ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
כותב השורות על רקע ילדים בחופשה
כותב השורות על רקע ילדים בחופשה
להשתחרר מהחופש

לפעמים אני משתעשע – ברצינות יתרה יש לומר – בלדמיין איך היה נראה המדור "מילה של רבי"... דומני שהמושג הראשון שהיה - כביכול - מוציא את הרבי משלוותו, היה "החופש" או "החופש הגדול" או "חופשת הקיץ" (שמריהו לרנר - עלה במחשבה)
שמריהו לרנר


בעיתונות המודרנית קיים טרנד של הגדרת מושגים על פי סדר האלף-בית או על פי סדר אחר. קוראי שטורעם נחשפים אליו מעת לעת במדור "מילה של חסיד" וודאי מכירים אותו גם מבמות אחרות דוגמת "שליפות", "האלף בית" של בקהילה ועוד.

לפעמים אני משתעשע – ברצינות יתרה יש לומר – בלדמיין איך היה נראה המדור "מילה של רבי"... מה היה אומר הרבי במשפט או שניים על מושגים כמו "ארץ ישראל", "בית חב"ד", "גאולה". דומני שהמושג הראשון שהיה כביכול מוציא את הרבי משלוותו, היה "החופש" או "החופש הגדול" או "חופשת הקיץ".

יותר מסמלית היא העובדה שלמחרת ג' תמוז ציינו מאות אלפי תלמידים את יום ההילולא של סיום שנת הלימודים ואת היציאה לחופש הגדול. מאות אלפים אחרים הקדימו אותם בכעשרה ימים. איך זה שדוקא בנושא אקוטי כמו זה לא פעלה קריאתו החוזרת ונשנית של הרבי את פעולתה? לא כלפי חוץ ולמרבה הצער גם לא בתוך מחנה החינוך החב"די!

הרבי שמעולם לא הרשה לעצמו חופשה – גם לא יציאה מינימלית לדאטשה -, הרבי שחינוך היה בראש מעייניו, הרבי שהמוסד הראשון עליו נתמנה עם הגיעו לארצות הברית היה "המרכז לענייני חינוך", הרבי שיודע היה למצוא בכל דבר את הצד החיובי ואת האפשרויות שהוא טומן בו לעבודת השם ולהפצת התורה והיהדות, הרבי ראה בחופש בכלל ובחופשת הקיץ בפרט דבר מיותר שאין לו הצדקה ונזקו גדול לאין שיעור מהתועלת המופקת ממנו.

כך כותב הרבי במכתב להנהלת צא"ח בירושלים בעיצומו של קיץ תשט"ו: מוסג"פ העתקה אודות ניצול ימי החופש, אף שבכלל ידועה השקפתי שאין הזמן עתה לימי חופש כלל, ואדרבה – ומכמה טעמים, ולו איישר חילי הייתי מבטלו בעבר ועל אחת כמה וכמה בהווה ובעתיד. וברוח זאת ניתן למצוא עוד כמה וכמה מכתבים שבהם מביע הרבי את הסתייגותו הנחרצת מקיום הנוהג של חופשת קיץ ממושכת במוסדות הלימוד. אלא שכדרכו של הרבי הוא אינו אומר נואש, ומציע לנצל את התנאים הקיימים לתגבור לימודי קודש, להדרכת מורים ולהשתלמויות וכו'.

אי שביעות רצונו של הרבי מתופעת החופש אינו בגדר דבר שאין לו טעם. נהפוך הוא; בהתבוננות מעטה ברור לכל בר דעת חוסר ההגיון שבמצב הקיים. חופשה ארוכה ובמיוחד באורך המקובל במדינות המערב – חודשיים עד שלושה – היא הפסק גדול מדי בין שנת לימודים אחת לזאת שאחריה. אין כאן החלפת כח והתרעננות גרידא. אבל יש כאן התנתקות מוחלטת מהויית הלימודים, מן המשמעת הבית ספרית ומן המשמעת הכללית המלווה את תלמידי בתי הספר גם בין כתלי ביתם. סדר היום של ילד ושל נער מתבגר בנוי בדרך כלל סביב הלימודים במוסד בו הוא לומד. על פיו נקבעים זמני השינה והקימה, על פיו נקבע אופי לבושו גם בשעות שמחוץ למסגרת הלימודים ועל פיו במידה רבה נקבעים תחומי הענין של התלמיד.

