ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
לבטל המבחן לישיבות קטנות

ימים אלה של תחילת זמן קיץ הם זמנם הגדול של ראשי הישיבות. ונשאלת השאלה: מה בדיוק אמור ראש הישיבה לבחון? (עלה במחשבה)

בימים אלה כוססים אלפי ילדים את ציפרוניהם, ואלפי הורים מאנ"ש שרויים, מי פחות ומי יותר, במתח לקראת מוצא פיו של ראש הישיבה הקטנה בה נבחן הילד, בשאלה: יתקבל או לא?

ימים אלה שלאחר בין הזמנים והכניסה לקראת זמן קיץ הם ללא ספק זמנם הגדול של ראשי הישיבות הקטנות. יש מקום, אין מקום, נרשמת לפני הזמן, אחרי הזמן, תמתין לתשובה, נרשמו יותר מידי בחורים, ושלל האמרות המופרחות לחלל האוויר על ידי ראשי הישיבות, ללא ספק משדרגים את מעמדם בתקופה זו.

יש ראשי ישיבות, ואין כאן כל מטרה להכליל, אשר נוקטים בגישה אכזרית של ממש. אין מילים אחרות לתאר זאת. מעבירים את ההורים סבל בל יתואר. לילות בלי שינה. הכל רק בכדי לשמוע עוד כמה מילות תחנונים שיטפחו באותו ראש ישיבה את תחושת החשיבות והגדלות.

דווקא בימים אלה ראוי להעלות את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את שיטת הקבלה לישיבות קטנות?

האם ראוי שילד, ממש ילד, בן 12 או 13 (ואין זה כלל משנה מה היא רמת ידיעתו את דף הגמרא עליו הוא נבחן), יעבור מבחן אצל אדם המנוסה ממנו לאין ערוך, ויכול להכשיל אותו בכל רגע נתון ובכל דרך? האם נמצא אותו ילד עלי אדמות שיענה על כל שאלה ושאלה של ראש הישיבה הבוחן אותו – מבלי יכולת להכשילו?

האם מישהו יכול לערוב לכך שכאשר ראש הישיבה מתיישב מול הילד אותו הוא בוחן, אין לו כל שיקולים זרים? האם מישהו יכול להתחייב שבליבו הוא לא החליט האם הילד יתקבל או לא? ואז יבואו שאלות המבחן בהתאם לרצונו לקבל את התלמיד או לא?

ובכלל, את מה בדיוק אמור ראש הישיבה לבחון? מה אמור להביע המבחן הזה? את מה הוא בדיוק מודד? הרי ברור לגמרי ששלושת החודשים בהם למד אותו ילד למבחן היו רק "התעמלות" לכח הזכרון שלו. הוא לא באמת מבין לעומק מה משמעותו של לימוד דף גמרא. הוא עדיין לא למד באמת איך מכינים דף גמרא. הוא בסך הכל מדקלם – כילד - שורות, ברש"י ובתוספות, אז מה בדיוק בודקים כאן? את כוח הזכרון? גאונות?

הן אמת, חיוניות המבחן לישיבה גדולה בהחלט ניתן להבין. אחרי שלוש שנות לימוד של תמים ב'תומכי תמימים', ניתן לבחון אותו על פי פרמטרים רבים. לבוש, הנהגה חסידית, דרך ארץ ונימוס. טוב-עין יכול גם לבחון את מידת עדינותו וחסידותו של הבחור שניכרים על פניו. אפשר להתרשם מרמת הידע של הבחור בלימוד, היכרותו המעמיקה עם דף הגמרא והמפרשים, הגישה שבה הוא ניגש ללימוד ועוד ועוד. אך לקחת ילד, שרק סיים בית ספר או 'חיידר', ולהעביר אותו מבחן שתוצאותיו אינן מעניקות שום אינדקציה באשר למצבו של הילד, לא הלימודי, לא השכלי ולא הפוטנציאלי, זה מעשה שלא יעשה.

