ב"ה יום שלישי, ט"ז שבט תשפ"ב | 18.01.22
כרמי שלי לא נטרתי

"לא כל השגחה פרטית היא בגדר כרמי שלי". המשך לדיון בנושא האגרות: מאמר מיוחד מאת הרב פסח צבי שמערלינג (עלה במחשבה)

מאת הרב פסח צבי שמערלינג,

שליח בפאר ראקאוויי, נ.י.

לקריאת מאמרו של ר' שמריהו לרנר לחץ כאן.

לקריאת מאמרי התגובה של הרב רפופורט, מאמר ראשון, מאמר שני.

לקריאת מאמרו של הרב מ"מ קפלן לחץ כאן.

קראתי את שני מאמריו היסודיים וברורים של הרה"ח הרב חיים רפופורט בנושא האגרות, ובעצם אין מה להוסיף על דבריו. עם כל זה אשתף את הקוראים הנכבדים בקטע משיחה קדושה שכמדומני מלמדת אותנו איך להתייחס גם לנדון דידן. השיחה היא משבת פרשת חוקת, אדר"ח תמוז תשד"מ (ראה התוועדויות תשד"מ ע' 2076 ואילך):

"ולפלא: למרות שמחזיק את עצמו ל"מקושר" ו"חסיד", ועכ"פ בודאי יש אצלו הענין ד"מורא רבך כמורא שמים",

– וראי' לדבר, שכאשר קורה דבר מסויים, הרי הוא לומד פירושים ורמזים מענין פלוני ופלוני כו', גם מענינים שאין להם כל קשר ושייכות, ובלשון העולם: "באבע מעשיות", היפך ציווי התורה "תמים תהי' עם ה' אלקיך", וזאת אפילו כאשר מדובר אודות ענינים שיש מקום להתפעל מהם, כמו "אותות השמים", ש"יחתו הגוים מהמה" (משא"כ בנ"י – "מאותות השמים אל תחתו"), ועאכו"כ ענינים של מה בכך כו' –

מ"מ צריכים לעוררו שלא יאמץ לעצמו ענינים שמבחוץ – לא ענינים שמחוץ לגבול הקדושה ח"ו, אמנם, עניני קדושה, דרך מסויימת בעבודת ה', אבל אעפ"כ, אין זה "כרמי שלי" [כלשון הכתוב: "כרמי שלי לא נטרתי"] – מה יש לך לחפש בשדות אחרים?!

טענתו היא – שמכיון ששמע שפלוני עושה כך וכך, הרי זה בודאי בהשגחה פרטית, ולכן הרי זה נוגע אליו כו'. – אמנם כן הוא, דבר זה הוא בודאי בהשגחה פרטית, אבל הכוונה בזה היא – שישלול דבר זה, שכן, למרות שזוהי דרך ושיטה בעבודת ה', מ"מ, אין זה שייך ל"כרמי שלי"!

"מעשה רב" בגמרא בנוגע לדיני הדס – "רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד (אע"ג דתלתא בחד קינא כל שכן דכשר) הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", שס"ל "אפילו תרי וחד" גם כשר.

והגע עצמך:

למרות שרב כהנא לא אמר שיש להדר ב"תרי וחד", כי אם שגם "תרי וחד" כשר, למרות היותו "הדס שוטה", ובודאי ס"ל ש"תלתא בחד קינא" כ"ש דכשר – מ"מ "הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא" – רבו – ש"חד ותרי" גם כשר, לכן, הידר לקחת "תרי וחד". וכאמור – ענין זה נכתב בגמרא, בתור הוראה ד"מעשה רב".

ומזה מובן במכ"ש וק"ו שכאשר דרכו של ה"רבי" שלך היא באופן כך וכך – בודאי אין לך מה לחפש בשדות אחרים, לכל לראש יש לשמור על "כרמי שלי"!

אצל יהודי לא קיים ענין של "שיתוף", ובלשון חז"ל: "אנו אין לנו אלא ה' אחד כו' וכהן גדול אחד"!

(עד כאן מהשיחה).

נמצינו למדים שיתכן שישנה דרך ושיטה בעבודת ה', שנחשבת כדבר שבתוך גבול הקדושה (ורבים אכן מצאו מזור לנפשם בדרך זו של שאלה באגרות קודש), מ"מ זה ששומעים סיפורים כאלו בהשגחה פרטית, הרי המבין הכי גדול בעניני השגחה פרטית – כ"ק אדמו"ר זי"ע – מורה לנו שישנם דברים שההשגחה פרטית בזה היא לא שנאמץ את הדבר אלינו, כ"א להיפך - שנשלול זאת!

