ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
השלוחים בכינוס השנה
השלוחים בכינוס השנה צילום: שמשון גולדשטיין
הסטודנטים בישראל מחכים...

השלוחים לקמפוסים יוצאים במס"נ לפעול עם סטודנטים יהודים, אך מה עם עשרות אלפי הסטודנטים בישראל? (שאול שיף - עלה במחשבה)
אמנם חלפו כבר כשלושה שבועות מאז כינוס השלוחים העולמי, אך העוצמה של המעמד האדיר הזה עדיין מורגשת באוויר. גם מי שלא נכח באירוע הושפע אם רצה או לא מהאווירה המיוחדת שכינוס השלוחים משדר. המספר הנכבד מאוד של השלוחים, האחדות המרגשת, הנחישות המופגנת, הפרוייקטים החדשים והמתקדמים, הנאומים המלוטשים וההחלטות רוויות התוכן היהודי-חסידי כל אלה לא היו רק נחלתם של משתתפי הכינוס. כלל הציבור נחשף אליהם באמצעות התקשורת הכתובה והאלקטרונית ברחבי העולם היהודי.

גם אני נחשפתי, גם אני הושפעתי והתפעלתי. הפעם משך את תשומת לבי סוג מסויים של שליחות, שתפס מקום של כבוד במהלך הכינוס כולו. זאת, למרות היותה לכאורה רק חזית קטנה במערכה הכללית. כוונתי לשלוחי הרבי באוניברסיטאות.

שלוחים אלה יוצאים במסירות נפש של ממש להתגורר בקירבת הקמפוסים השונים על מנת להפיץ יהדות בקרב הסטודנטים היהודים הלומדים באוניברסיטה. לא קלה דרכם. ראשית עצם הפעילות עם הסטודנטים דורשת התחדשות ומרץ נעורים בלתי נלאים.

מלבד זאת קיים קושי של ממש באיתור עשרות או מאות סטודנטים יהודים בקרב כלל התלמידים. או אז דרוש מאמץ עילאי לגרום לאותם מתי מספר או יותר, לרצות ולהתחבר לזהותם היהודית דווקא, בקרב שאר חבריהם שאינם יהודים.

אין ספק כלל: שליחות זו הכרחית ונחוצה. שכן, תקופת השהות באוניברסיטה והלימודים לתואר כזה או אחר הינם השלב החשוב והקריטי ביתר בחייו של הפונה למסלול שכזה.

בתקופה זו מעצבים אלפי צעירים יהודים את דמותם ועתיד חייהם. בשנים הללו ייקבע האם יקימו בית יהודי או חלילה ייסחפו ויהיו חלק ממכת ההתבוללות הנוראה.וכאן, בדיוק כאן, מתייצבים מולם עשרות שלוחי הרבי אשר בעוז רוחם ובכוח שולחם מקימים סכר ומצילים נשמה אחרי נשמה. כמגדלור סוחפים אחריהם השלוחים סטודנטים רבים ומביאים אותם אל חוף מבטחים יהודי.

היה זה עורך הדין האמריקני יהודי, המוכר ברחבי ארה"ב, אלן דרשוביץ, הזוכה להוקרה באקדמיה, שמצא לחובה להדגיש בנאומו, באירוע הסיום של הכינוס, כי "אנו זקוקים לשליח של חב"ד בכל קמפוס וקמפוס".

בסייעתא דשמיא כתוצאה ממאמץ אדיר של ראשי ארגון השלוחים ובעזרתה הנדיבה של קרן הצדקה שעל יד משפחת ראהר הולכים ורבים שלוחי הרבי לאוניברסיטאות בארה"ב וכיום אפילו אוניברסיטה שבה רק מאות בודדות של סטודנטים יהודים זוכה לשליח משלה, ואת התוצאות, כמובן, ניתן לראות בשטח.

ואחרי דברי השבח הכנים ייאמר כי פרט קטן בכל הנושא הזה מעורר שאלה גדולה: מדוע מוצאים לנכון האחראים לפעילות המבורכת הזאת לממן באופן מלא פעילות של שליח באוניברסיטה שבה רק 500 סטודנטים יהודים (ובצדק) ולעומת זאת מתעלמים מאוניברסיטה המונה למעלה מ-28,000 סטודנטים יהודים בארץ ישראל.

כן, אני מתכוון לאוניברסיטאות בתל אביב, באר שבע וירושלים. האם הדאגה ליהדותם, אמונתם ודרכם בחיים של סטודנטים יהודים אלה, שאלפים מהם מגיעים מארה"ב, אירופה וארגנטינה חשובה פחות מהדאגה לסטודנטים היהודים בארה"ב?