אולי הגיע הזמן לשנות את הגישה. אפשר להמשיך ולבחון את התלמידים, אך לא זו בלבד צריכה להיות הדרך. לא זה המדד הבלעדי על פיו ייקבע האם לקבל ילד לישיבה או לא. ראשית, יש לשוחח עם המורה ולשמוע ממנו על התכונות המאפיינות את הילד באופן כללי. האם מדובר בילד ממושמע ומחונך, או לא. יש לבדוק האם מדובר בהורים אכפתיים, שכאשר יצטרכו אותם להחזיר את הילד למוטב, האם הם יהיו שם בשבילו.

הורים אכפתיים, משפחה טובה וילד ממושמע, מהווים ערובה טובה הרבה יותר לכך שהילד-נער יצלח את הישיבה באופן חיובי ויצמח כבחור חסידי ולמדן, מאשר תשובה טובה או פחות, של ילד בן 12, ברש"י או תוספות.

נקודה חשובה ונוספת לסיום: תודה לא-ל בשנים האחרונות התרבו הישיבות והתרחבו האפשרויות, שלא כמו בשנים עברו בהן עיני כל הילדים היו נשואות לישיבה אחת, אולי שתיים. המצב כיום מותיר בידי המשפחות הרבה יותר אפשרויות ואולי זו, ב"ה, הבשורה החשובה ביותר של עולם הישיבות החב"די בדור האחרון, המוציאה הרבה מן הכח והשררה שהוחזקו בידיהם של מספר מצומצם של ראשי ישיבות מלאי חשיבות עצמית.

ב' באייר תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
30
1. ראוי שייעשה מבחן
דבר ראשון נערים שעולים לישיבה קטנה הם כבר בגיל 14. בגיל שכזה, לאחר שנות לימוד ארוכות בחיידר ניתן לראות על ילד באמצעות מבחן לא קשה לחלוטין לאן הוא מכוון את עצמו בשנים הללו.

נער שאין חפצו בלימוד ראוי שיעשה הרב עם הוריו דיון מעמיק לגבי עתידו של הילד ולהביא להתאמה מושלמת של המסגרת עבור הנער ההולך ומתבגר.

לנדודי השינה אין מקום לחלוטין. נער שחפצו להגיע למקום לימוד משובח יוכל לעשות זאת באמצעות עבודה אישית על עצמו ויגיעה ממושכת, המבחן נועד לאלו שע"י יוכלו להתאים עבורם את המסגרת הראויה. כאשר אין מבחן ובאים לתלמיד ואומרים לו תתקבל לאן שתרצה, זה מפחית בעיניו את מעלתה של המסגרת.

מכיוון שאני ממהר, אקצר כאן באומרי, המבחנים ראויים לחלוטין וצריכים להמשיך לעשותם.

ב' באייר תשס"ו
2. תגובה ל-1
אני מסכים במאה אחוז עם יאיר.
רובם של הילדים חוגגים בר מצווה בכיתה ח', כך שהם בגילאי 12-13 (הרבה חוגגים בחצי השנה של השנה, לאחר תקופת המבחנים).
אין שום ילד שמגיע בגיל 14.
איך אתה יכול להמליץ את הביטוי "יגיעה ממושכת", על ילד בן 12-13 שעוד לא יודע כלום.
אני גם לא בטוח כפי שכתב הכותב שלראש ישיבה אין שום שיקולים זרים.
ב' באייר תשס"ו
3. אינני יודע מה הפיתרון אבל הבעיה אמיתית
תלמידים רבים יודעים שקבלתם לישיבה מסוימת לא תמיד קשורה לכשרונותיהם, אלא הרבה גם לזכות קשרי ההורים וכו'.