[מהי ההשגח"פ בזה? הרי אם כן היה יכול להיות שלא נשמע כלל אודות ענין זה? – יתכן שזהו כעין נסיון, בפרט שלא רק בנים רשעים וכאלו ש'אינם יודעים לשאול' שואלים באגרות, כי אם גם תמימים וחכמים (ותמימים שלמדו מחכמים בעיניהם), ורבו הסיפורים שמוצאים באגרות תשובות קולעות אל השערה, יוצא אם כן שלכמה וכמה הרי זה בבחינת ניסיון לא להגרר לדרכים חדשות שאינן בגדר "כרמי שלי" של הרבי].

גישה נכונה של חסיד, אנו לומדים מרב אחא ברי' דרבא: להדר אחרי דברי הרב, גם כאשר נראה שהדבר לא כל כך מהודר ויפה, ואיננו כ"תלתא בחד קינא".

גם אם לעיתים ההתייעצות עם הרב, המשפיע, או הרופא – שלא נזדקק – או הידידים המבינים - כפי הוראתו הק' של הרבי, אינה "שמימית", "רוחנית" או "נסית" כמציאת תשובה בין דפי האגרות קודש, הרי זהו "כרמי שלי", ובזה יתגדל ויתקדש שמו כאשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד.
ד' בכסלו תשס"ו
 
 
הגב לכתבה

תגובות
8
1. נחמד ונעים
הרב שמרלינג, נעים לראות גם אותך כאן.

כל הכבוד לאתר שמשכיל לגייס כותבים כמוך לשורותיו, ומאפשר להתבטא גם בנושאים שאולי אינם פופולריים!

אולי בזכותך גם אני אקבל אומץ לכתוב יום אחד את אשר על ליבי.
ד' בכסלו תשס"ו
2. ועוד.
א. למה לא קמים כמה רבנים כמו הרב רפפורט (אגב, מי זה הרב חיים רייטפורט? מישהו אחר??), הרב שמרלינג, קפלן ועוד כמה וכמה רבנים ויפרסמו ברבים דברים אלו, בעיתונים, אפילו בכפר-חב"ד, ובכל מקום. הרי הרבה אנשים אפילו שאינם נמנים עם ה"משיחיסטים", החושבים שזהו דרכו של עט"ר כ"ק אדמו"ר. ל"ע.

ב. למה שכחו את העניין של השליחה לציון, הרי שמעתי סיפורים רבים על ניסים ונפלאות, (לידות, כספים והכל מיני נושאים) שע"י ששלחו לציון הרבי?!.
ד' בכסלו תשס"ו
3. כבמאמר דאנא נסיב מלכא
זהו ממש כמו במאמר המפורסם די"א ניסן בו מסביר הרבי כי ישנם הרבה המשכות שמקורם נעלה, אולם אין זהו ה'מלכא' אותו אנו רוצים. זה ההבדל בין חסידי פולין שרוצים מופתים לחסידי ליובאוויטש שעושים מה שצריך לעשות, רואים או לא רואים.
ה' בכסלו תשס"ו
4. מבלי להתייחס לגופם של דברים
וחזון למועד.
בבקשה לתקן בהקדם את הפיסקה האחרונה, שהיא עיוות נוראי של ציטוט מאגרת הקודש של רבנו הזקן.
עדיף לא לומר קדיש, מאשר לומר יתגדל ויתקדש ולכוון על זולת יתברך שמו.
ה' בכסלו תשס"ו
5. ציטוט?
לא ציטטתי מאגרות קודש, רק השתמשתי במלים שמופיעים שם בהקשר אחר. "לומר יתגדל ויתקדש ולכוון על זולת יתברך שמו" מאן דכר שמי'?! ח"ו לחשדני בדבר שאין בי. כוונתי היתה - וחשבתי לתומי שזה ברור לכל קורא, אבל כבר הורנו חז"ל "הזהרו בדבריכם" - שאם נלך בדרך הישרה אשר הורנו יתגדל ויתקדש שמו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, ומכלל הן אתה שומע לאו.

פסח צבי שמערלינג
ו' בכסלו תשס"ו
6. ההבהרה יותר גרועה מהכתוב בפנים
כותב כ"ק רבינו אדמו"ר הזקן באגרת הקודש סי' כ"ז: "כי בראותו ילדיו מעשה ידיו בקרבו יקדישו שמו יתברך אשר יתגדל ויתקדש כאשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד"

העתקת את הדברים בהשמטת המלים העיקריות "יקדישו שמו יתברך", ועל הטענה שבאופן כזה הציטוט משתמע לשני פנים ר"ל, אתה מבקש שלא נחשוד אותך במה שאין בך ומבהיר - את שלדעתך מון מאיליו - שהתכוונת לכך שיתגדל ויתקדש שמו של כ"ק אדמו"ר זי"ע...

