ב"ה יום רביעי, כ"ב חשוון תשפ" | 20.11.19
הרבי בעת הלווית הרבנית חי' מושקא נ"ע
הרבי בעת הלווית הרבנית חי' מושקא נ"ע
ח"י שנים ל"והחי יתן"

המומים, שבורים ונדכאים היינו, כאשר הגיעה הבשורה המרה באמצע הלילה, על הסתלקות הרבנית. (הרב אברהם שטרנברג, עלה במחשבה)
המומים, שבורים ונדכאים היינו, כאשר הגיע הבשורה המרה באמצע הלילה, על הסתלקות הרבנית הצדקנית חי' מושקא נ"ע.

המומים, משום שאף אחד לא יידע אותנו כלל אודות מחלתה, שבורים, אשר אמנו המלכה נלקחה מאתנו, ונדכאים, מהצער והיגון והאבל, שנגרם לאבינו רוענו נשיא דורנו.

הרבנית הצדקנית היתה דמות נסתרת מאד מקרב חסידי חב"ד. מלבד יחידי סגולה, הרי חסיד מן השורה לא ידע אודותה דבר, לכן לא יפלא הדבר שכלל חסידי חב"ד לא ידעו על מחלתה האחרונה.

אולם כבר באותו כ"ב שבט, בשיחה הראשונה אחר פטירתה, החלה תקופה חדשה (ראה שיחת כ"ב שבט תשנ"ב). הרבנית הצדקנית הפכה לנחלת הכלל, ו"החי יתן אל לבו", הרבי דאג שכל חסיד בתוככי כלל ישראל, "יתן אל לבו" לקחת הוראה בעבודת האדם מדברי ימי חייה. אם בשמה הפרטי - חי' מושקא או שם משפחתה - שניאורסאהן ואפי' הגמטרי' של הר"ת של שמה – 470, ה"ז מהוה הוראה לכאו"א מאתנו.

הדבר בא לידי ביטוי מיוחד, כאשר הרבי בחר בכ"ה אדר יום הולדתה, להכריז על מבצע יום הולדת.

כאשר מתכוננים ליום ההילולא הח"י של הרבנית הצדקנית, הרי אותנו, חסידים של הרבי, צריך יום זה לעורר אותנו בבחינת והחי יתן אל לבו, לחיזוק ההתקשרות לנשיא דורינו. מלבד זאת אשר הרבי התבטא על יום חתונתו י"ד כסלו (התוועדות ש"ק פ' וישלח י"ד כסלו תשי"ד) "דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך או אייך מיט מיר" (זה היום שבו קשרו אותי עמכם, ואתכם עמי), הרי הרבנית עצמה מלמדת אותנו פרק בהתקשרות חסיד לרבי.

החל מתקופת קבלת הנשיאות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות, מעיד הרה"ח ר' יוסף שי' וויינברג, אשר לרבנית נ"ע היתה ההשפעה המכרעת שעם על צניעותה וענוותנותה והקרבן הגדול שנכפה עליה, היא התבטאה בנחישות... (ימי בראשית ע' 310) וכך היתה התנהגותה במשך כל השנים התמסרות מוחלטת לעניני הרבי.

מספר אחד מבני משפחת הרה"ח ר' דובער יוניק ע"ה כי לאחר התוועדות ליל שמח"ת תשמ"ו, כאשר סיפר לרבנית, מה שארע בעת ההתוועדות, שהרבי שתה את כל הכוס עד תומה ולאח"כ הפך הגביע והגביהו לעיני כל המסובים, והורה שכולם יעשו כן - הנה מיד לקחה גם היא גביע והפכה אותו על פיו.

הרבנית גם לימדה אותנו, מהו רבי; כשענתה לשאלת החוקרים במשפט הספרים, "שהרבי והספרים שייכים לחסידים" (ראה שיחת מוצש"ק פ' תרומה ב' אדר תשמ"ח), ואשר מענה זו פעל גם לעיני כל העמים ששופט הכניס אימרה זו בפסק דין של משפט הספרים.

נמצנו למדים, שבכל חייה הייתה הרבנית מעורבת בחיי החסידים, אלא שעד הסתלקותה, היתה נסתרת מעין כל, ובכ"ב שבט גילה הרבי זאת לנו בכדי שאנחנו "החי" נוכל לפעול "יתן אל לבו" להיות מקושר יותר לנשיא דורינו.

הרבי קישר את וה"והחי יתן אל לבו" לשמה הפרטי "חיה". ואולי י"ל שהסיבה אשר ניתן לנו הזכות והחובה להיות והחי יתן אל לבו, הוא משום שהיא - הרבנית הצדקנית - נתנה לנו בחיים חיותה, את ענין החיים. היא נתנה לנו את הרבי, היא נתנה לנו דוגמא חיה להתקשרות והיא לימדה אותנו אשר הרבי וספריו שייכים לחסידים.

מהו איפוא ה"והחי יתן אל לבו המתאים לח"י שנים ל"והחי יתן אל ליבו" הראשון? שהחיים שלנו יהיו חדורים בהחיות שהנחילה אותנו הרבנית הצדקנית, חיות של התקשרות מוחלטת לנשיא הדור.

בהתוועדות חסידים בכינוס השלוחים העולמי השנה, שמעתי פירוש נפלא על מה שכתוב באגרת הקודש סימן ז"ך בסופו, "וכל הקרוב קרוב למשכן ה' בחייו קודם לברכה" דלכאורה אינו מובן, וכי משום שלפני כמה שנים הי' קרוב למשכן ה' הרי הוא קודם לברכה? אלא הפירוש הוא שכל הקרוב קרוב למשכן ה' בחייו, היינו שחייו היום יום – לאחר ההסתלקות - חדור בלהיות קרוב קרוב למשכן ה' - ער לעבט מיטן רבי'ן - ה"ה קודם לברכה.

ומכיון שהרבי והספרים שייכים לחסידים, הרי אנו החסידים צריכים לדאוג צוריק אראפריינגן דעם רבי'ן. אנחנו רוצים להיות קרוב קרוב למשכן ה' בגשמיות. זעהן זיך מיט'ן רבין דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו.

כ"א בשבט תשס"ו
 
 
הגב לכתבה

תגובות
1
1. התמונה השני'
התמונה השני' אינה מהלויית הרבנית נ"ע, כ"א מאיזה הלוי' אחרת.
כ"א בשבט תשס"ו