אין סידור אוביקטיבי על פי כישורים או על פי התנהגות ויראת שמים של התלמיד, מדובר במשפחות בעלי מעמד בחב"ד לעומת ה"עמך" וחבל.
ב' באייר תשס"ו
4. ומה כשיתקבל?
מי יערוב לילד אחרי שיתקבל שהמורה או ראש ישיבה לא יכשיל אותו? יכול להיות יום אחד יגיע המגיד שיעור לכיתה ויחליט הילד הזה או ילד אחר היום הוא לא מוציא חן בעיניי וכו' וכו'?
ב' באייר תשס"ו
5. ומה על בחינה במידות?
יבורך הרב בורוכוב על שהעלה את
נושא הבחינות.האם לא היה ראוי שמבחן הכניסה יהיה לפי מידות החסד
והדמות החסידית?האיו זה קודם לכל המבחנים האחרים המותנים בכשרונות מלידה?
ב' באייר תשס"ו
6. האם זו רמת ה"מחשבה"
יסלח לי הוגה המחשבה, אך אם זו רמת הראש ישיבה מדוע עולה במחשבתך לשלוח אליו את ילדך?
ואל תעלה במחשבתך שזו הרמה של כל הישיבות1
ב' באייר תשס"ו
7. תמימות משוועת
לפלא על הכותב הנכבד שבאמת מאמין בכל ליבו שתנאי קבלת התלמיד לישיבה היא באמצעות המבחן
אלו דברי הבל
התלמיד מתקבל אך ורק על פי מידע מוקדם מהרב והמנהל בחיידר
המבחן הוא רק בכדי שהראש ישיבה יראה את הבחור עוד קודם כניסתו לישיבה ואפילו הוסיף שגם בכדי שהתלמיד יראה את הראש ישיבה שבא הוא רוצה ללמוד ולא יגיע ביום הראשון ללימודים ולא ידע מימינו ומשמאלו
אפילו הכותב בעצמו מציין בתחילת דבריו שלא אומרים לתלמיד שהוא לא התקבל בגלל אי ידיעת החומר אלא מכיוון שאין מקום וכדומה
ודברים אלו פשוטים וברורים
ב' באייר תשס"ו
8. מעניין
מאמר מאד מעניין, ראוי לבחון את הדברים בכובד ראש, אך חוששני שכלום לא ישתנה, כי האגו חזק מידי.
ב' באייר תשס"ו
9. רגע קריטי במבחן בזק
עתיד של רבים וטובים נהרס בגלל שיקולים בלתי טהורים של ראשי ישיבה מסויימים במבחן הקבלה ובמבחני שלאחריו.
אכן מן הראוי לחפש דרך, שגם הראש ישיבה יצטרך ליתן דין וחשבון על החלטותיו, מעבר לדו"ח שהוא עתיד ליתן בידי שמים (כידוע ליודעים שיש ראשי ישיבה שמשמים נפרעו מהם בעלמא דין אבל את הפצע של אותם בחורים אומללים זה לא ריפא).

למען ההגינות, ראוי לציין שיש כמה ראשי ישיבות ששיקוליהם ענייניים.
ב' באייר תשס"ו
10. כמה שאתה צודק- יאיר
1.כתבתה בטוב טעם וזה כל כך נכון וממש תודה על העלאת הנושא החשוב הזה.
2.כולנו זוכרים את הימים של רב הפאבים איך שהוא היה בוחן ואת ההורים האומללים שהיו מתפרצים לזאל כדי להכניס את ילדהם.
3. צריך מבחן וחשוב שיהיה מסיבה אחת ויחידה שהתלמיד ידע שעכשיו הוא עובר שלב וזה חשוב.
4.ואולי הבעיה שאין לי עליה פיתרון זה היחוס וכל הדברים מכגון דא שפשוט סיבת כניסת בחור מסוים לישיבה הינה אך ורק משום שהוא הבן של.. וכו'.
ואסיים במשהוא אופטימי אחד שהמצב שלנו הוא הרבה יותר טוב ממה שקורא בעולם הישיבות האחרות ששם זה ממש מחריד