וכל זה אחרי ציטוט ארוך משיחה של הרבי שסיומה "אצל יהודי לא קיים ענין של "שיתוף"..."
ו' בכסלו תשס"ו
7. עוד תגובה לשמערל
אני לא ציטטתי מאגרת הקדש לאדמו"ר הזקן נ"ע, אלא השתמשתי באותם מלים לענין אחר. אין כאן לא שיתוף (ר"ל מהאי דעתא) ולא מעין דמעין.

כנראה שמעולם לא ראית שבמאמרים כיו"ב ישתמשו בדפוסי לשונות של פסוקים ומאמרי חז"ל לענינים אחרים לגמרי.

רציתי לכתוב שאם חסידי חב"ד יתנהגו לפי הוראותיו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, בזה יתגדל ויתקדש שמו של כ"ק, ובאם לאו ח"ו מחללים אותו. כתבתי זאת בסגנון שבו משתשמש כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע לענין אחר לגמרי ובהקשר אחר לגמרי, ואין כל קשר כלל.

אבל אינני מכירך, וממילא איני יודע מה נטפלת אלי. שאלתי כמה ידידים מבינים בכיו"ב אם אכן יש כאן משמעות של "שיתוף" ר"ל ובאם אכן צריך לשנות זאת, וענו לי ש"שמערל" סתם רוצה לקנטר... וכל הבקי בספרי השו"ת, במכתבים תורניים וכיו"ב יודע שהנהגה כזאת (להשתמש בדפוסי לשונות פסוקים ומאמרי חז"ל לענינים אחרים) היא רגילה ומצוי' ביותר, וד"ל!

פסח צבי שמערלינג
ז' בכסלו תשס"ו
8. צ.ה.ר
אומרים שהאותות והמופתים של הפתיחה באגרות פשוט מדהימים.

כך גם אומרים - להבדיל, על פתיחה בקלפים, קריאה בקפה וכו'. בכל סוג של ניחושים ואחיזת עיניים, יש אחוז מסוים של הצלחה. בכל סוג של ניחוש קיימת סבירות פחות או יותר זהה להצלחה או לכישלון. על הכישלונות כמובן לא שומעים מילה וחצי מילה, אבל על ההצלחות שומעים גם שומעים ובדרך כלל עם תוספות ו'קישוטים'.

העובדה שלעתים לא רחוקות "מתקבלת" תשובה מתאימה לכאורה לבקשת השואל, נובעת מהעובדה שהנושאים שאנשים מרבים לשאול עליהם, הם בדיוק הנושאים שעליהם ענה רבנו זי"ע במקור. בדף ממוצע יש 2-4 אגרות שונות ואם במקרה 1-2 לא מתאימות עדיין סבירות לא רעה שהאחרת – תתאים. בדרך כלל התשובות של רבנו זי"ע על הבקשות השונות אופטימיות ונוסכות תקווה ומכאן נופלים המנחשים לתקוות שווא ולמחשבות הבל על תשובות שמימיות שקיבלו בדיוק לבעיה שלהם. לרוב המציאות תכזיב להם פנים ולא נשמע עליהם דבר, אך כמובן שיהיו מקרים של נסים שאותם יכרכו התועים בוודאות גמורה לפתיחה באגרות. סיפוריהם של אלו האחרונים יקבלו מטבע הדברים הד נרחב ויפילו בעקבותם רבים אחרים לאותם בעיות של הבלים, איסורי תורה ומפח נפש.

למרות האמור שסיפורים שהסתיימו לא בדיוק לפי המצופה ולאורה של "התשובה הברורה" מטושטשים ומוצנעים, להלן 2 דוגמאות מהעת האחרונה של כשלונות שכן דלפו:

אנשים רבים "קיבלו תשובות ברורות" שההתנתקות לא תקום ולא תהיה.

לאחרונה סופר על בחור ישראלי שנפצע קלות ברגלו מתאונה בקראון-הייטס. משפחתו או מכריו "פתחו באגרות" וכמובן ש"התבשרו" על רפואה קרובה ושלימה. לפתע החל מצבו לדרדר באופן חמור, באופן בלתי שגרתי לחלוטין הצטרפו גם יחד כמה תסביכים נדירים ביותר ולבסוף נפטר הבחור מן הסיבוכים. בזמן של הדרדור הבריאותי פרסמו אותם "פותחים באגרות" בעלונם 'שיחת הגאולה' את התשובה הברורה תחת הכותרת "הנס בדרך". מיותר לציין שהמיתה החטופה של אותו אומלל לא גרמה לאיש מהתועים להתפכח. אצלם הכל ברור נהיר וישר. ומה הן בכלל המציאות והעובדות אל מול התשובות הברורות?!
ט' בכסלו תשס"ו