תינח בחינוך הכללי, שעל פי המפורסם המונח "חינוך" מתלווה אליו רק כשם המושאל, אין הנזק רב בהתנתקות מה"משמעת", מהאלימות ומהתכנים המועברים בו במסגרת הפורמלית ומזו הלא פורמלית. אבל פלא עצום הוא, כיצד לא השכיל החינוך הממלכתי דתי בארץ ובפרט מוסדות החינוך החב"דיים, למצוא פתרון לתיקון המעוות ולו באופן חלקי.

יאמרו, הנה עוד טענה של עומד מן הצד. הרי אין הפתרון לעיוות מתמשך בן עשרות שנים קל כמו הדיבור או הכתיבה עליו. שתי תשובות בדבר; ראשית, איני רואה את עצמי כעומד מן הצד. כחסיד, חשובה לי דעתו של הרבי בכל ענין, וכהורה חשוב לי הטיפול בקיצור החופשה בפרט. ובאשר לקושי לקבוע זמן חופשה שונה וקצר יותר למוסדות חב"ד המנויים על הזרם הממלכתי דתי, כך שכללי המסגרת שבתוכם הם פועלים מכתיבים את זמני הלימוד והחופשה מבלי לאפשר מרחב תמרון למנהלי בתי הספר. אדרבה, יש לפעול בנושא מתוך מגמה לצרף את כל בתי ספר הממ"ד לרפורמת החופש.

וכך כותב הרבי במכתבו אל הרב חנזין בענין דומה:
לכתבו אודות שינוי זמן החופש – הנה ברוב הפעמים בכגון דא, אף כשמצליחים בהשתדלות, הוא רק להמעיט, זאת אומרת; לא שבחופש הרגיל עד עתה לומדים ולוקחים חופש בזמן אחר, כי אם שלא לומדים לא אז ולא אז...
בכל זה כיון שהדבר בספק ואפשר שהתנאים בארץ הקודש ת"ו בכלל שונים הם, הנה הנעשה עד עתה ומכריח להמשך ימשיכו בזה, אבל השתדלות חדשה צריך עיון בהתוצאות מזה אם כדאיות הן.
ומובן שבמה דברים אמורים באם שינוי החופש יהי' רק באיזה מהבתי ספר, אבל באם יש מקום לומר שישנו בכל הבתי ספר, על כל פנים בכל הבתי ספר ממ"ד, אז בטל חשש האמור...

*

דומה שהעיתוי הנוכחי בו מערכת החינוך מתלבטת בין רפורמה אחת לאחרת, חודשים ספורים לאחר חילופי האיתתי במשרד החינוך וכמעט שנה תמימה לפני החופש הגדול של שנה הבאה, הוא עיתוי מתאים להתחיל לפעול בנושא על מנת שחופשה זו תהיה האחרונה במתכונת ובאורך הלא רצויים.

חופשה נעימה!

ו' בתמוז תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
5
1. hi
Why don't you TEACH in a CLASSROOM for a WHOLE school year, and THEN write the same article!!!
ז' בתמוז תשס"ו
2. חזק ואמץ
הצלם
ז' בתמוז תשס"ו
3. בתגובה ל1
לפי ההגיון הזה צריך לסגור גם את הסופרמרקטים לחודשיים שלוש בשנה. לא מסכים? סימן שלא עבדת שנה מלאה כקופאית בסופרמרקט.
ז' בתמוז תשס"ו
4. להנהלת הת"ת בלוד
אולי היה כדאי לשלוח את המאמר הזה להנהלה ולמורים בת"ת בשיכון חב"ד בלוד שהרי המורים שם כבר יצאו לחופש בד' תמוז והביאו להם בחורים שישמרו על התלמידים ומה שקורה שם במילה אחד זה קטסטרופה, ושם הילדים באמת יש להם חודשיים חופש. המוזר שאותו מורה שגרם לכך אצלו הרבי חי בגוף גשמי מעניין אם לפני ג' תמוז הוא גם היה נוהג כך
ז' בתמוז תשס"ו
5. תמונה חזקה!

והמאמר גם כן לא רע.
ח' בתמוז תשס"ו