וכאן המקום להודות שוב ליאיר על הנושא החשוב הזה והמאוד מעניין
ב' באייר תשס"ו
11. מסכים כמעט להכל...
בכללות המאמר מאוד עניני וקולע, אולם בכדי 'להרתיע' את הבחור ולתת לו את ההרגשה שהישיבה זה לא מקום להעביר בו את הזמן לבטלה חלילה, אלא כדי ללמוד בשקידה והתמדה, כדאי לעשות משהו כמו מבחן, ואדרבה הלוואי שימצא תחליף יותר איכותי מהמבחן, מאחר ויש למבחן השלכות שליליות לא רק על התלמיד הנבחן אלא על כל הסובבים אותו.
ויה"ר שלא תצא חלילה תקלה תחת ידי
ב' באייר תשס"ו
12. הכותב הנכבד צודק
איזה טעם יש בלבחון ילד בן 13 שאך יצא לאוויר העולם? שלושת השנים בהם הוא דבק בספסלי הלימודים, במסגרת הישיבה הקטנה, הם אלה שיכריעו את עתידו. הרבה יותר נכון לבחון אותו לפני הכניסה לישיבה גדולה, כשהוא בוגר ויודע מה הוא רוצה מעצמו.
ב' באייר תשס"ו
13. נושא חשוב אך לא מסכים
יפה ר' יאיר שהעלית את הנושא החשוב, אך אני לא מסכים לחלוטין עם דבריך.

המבחן לישיבה צריך להיעשות ולו בכדי שתלמידים ידעו שצריך להתאמץ לא מעט כדי להכנס לישיבה.

יכולותיו של ראש הישיבה היא אינה טענה, משום שכל בחינה שהיא בעולם מקיימת ע"י אנשים בוגרים ובקיאים מאשר הנבחנים, עם זאת הבחינה נעשית ברמתו של התלמיד ולא יותר.

יכולת ההכשלה ראשי הישיבות עומדת להם למקרים מסויימים כאשר הם רואים לנכון שלא לקבל את התלמיד לחיקים, רשאים הם לנתב אותו למקום אחר או לחילופין לפסוק שהתלמיד לא מתאים לאותה ישיבה שהם אמונים עליה. המבחנים הם כלי בידי הבוחן.

לגבי שיקולים זרים של ראשי הישיבות, מסופקני שראש ישיבה יצא למלחמה כנגד ילד שלא מכבר חצה את גיל הבר מצווה.

המבחן לא מודד דבר. הוא משמש כראיון לבחינת רמתו של התלמיד מכמה בחינות, את המוטיבציה של התלמיד להכנס למסגרת תובענית שכזו. המגע הישיר שמקיים ראש הישיבה עם התלמיד מאפשר לו לבחון את התלמיד לעומק ולא רק את יכולת הזיכרון של הנבחן.

וכפי שאתה כותב, יאיר, בשנים האחרונות התרבו הישיבות החב"דיות בארצנו הקדושה. ומה יעשה ראש ישיבה ש'שמה' של הישיבה עדיין לא מבוסס דיו והתלמידים נוהרים כעדר לפני הרועה לעבר הישיבה בעלת השם והוותק הרב ביותר?

המבחנים עוזרים לראשי הישיבות לנתב את התלמידים למקומות הראויים להם. המבחנים כן מהווים אינדיקציה לגבי התלמיד.

ב' באייר תשס"ו
14. לכל המגיבים
הכותרת אולי מטעה, אבל בתוך המאמר עצמו, הכותב מסכים שצריך להשאיר את המבחנים, אבל לא זו בלבד, הנה ציטוט:

אולי הגיע הזמן לשנות את הגישה. אפשר להמשיך ולבחון את התלמידים, אך לא זו בלבד צריכה להיות הדרך. לא זה המדד הבלעדי על פיו ייקבע האם לקבל ילד לישיבה או לא. ראשית, יש לשוחח עם המורה ולשמוע ממנו על התכונות המאפיינות את הילד באופן כללי. האם מדובר בילד ממושמע ומחונך, או לא. יש לבדוק האם מדובר בהורים אכפתיים, שכאשר יצטרכו אותם להחזיר את הילד למוטב, האם הם יהיו שם בשבילו.
ב' באייר תשס"ו
15. סיפור מעניין לכל אלה שחושבים שהכותב אינו צודק:
אני כיום בחור מבוגר, אך בעבר כמו כל בחור תמים, חבדניק גומרים בית ספר יסודי, והולכים למבחנים לישיבות. וגם אני כמו כולם ישבתי לילות וימים ולמדתי למבחנים והשקעתי את כוחי ומרצי בזה, והורי שילמו מחיר גדול, בשביל שאלמד עם בחור לקראת המבחן, ובסוף, רוצים לשמוע מה קרה בסוף?

