ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
התוועדות על פי מכחולו של זלמן קליינמן
התוועדות על פי מכחולו של זלמן קליינמן
החיילים האלמונים

גדלנו עליהם כל השנים. התמימים מבית היוצר של ליובאוויטש. אי שם מאחורי מסך הברזל, תמיד נשארו אותם חיילים אלמונים (עלה במחשבה)
הרב לוי יצחק גרליק
עליהם גדלנו אותם נשמנו, הם הכו בנו שורש עמוק וקבעו יסוד חזק בנפשנו. אני מתכוון, לאותם סיפורי גבורה, על חיילי בית דוד מהדורות הראשונים. "התמימים", מבית היוצר הליובאוויטשי, בפרט מהתקופה הקומונסטית. את חלקם, זכינו להכיר, לאחר שיצאו "מהמדינה ההיא" והגיעו לארצנו הקדושה ולבית חיינו. הסתכלנו עליהם, התבוננו בדרך עבודתם ו.. אין מה לומר, משהו, זה בוודאי פעל.

ידענו במעורפל, אי שם מאחורי מסך הברזל, נשארו עוד מספר חיילים אלמונים, ההשגחה העליונה קבעה שעדיין לא הגיע זמנם. אבל, אם מפני הניתוק המוחלט, או מכל סיבה אחרת, לא הורחב הדיבור בנושא זה.

הכל התחיל, כשבהשגחה פרטית, נפלה לידי מזוודה קטנה, ישנה. הבחור, זה שמסר לי אותה, היה בשליחות בעירי, עוד קודם בואי. הוא קיבלה מזקנה אחת וכששמע שנסעתי לשליחות לעיר זו, בכנות וביושר העביר לי את המזוודה, הוא רק הספיק לומר: "את זה מסרו לי בנותיו של הרב החבד"י שחי בקאזאן" ותו לא.

פתחתי ונדהמתי. המזוודה מלאה בכתבים שונים, שטרות מכירת חמץ, מכתבים, דברי תורה, לוחות שנה וזכרונות מהרב הרשב"ץ (שמריהו בנציון) אלתר ע"ה סטאלאוו. מכאן הכל החל להתגלגל במהירות, נפרשה לפניי מערכת עניפה של חיים יהודיים מאוד מגוונים, שחיטה, חופות, גרושין, מכירת חמץ, חברא קדישא, ספרי קודש לרוב, ספרי חסידות חב"ד, סידורי "תורה אור" ואפי' מאמר בכתב יד (המעתיק) מהרבי הרש"ב. בדרך לא דרך, גם "היום יום" ו"לקוטי דיבורים". בראש המערכת עמדו מספר אנשים, מהם "פשוט" יהודים יראי השם ומהם - "התמימים".

כן, אותם "תמימים" עליהם שמענו, חיו פה. רחוק מאור הזרקורים, מילאו בשלימות את השליחות שלהם, לשמור על גחלת ישראל.

פתאום, "נפל האסימון". כולנו זוכרים, בעיננו ראינו (או בוידיאו) את ההתוועדויות הגדולות אצל הרבי, ההתוועדויות של י"ט כסליו, י"ב תמוז, אוירה מרוממת ואז כשנתנה האות שרו את הניגונים, ניגוני הרביים. הד' בבות, פניו הק' השתנו מיד, בזה הבחנו גם אנו בעלי עיני הבשר המגושמות, צביטה בלב הרגשנו כשהרבי מוציא את המטפחת ומנגב את הדמעות. כל אחד חשב מה שחשב, א' חשב "הרבי כנראה בוכה על גלות השכינה" א' "עלינו על מצבנו" "על המצב בארצנו הק'" "על אחינו שמאחורי מסך הברזל".

כשעמדתי ערב כינוס השלוחים האחרון, בביתו של ר' אהרן לייזער שיחי' ליס, מוקף בספרים של אביו הרה"ח התמים ר' יודא פישל ע"ה, בודק כל פיסת נייר, כל כתב שיתן אור על התקופה ההיא. שם, במהלך החיפושים, נקלע לידי לוח שנה שהכין בעצמו, בכתב ידו, בדף הראשון מופיע הכיתוב "לוח תשי"ט", אני מדפדף בין דפי הלוח הישן, מופיעים בו כל הדברים הבסיסיים שנדרשים ליהודי, החגים, המולדות, ר"ח וכו' וכאן נשימתי נעתקה. בעמוד אחד בלבד, הוסיף הכותב מספר מילים מעצמו, וכך נאמר שם "זונטאג, יח, למנחה אין אומרים תחנון" "מאנטאג, יט, יט כסלו, יו"ט, לחסידי חב"ד".

משום מה באופן ספונטני, עלתה במוחי התמונה, המחזה, של התוועדות י"ט כסלו אצל הרבי, החסידים שרים בדביקות והרבי נראה שאינו פה, מבטו לעבר נקודה מסוימת, מידי פעם משפיל את עיניו ומנגב דמעה. עכשיו אני מבין, פה בקאזאן, בחדר זה בו אני עומד כרגע ישבו אולי לבדם, אולי בחברת עוד מי מהחסידים, הם גם שרו ניגונים, הם גם חשו ש"היום י"ט כסליו, יו"ט, לחסידי חב"ד". אולי הם לא הבחינו בכך, פה ממש איתם הרבי נמצא וכשלנו נדמה היה שהרבי שר אתנו, יתכן שממש אז הוא שר איתם, הצטרף לשירתם ולהיות נוכח בכזו התוועדות, איך אפשר שלא לנגב דמעה. את האמת אומר, אני, דמעו עיניי.

היום, אספתי אלי את כל הספרים שמצאתי עד לרגע זה, הם עומדים במשרדי, בחדר עבודתי וליד מקומי בבית הכנסת. אני מחפש את קרבתם, בפרט של הספרים החבדיי"ם וכשקצת קשה, מתעורר רצון לדבר עם מישהו, מחפשים חברת חסידים ידידים, אני מביט בהם, מלטפם ויודע בברור שברגע זה ממש הוא כאן לידנו, מביט בנו ואפילו מנגב דמעה שהכל יהיה אצלנו טוב.

עוד מעט זה יקרה, משיח יבוא ואנחנו נפגש כולנו והחיילים האלמונים בראשנו, אז ימלא שחוק פינו.

הכותב הינו שליח ורבה הראשי של העיר קזאזן, רוסיה.

כ"ג באלול תשס"ה
הגב לכתבה

תגובות
5
1. היום אתה כבר של כולם
עד היום זכינו אנו השלוחים בחבר העמים לקרוא את הגיגך באופן של "הנסתרות", "היום הזה" נהית של כל החסידים, ברכות.
כ"ג באלול תשס"ה
2. תודה, איציק. פשוט מרגש.
כ"ג באלול תשס"ה
3. יפה מאד
נהנתי מאד ומסוקרן מהמזוודה
י.א
מהקבוצה נ"ד
כ"ד באלול תשס"ה
4. אני מסופק
אומנם מרגש ועמוק, אבל לעניות דעתי איננו יכולים להחליט בעצמנו היכן נמצא הרבי ובמה הוא
כ"ו בחשוון תשס"ו
5. למערכת!
הרב נחום יצחק, ולא לוי יצחק.
נחלאי
כ"ז במנחם-אב תשס"ט