מעל במת השטורעם אני קורא ומתחנן בפני כל מי שיש בידו לפעול בנידון: אנא הפנו משאבים לפרוייקט חשוב זה בישראל. סכנת ההתבוללות כאן, לאמור: נטישת ערכים יהודיים ואובדן המצפן היהודי נוכחת וקיימת ואין חולק על כך.

רישמו לפניכם את חשיבות הימצאותם של השלוחים באוניברסיטאות ויפה שעה אחת קודם.

י"ב בכסלו תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
11
1. יחי ההבדל הקטן
האם אתה כל כך תמים ר' שאול היקר? האם אינך יודע בעצמך את התשובה?

ארה"ב היא מדינה שהוקמה ע"י אנשים דתיים, מדינה שמוקירה ומכבדת דת.לכן,שם שמיים טבוע על המטבע הלאומי שלה ומוזכר כשיגרה בפי נשיאיה. לעומתה, מדינת ישראל הוקמה ע"י תנועה שהתיימרה לברוח מן הדת ולשמש לה תחליף. מייסדיה בזו לדת, התביישו בה, לעגו לה מתוך תסכול וניסו לברוח ממנה רחוק ככל האפשר.

מסיבה זו, הצהרה על יום הולדתו של הרבי כיום חינוך לאומי, למשל, תתכן רק בבית הנבחרים של ארה"ב, ואילו מפלגה אנטישמית יהודית, שכל מצעה הוא רדיפת הדתיים והדת, תתכן רק בישראל.

וכך גם באוניברסיטאות.יחי ההבדל הקטן.
י"ג בכסלו תשס"ו
2. Reb yossi
In the USA the kids move to a new state for college. so they can live miles from home, that is the time that they become part of the shaliachs family. is that the same in israel? or is it commuters
י"ג בכסלו תשס"ו
3. יחי ההבדל הגדול
ר' שאול לא דיבר על היחס שמעניקה מדינת ישראל לליובאוויטש, אלא על היחס שאנחנו צריכים להעניק לאוניברסטאות בארץ הקודש

כל מילה פצצה!
י"ג בכסלו תשס"ו
4. במקום שאין אנשים, השתדל לשהיות איש
תאמין לי, אם היה קם אחד ביוזמת עצמו, כמו שעשה ג'ורג' רוהר, ויממן את פתיחת בתי חב"ד לסטודנטים בארץ, אז יהיה מה לדבר.

עד אז הכל הוא דיבורים וטענות.
י"ג בכסלו תשס"ו
5. תגובה ל - 3
מדינת ישראל אינה מעניקה את היחס שעליו דברתי דווקא לליובאוויטש, אלא לכל הציבור הדתי, במיוחד זה החרדי, בשווה.

אנחנו יכולים לרצות להעניק יהדות לאוניברסיטאות בישראל כמו בארה"ב ויותר מכך. אולם בישראל, בגלל השנאה המושרשת נגד דת ודתיים בקרב חברי הסגל והסטודנטים,במיוחד בציבורים האליטיסטים המאפיינים חלק ניכר מאוכלוסיית המרצים והלומדים באוניברסיטאות, אין סיכוי - אם בכלל - לקיים פעילות בתוך האוניברסיטה במסגרת "בית חב"ד", בדומה למה שמוכר לנו מארה"ב.
המקסימום שיתאפשר הוא, לספק שירותי דת לסטודנטים הדתיים ממילא.
י"ג בכסלו תשס"ו
6. חובה להדגיש
ישר כח לר' שאול שהעלה את הדברים הנכונים עלי כתב, ואולי באמת הגיע סוף סוף הזמן שיתעוררו לכך.
לעצם הכנין, חובה להדגיש (בפרט לאחר התגובות הקודמות) שהקריאה היא להפנות משאבים, כי הפעילות קיימת (ובהצלחה ב"ה) רק שהיא משוועת לסיוע ולמשאבים רבים, שבאמצעותם ניתן להכפיל, לשלש ולהרחיב את הפעילות.
אני מדבר על הרב גיל בלוזובסקי שמחולל נפלאות באוניברסיטת בן גוריון, וכמוהו הרב איבערט באוניברסיטה העברית בירושלים, וכמוהו הרב ג'ייקובס באוניבריסת ת"א וגם בבר אילן שקיימת פעילות מבורכת ושיעור תניא קבוע ועוד ועוד.
רק תעזרו ותראו נפלאות....
י"ג בכסלו תשס"ו
7. צא"ח
יש מרכז חב"ד בארץ הקדש, ועליהם חל החיוב לארגן שמרכז לעניני חינוך ישלח שלוחים לאוניברסיתות בארץ
י"ד בכסלו תשס"ו
8. אנו מכניסים את פרוייקט זה לסדר היום.
יישר כח על הדברים שאכן יכולים לדרבן עוד כמה מאנ"ש לצאת למעגל השלוחים באונברסיטאות.
ט"ו בכסלו תשס"ו
9. ישר כח וחבל מאד
מאמרו של שאול "שפתיים ישק".
ישר כח על כל מילה!
אבל גדול מאד:
חבל, חבל, חבל, שעד שלא יגמרו מלחמות היהודים ואין מאריכין..לא תגיע פרוטה לפורטה מ"קרן ראהר" לרדיוס תחומי המים הטריטוריאליים של ישראל.
מעניין מאד מי הוא "משה" המגיב ב-1 וב-5 מכיוון שהוא מסיט את הנושא ואני מקווה שלא במכוון.
זהו המצב לצערנו וכל עוד ימשכו המלחמות ו"כיבושי השטחים" במובן הלא חיובי, הוא לא ישתנה.
חבל!
ט"ז בכסלו תשס"ו
10. על דא קא בכינא
קודמי, צביקה, צודק בהחלט והראשון שכיוון לאמת.