---לא התקבלתי---
את הסיבה אינני יודע אבל את העובדה אני ורבים אחרים ידעו, הסתובבתי ברחובות, כי לאחר שאותה ישיבה לא קיבלה אותי גם הישיבות האחרות ששמעו שאותה ישיבה לא קיבלה אותי, גם הם החליטו לא לקבל, ואני לתומי נשארתי בודד, ללא ישיבה, ללא מסגרת לימודית, אז ב"ה אלוקים גדול ומצאתי את שלי, והסתדרתי (בערך), אבל ככה צריך להיות???
ב' באייר תשס"ו
16. עלה מחשבה - אובייקטיביות?
1. ...מה הוא - אומר! אני מבין רגשי הלב של ידידי ר' יאיר שי' בורוכוב וכשכואב - צועקים. אולם האם זהו המצב? אני יליד בוכרה וכשהתקבלתי לישיבת לוד (היחידה בזמנו) הייתי בן 13 וסמוך מאד להגעתנו לארץ ישראל. לא הרגשתי שום דיסקרימינציה וכדו' ואדרבה רובו של הצוות ובראשו הרב סגל שי' עשו את כל המאמצים שאתאקלם ואשתלב בבחינה לימודית,חברתית וכו'. (וכאן המקום לבקש מעורך המדור "עלה במחשבה" להוריד ביטויים לא מכובדים של מגיבים על אנשים שמשמשים כיום כראשי ישיבה ומאות תלמידים חבים להם את אהבתם והבנתם בגפ"ת)
2.כפי שמציין הכותב הנכבד, ישנן היום ב"ה ישיבות קטנות לרוב, ובאם להורים או לילד יש חששות בנוגע לטיבה של הישיבה ו/או ראש הישיבה הם יכולים לבחור למי האבא ימלא את ההוראת קבע! וכהוראת חז"ל באיזה מקום ואצל איזה רב צריך ללמוד!
3. חשוב לציין שכיום רוב ההורים הם בעצמם בוגרי ישיבות- אנשים שאינם עמי הארץ,משמשים בתפקידי קודש,שלוחים,מחנכים וכדו'. הורים אחראיים!!! צריכיפ לבחור את הישיבה שהכי טובה לבנם מבלי להכנס לשיקולים לא עניניים של יוקרה,כבוד וכדו'. האם כל ההורים מתייעצים לגבי טובתו האמיתית של בנו עם ידידים מבינים?משפיעים?מחנכים?
4.חבל שבעל המאמר לא מציין כסיוע לטענתו נגד המבחנים- דעתם של מחנכים,רבנים ובראש כולם - את דעתו של הרבי!!!
5. אם הנער בוגר מספיק בישביל להניח תפילין (עם כל ההלכות הכרוכות בכך) הוא מספיק בוגר להבין ששום דבר לא בא בקלות ועל מנת להשיג משהוא צריך להאמץ!
6. בהמשך להנ"ל:בני שי' יכנס בע"ה באלול לישיבת קרית גת. הוא יודע היטב שלהכנס לישיבה צריך להתכונן ולהזיע (הוא דווקא ישן בלילות על מנת ללמוד היטב ביום!). וביחד עם בחינת הידע בגפ"ת שנעשה ע"י הראש הישיבה, התמקדות של הרב זילברשטרום שי' ביתה ברובו בראיון על התהגות החסידית וכדו'.
ב' באייר תשס"ו
17. ברצינות
מאין החוצפה לכתוב "ראשי ישיבות מלאי חשיבות עצמית",הגיע הזמן להרגע.
ב' באייר תשס"ו
18. 15 צודק מאד
