו' וכו', כבר גרמה לריבוי חלוקי דעות בין בנ"י. ואשר על כן, ברור שהדבר הטוב ביותר, והנכון וה"חלק" ביותר, שיביא לאחדות בין בנ"י ככל האפשרי, הוא לעבוד בעניינים אלו שצ"ל דווקא בדרכי נועם ובדרכי שלום, ופשיטא – שלא לחפש דברים כאלו שבהם יכול להיות חילוקי דעות מפני ש"אין דעותיהם שוות", אלא לדבר ולהתעסק במה שהכל מודים בו, והיינו כנ"ל שלכל אחת ואחת יש שליחות מיוחדת לו במקום שהקב"ה קבע לו.

"ובכלל – האופן שבו צריך לעסוק בהפצת היהדות ועי"ז אפשר להצליח, הוא דוקא "בדרכי נועם ובדרכי שלום", שהרי כדי לפעול על יהודי בענייני יהדות אין שום צורך במריבה עמו ... זהו הדבר שבו הוא רוצה, וזוהי הדרך שבה חיו עשרות הדורות שקדמו לו, ובפנימיות נפשו – בודאי גם הוא רוצה בזה".

ובנוגע לכל אותם אלו שבכל זאת באים לשליח בטענות ומענות כאלו ואחרים, ולדעתם חובה על השליח לעסוק בדברים אלו, שמחוץ לשליחות אותה הטיל עליו הרבי, גם במחיר ערעור היחסים שלו עם אנשי הקהילה – אומר הרבי:

"יש להוסיף שאין הכוונה רק שלא להכנס בשקלא-לטריא ופלפולים בזה, אלא להודיע מלכתחילה (עוד לפני שמישהו שואל על זה ...) דאס איז ניט זיין ענין, סאיז ניט זיין מקצוע, ער איז א שליח, און רובא דרובא פון די שלוחים איז כאמור זיינען ברובא דרובא דווקא בחוץ-לארץ, און רובא דרובא האבן זיי א מקום קבוע, און רובא דרובא האבן זיי אויכעט א תכנית-עבודה קבוע, און זיי א שאד יעדער רגע וואס זיי גיבן אפ אין אנדערע זאכן, און דארפן זיך בעטען רחמים בא אט די וואס ווילן עם אריינפירן אין אט דעם ענין, אז זיי זאלן אויף עם רחמנות האבן, אויף דעם שליח, און לאזן עם אנגייען מיט זיין שליחות, און זאל זיין אין יחסים טובים מיט אלע אידן, און האבן אויף עם רחמנות האבן - ניט מבלבל זיין עם, און ניט אנרירן די יחסים ביניהם, דערפאר וואס ניט דאס איז זיין ענין!

[=זה לא הענין שלו, זה לא המקצוע שלו. הוא שליח! ורובא דרובא של השלוחים הם – כאמור, רובא דרובא מהם – דווקא בחוץ לארץ, ורובא דרובא מהם יש להם מקום קבוע, ורובא דרובא יש להם גם תכנית עבודה קבועה, וחבל להם על כל רגע שהם עוסקים בענינים אחרים, והם צריכים לבקש רחמים אצל אותם אלו הרוצים להכניס אותם לענין זה, ולבקש מהם שירחמו עליו, על השליח, ויניחו לו להמשיך בשליחות שלו, ושהוא יהיה ביחסים טובים עם כל היהודים, ושהם ירחמו עליו – לא לבלבל אותו, ולא יערערו את היחסים ביניהם, כיון שלא זהו ענינו!]

עצת ה"קלוגינקער"

כאמור בראשית הדברים, לא נכנסנו כאן כלל לדיון מה הגישה של הרבי להפגנות, האם ליובאוויטש צריכה ליטול חלק בהפגנות. לא עסקנו כאן כלל בלימוד מהוראותיו של הרבי בתקופת ימית והחזרת סיני לימינו, לא אודות קמפיין "ארץ ישראל בסכנה", ובוודאי שלא ניגע בנושא הכאוב של "נתניהו טוב ליהודים", לא בהם ולא בכל ספיחי הדברים הללו –

עסקנו כאן אך ורק בתפקידו של השליח. מה הרבי דורש ממנו, מה עליו לעשות, ולא פחות חשוב מזה - מה עליו לא לעשות. במה עליו לעסוק, וממה עליו למשוך את ידיו ולא לעסוק בזה כלל ועיקר.

חובתו של השליח לעסוק אך ורק במה שהרבי הטיל עליו, "לעשות לו ית' דירה בתחתונים", בזה - ותו לא!

ואילו התעסקות בדברים אחרים – חשובים, נכונים, נחוצים, ככל שיהיו, הם לא מתפקידו ואל לו לעסוק בהם כלל. עליו לזכור, כי הצעות אלו, ביחס אליו, מקורם לא נובע מהחלל הימני, אלא מן החלק השני של הלב, וכלשונו של הרבי בשיחה: "לפעמים, יכול להיות בלבול בעבודת השליחות, על ידי שה"קלוגינקער" בא ומציב בפניו לעסוק בעניינים אחרים שהם לכאורה עניינים טובים.

נאמר לרב קפלן כי הראיון שהוא מסר, ובעיקר מעשיו בימי הוועידה, מוכיחים כי ראוי הוא לתואר שהרבי העניק בשיחה זו: "חזקה שליח עושה שליחותו".




הוסף תגובהתגובות