ר' שאול שיף, שמכיר היטב את חב"ד, מכיר ודאי לצערנו גם את צדדיה הפחות נעימים, ולפלא שאינו מכיר את המציאות.

מכל מיני סיבות פוליטיות, שלהם אשמים גורמים משני הצדדים - הן צא"ח באה"ק והן המל"ח בארה"ב - אין שום סיכוי בעולם שמקרן חב"ד בקמפוסים תישלח פרוטה אחת לשלוחים באוניברסיטאות באה"ק.

מישהו קודם הזכיר את השלוחים בפעילים באוניברסיטאות באה"ק, אדרבה - ישאל אותם עצמם אם הם מנצלים ולו אחוז אחד מהפוטנציאל העצום שבמקומות אלו, וברור לי שיענו שלא (בת"א השליח עזב לגמרי כבר לפני כמה שנים).

והסיבה פשוטה ואינה תלויה בהם כלל:

כל השלוחים בקמפוסים בעולם מקבלים משכורת אישית ואף כיסוי (לרוב) על פעילותם. בלעדי זה אין שום סיכוי לפעול בקמפוס שבו כולם סטודנטים צעירים שאינם יכולים לתרום כבעלי-בתים בכל קהילה אחת. לעומתם עמיתיהם בארץ נאלצים להתפרנס ממקומות אחרים או משליחות בשכונות אחרות על מנת לחיות ולממן את פעילותם.

בפעם המי-יודע-כמה מתממשת המשוואה הפשוטה של "אם אין קמח אין תורה".
י"ט בכסלו תשס"ו
11. אם רוצים זה אפשרי
זכיתיוהתקרב על ידינו בחור שלומד באוניברסיטה בהר הצופים בירושלים והוא הזמין אותי לסיור באוניברסיטה להראות לי כמה פעילות יש שם לכל האירגונים חוץ מחבד ואכן הופתעתי לראות אוניברסיטה שהיא עיר של ממש עם אלפים רבים של סטודנטים ואירגונים מכל הסוגים שפועלים איתם מרפורמים והלל ועד לשס ולפי מה שהוא אומר יש היענות גדולה מאוד ואני חושב שזה ממש פספוס שאין לנו שליחים לאוניברסיטאות וכל התגובות שמדברים על כסף צודקים אבל אנחנו צריכים להיות חכמים ולא צודקים ואני משוכנע שאם מישהו היה מרים את הכפפה היה מצליח לגייס גם כספים לנושא זה שהוא כל כך חשוב וכמובן שהתגובה שהגיבו בעניין ההבדל בין ארה"ב לישראל אין כאן מקומה כי הרבי אף פעם לא התנה קירוב יהודי במה המדינה חושבת, בפועל ישנם עשרות אלפי סטודנטים שמחפשים תעסוקה בערבים ובסופי שבוע וישמחו להשתתף בקבלת שבת יפה או בערב נחמד של שיעור על כוס קפה ועוגה.
כ' בכסלו תשס"ו