המצב ר"ל גרוע במאד, אני יודע על מקרים שראש ישיבה שהיה מעוניין בתלמיד פלוני, הרי שתלמיד פלוני זה התנה שהוא מוכן להגיע לישיבה בתנאי שתלמיד אלמוני לא יתקבל לישיבה ותנאו התקבל, וכן כמובן יש התחרות בין ראשי הישיבות וכאשר אחד לא מקבל תלמיד הרי השני אינו מתאים לו לקבל את התלמיר שראש הישיבה הקודם לא רצה לקבלו, כי הרי יאמרו שהוא בוחר תלמידיו בפחות כשרונות.
זהו האמת לאמיתה לדאבוננו הרב, ואשר ר' יאיר שהעלה בעיה זו והלואי זה יעזור במשהו.
ב' באייר תשס"ו
19. מי מפקח על ראשי הישיבות ???
כאבא לכמה תלמידים שעברו כמה מבחנים וב"ה הצליחו ונכנסו לישיבות שהם חפצו בהם אני רוצה לומר לכם שהסיוט הגדול מתחיל אחרי שהבן מתחיל ללמוד בישיבה שהוא כל כך רצה להתקבל אליה ואז מתברר כי חלק מראשי הישיבות בעיקר הקטנות הם ממש לא מתאימים לתפקידם ומלבד ידיעתם כמה דפי גמ' ומס' פלפולים וכו' הם חסרי נסיון חינוכי וחסרי הבנה אמיתית לנפש של הנער, הבחור, התמים, הילד שלכם, הם מעונינים לקנות שם לישיבה ולכן הם מעמיסים על התלמידים חומר לימודים ומבחנים וסדרים ובין הסדרים ושוכחים להסתכל לנפש הבחור לשוחח איתו על מנת לנסות להבין אותו וזה כואב כואב כואב !!!!! אחר כך אנחנו שואלים למה אין להם חשק ללמוד למה הם נושרים, זהו פשע שכל מי שחושב את עצמו למשהו כל אברך צעיר מקים ישיבה קטנה מגייס צוות מכל הבא ליד ומתחיל להרוס נפשות של בחורים צעירים איפה אגודת חסידי חב"ד איפה צעירי אגודת חב"ד רבני חב"ד מישהו שיעצור את הבושה שיפקח על ישיבות שידעו שמישהו בוחן אותם גם ולא יעשו ככל העולה על רוחם ויהרסו נשמות רכות וטובות בגלל בורות חינוכית במקרה הטוב, ויפה שעה אחת קודם, למה בכל החסידויות הגדולות מצאו פתרון לכל הבעיות ומטפלים בהם ולא איש הישר בעיניו יעשה כמו בחב"ד.
ב' באייר תשס"ו
20. כתבים היזהרו בדבריכם!
נא ונא לא להתערב בשיקוליהם של ראשי הישיבות. של נעליך לפני שאתה מכניס ראשך אל ההרים האלו. אתרי איטנרנט ועולמם של ראשי ישיבות, רחוקים מן הקצה אל הקצה!
ג' באייר תשס"ו
21. האמת היא כזאת
ברגעים אלו, בהם אנו גולשים באתר שטורעם, גולשים להם באתרי חולין, ר"ל, קוראים רבים שנפלטו מהישיבות בגלל ראש ישיבה מסויים (בין אם זה נעשה על ידו בזדון ובין אם ברשלנות ומחוסר הבנה בחינוך).
נסו לחשוב כיצד היו מגיבים אותם 'אידישע נשמות' לו הם היו יודעים שמתקיים דיון על נושא זה באתר 'שטורעם'. נסו לחשוב מה יש להם לומר בסוגיה הזו, משום שהם שילמו את המחיר המלא.
אני לא מקנא באף ראש ישיבה שהי' אמור להסתכל בעיניים לאותם תמימים פוטנציאליים שהוא גרם לריחוקם מתורה ומצוות ותסכל אותם לאורך כל ימי חייהם.
מן הראוי לא להיתמם. אלו העובדות לאישורם.
ג' באייר תשס"ו
22. יש תקווה
נושא המבחנים אכן נעשה בצורה שדורשת תיקון מיידי, אך יותר מדאיג את ההורים, מי יזכה להיות האבא והאמא של התמים בישיבה?
ברצוני לציין לשבח את ישיבת בני ברק גם במבחנים וגם ביום יום, בעידוד המתמיד ובהרגשה הביתית.
הם הצליחו להוכיח שמבחן אינו נושא להתנצחות אלא מקור לעידוד והרגשה של הצלחה שתביא בס"ד לעוד הצלחות רבות.(דבר שחשוב לכל תמים בכל דרגת ידע)
ממקור הברכות יושפע לכל הצוות המסור שפע ברכה והצלחה.
ג' באייר תשס"ו
23. מבחן חסידי ולא לימודי
צודק ידידי ר' יאיר.
רעיון ענק וחכם של הצורך בביטול המבחנים.
יש צורך במבחן אופי (חסידי) ולא נגלה-לימודי!
ג' באייר תשס"ו
24. תגובה
אני מסכים עם כל מילה, הרבי הפני מנחם היה אומר שיש לראות להכניס את כולם לישיבות, אך קודם לחלק בשוה את כלל הבחורים בין כלל הישיבות ,ואת החלשים ג"כ כך שלכל ישיבה יהיה גם וגם, ושלא יהיה בחור שלא יהיה ישיבה, ולתת לבחור לבחור איזה ישיבה הוא רוצה ללמוד, כל מילה פנינה.
ג' באייר תשס"ו
25. מה יהיה איתנו?
אשריך רבי יאיר!אני רוצה לדבר על נקודה נוספת,חבד ידועים בקירוב יהודים רחוקים,אך גם בתוכנו יש כאלה שזקוקים לקירוב, ליחס חם.כאשר פוסלים בחור או ש"זורקים" בחור מישיבה זה גורם לריחוק.כל אותם בחורים שירדו מהדרך אלו בחורים שלא קיבלו לאף ישיבה או שהעיפו אותם.אז למה רק שאתם יוצאים לרחוב אתם מגלים אהבת ישראל? מה איתנו???
ג' באייר תשס"ו
26. תנסו להכנס לנעלים של ראש הישיבה
באיזה מצבים עומד ראש הישיבה
השאיפה שלו לפני שנת הלימודים החדשה: 1) תלמידים טובים וממושמעים
2) תלמיד עם מראה חיצוני הולם לחסיד
3) תלמיד עם שפה מתאימה לחסיד, לא חצוף וכדומה'
4) מעדיף תלמיד חריף ומחונן.
ראש הישבה יודע שיש לו ס"ה חמישים מקומות פנויים, ורוצים להכנס לישיבה 70 בחורים. על כן עושה ראש הישיבה מבחן, ובמבחן הוא מספיק לראות את הנחוץ לו, לאו דווקא הבקיעות בחומר, הוא רואה את צורת הדיבור הלבוש וכדומה. את אלו שהוא רואה מתאימים לקריטריונים שהציב לעצמו הוא מקבל מיד, וכל אחד אחר הוא דוחה, עד שהוא בוחר את הטובים מביניהם, עד לחמישים תלמידים. ולכן קורה שאנשים נדחים ולא יודעים מה יהיה בפיו עד יום מסוים. השאלה האם מותר לראש הישיבה לבחור את מי לקבל לישיבה או לא? אני חושב שכל אחד יודע שאם יתמלא כיתה של בחורים שאינם מעונינים בלימוד ובדרכי החסידות, התוצאה תראה בשטח, ולא תהיה כל משמעת וסדר בכתלי הישיבה.
תפקידו של ראש הישיבה והצוות הוא לא להיות שוטרים, אמנם איש חינוך על הרוב ימצא את הדרך אייך להעמיד את תלמידיו במקום, אך זה לא אומר שמחובתו לחפש לעצמו עבודה קשה ולקבל לישיבה כל תלמיד שבא להרשם.
אז אם תשאל מה יהיה גורלו של התלמיד שלא התקבל??
א) מי אומר שראש הישיבה יכול לדאוג לכל העולם.
ב) ומי לוקח את האחריות שאותו תלמיד לא יזיק לאחרים כמו שאכן קרה הרבה פעמים, שתלמידים מצוינים הלכו בעקבותם של התלמידים ה... רח"ל.
יש אמנם לראשי הישיבה מה לשפר, אך ראש הישיבה הוא אדם ולא מלאך, וגם אם ימנו וועדה על כל ישיבות חב"ד שתחליט לאן כל תלמיד יתקבל, גם עליהם יקומו הרים של תלונות כידוע ליודעי חן.
החשוב ביותר. אם תלמיד יודע שראש הישיבה הוא זה שמחליט, הידיעה הזאת מלווה אותו לכל אורך הדרך, והוא תמיד מכבד את ראש הישיבה, אך אם הוא יודע שמותר לדבר כל דבר אסור על ראש ישיבה זה או אחר, או ינצל את זה בצורה כזאת שאחר כך ההורים שכתבו את כל ההערות יסבלו מזה, ולכן חכמים הזהרו בדבריכם....... ויהי רצון שנזכה כולנו ללמוד מפיו של משיח צדקנו ותיכף ומיד ממש
ג' באייר תשס"ו
27. אברך המעוניין באנשי חינוך טובים יותר
כל הכבוד לך יאיר על האומץ לצאת נגד האנשים האכזריים האלו
שחוץ מהפחדת התלמידים אין להם שום גישה לחינוך אנא המשך לעורר על ענינים כגון אלו העומדים בראש סדר העדיפויות של כאו"א מאיתנו וכמו שאתה כותב שהפתרון לבעיות אלו הם התחרות בין הישיבות ע"י פתיחת ישיבות נוספות ובקשר לתמיהתו של הרב חיטריק במדור זו רק דעתי ששם מתמרמר על תופעה אין לך להתרגש כיוון שקבוצת אנשים
אלו יש להם אינטרס ברור להיות המונופול של חסידות חב"ד וחרדתם היא מפני כבודם הנאבד בתהליך זה
נ.ב. יש לציין שהאכזריות הזאת לא פסחה על ישיבות גדולות
ה' בסיון תשס"ו
28. הם לא סתומים
הילדים לא סתומים.
מי שלא סתום יכול לעבור מבחן.
מי שסתום שילך לרופא ויגיד לו שהוא אהבל.
מצדי אל תפרסמו את התגובה הזו (גברים אתם אם אתם מפרסמים) - ובעצם זה סתם מאמר ישן.
אבל חשוב לי לי לומר: אם הילד לא לומד - שלא ילך לישיבה.
אם הוא לא יכול ללמוד בגלל שהוא סתום - שילך לבית הספר למפגרים.
אם הוא יכול ללמוד ולא סתום - למה הוא צריך לפחד ממבחן אצל איזה ראש ישיבה?
י"ד בחשוון תשס"ז
29. לכל סיר יש מכסה...
כל אלו המסכימים עם יאיר, סיבתם אחת הם: הם ניסו להכניס את בנם לישיבה לא מתאימה להם מבחינה לימודית או אחרת, ללא הצלחה.
המבחן הוא רק היכרות חיצונית עם התלמיד. שום ראש ישיבה, אבל שום ראש ישיבה, לא מחליט אם לקבל או לא בגלל המבחן!
ולכל אלו המאוכזבים שבנם לא יתקבל:
יאיר עצמו כותב כי היום ישנם הרבה ישיבות. תעשו חשבון אמיתי, לאיזה ישיבה בנכם מתאים, ולשם תנסו להכניס אותו. מה שקורה בפועל, שהאגו הוא של ההורים שרוצים לאות את בנם בישיבה עם שם טוב, בגלל שכנים או חברים מוצלחים שלומדים שם.
וד"ל, ותיישמו את זה!
ב' בטבת תשס"ז
30. מתיבתא וחריפתא...
כ"ה בשבט תשס"ז