ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
כנס הנשים, על רקע כנס ג' תמוז לפני יותר משבוע. מי לומד ממי? ומה?
כנס הנשים, על רקע כנס ג' תמוז לפני יותר משבוע. מי לומד ממי? ומה?
יש להן מה ללמוד מאיתנו?

"עם כל הכבוד לכנס נשי חב"ד - ויש כבוד - אי אפשר שלא להעיר הערה או שתיים בתקווה שתתקבלנה כביקורת בונה" (שמריהו לרנר, עלה במחשבה)
שמריהו לרנר

קראתי בהזדהות רבה את מאמרו של עמיתי בנימין ליפקין, בו הוא קורא לנו הגברים ללמוד מהנשים כיצד ניתן להפיק כנס אחד ומאחד בהשתתפות חובקת חב"ד. אכן ראויים הדברים למחשבה, אם כי ספק עד כמה הם מעשיים. מכל מקום, את הלקח שאנו הגברים אמורים להפיק מהכנס היום, אפשר לפרוט להחלטות מעשיות. (גם אם, כאמור, עדיין לא כשרים הלבבות והשעה לכנס משותף אחד).

הדבר הראשון שבו יש להתקנא, הוא מספר המשתתפים. לפני כעשרה ימים השתתפתי בכנס המרכזי בכפר חב"ד לרגל יום ההילולא ה12 של הרבי. הארגון היה ללא ספק קרוב למושלם. התוכנית כללה נאומים ודברי תורה, פרקי שירה והפקת וידאו תיעודית מרתקת. בקבוקי מים קרים חולקו באדיבות לכל אחד מהמתכנסים. הכסאות היו סדורים לאלפיהם, שורות שורות בסדר מופתי. ומה היה חסר? היו חסרים ה"עשרה ראשונים"...

כשירד הלילה זה פחות בלט ופחות צרם. החושך כיסה את ה"קרחות" במקומות המיועדים לישיבת הציבור הרחב, ולמען האמת נדמה שכחלוף שעה או מעט יותר כבר היו מרבית הכסאות תפוסים. אבל בשעה הנקובה, התפוסה היתה במצב לא נעים. מה גם שחלק גדול מאלה שכן הואילו להתייצב במועד, נעמדו בצידי הרחבה במקום להתיישב ולתפוס את מקומם כחלק מציבור המתכנסים.

(אמת, כי הפסד האיחור ההמוני יצא - לפחות בחלקו - בשכר השקט ששרר במקום, בשעה שהוחל בלימוד הקטע מהמאמר "ואתה תצוה". שכן המאות שטרחו והתיישבו בזמן, היו כמובן מאלה הרציניים שמקשיבים בחרדת קודש לדברי א-לוקים חיים, כנתינתם מסיני).

גם היום בבנייני האומה, לא היה האולם מלא בשעה שבה אמור היה להפתח הכינוס. אבל איזה הבדל... שם צבאו מאות ואלפים על השערים, ורק הליך הכניסה שכלל חלוקת פריטי שי, עיכב את הבאות מלתפוס את מקומותיהן בזמן.

*

מדי דברי, נזכר אני באותה התוועדות של שבת אחרי ג' תמוז לפני כחמש או שש שנים. ר' ראובן דונין ע"ה ישב אז וערך מעין סקר זוטא בין המשתתפים, בשאלה: באיזה מהכנסים השתתפת? מששבה על עצמה התשובה: אני לא השתתפתי אף באחד מהם, כיון שאיני רוצה לקחת חלק במחלוקת/פוליטיקה... הוא הזדעזע ופשוט התמוגג בבכי. איך זה יכול להיות?! אם יש ריב ר"ל במשפחה אז צריך לנתק את הקשר עם שני הצדדים?! נהפוך הוא! אם מטרידה אותך המחלוקת - טען מלהט - היית צריך להשתתף בשני הכנסים, ולא חלילה להיעדר משניהם. אבל לכל הפחות בכנס אחד! איך זה ייתכן לא להגיע בכלל?!

*

אז מה בכל זאת יכולות הנשים ללמוד מאיתנו הגברים? הן שמגיעות בזמן וממלאות בהמוניהן אלפי מושבים במרכז הקונגרסים, מדי שנה שנה... לכאורה אצלן הכל מושלם. וגם אם לא, האם מאיתנו ילמדו בינה?...

המחיר גבירותיי. הכל טוב ויפה. ולא "הכל טוב ויפה" כמטבע לשון ציני. אלא הכל באמת טוב, באמת יפה, באמת מושקע ובאמת מאורגן למופת. אבל תג המחיר על כרטיס הכניסה גבוה מדי. ייתכן שבימים כתיקנם, אין פגם בלנקוב במחיר שמטרתו המוצהרת היא לכסות את כלל פעילות הארגון, ולא רק את עלות הכנס (שמן הסתם אמורה עלותו להיות מכוסה בידי נותני החסות. שאם לא כן, חסות זו על שום מה היא באה?)

יכול להיות שהמחיר הוא חלק מסוד ההצלחה של הכינוס. כאשר משלמים דמי השתתפות ההתיחסות היא אחרת וההשתתפות היא כפי שהיא אצל הנשים. אבל גם כ"דמי רצינות" המחיר הנקוב היה גבוה מדי. ראוי שהמארגנות, המודעות היטב לחשיבות השתתפותה של כל אחת מנשי חב"ד בכינוס, ייתנו את דעתן על חלופות כמו למשל המרת חלק ממחיר הכרטיס ב"דמי חברות שנתיים" שלא ייגבו כעסקת חבילה מכל משתתפת בכינוס. אולי בכאב רב אפשר לוותר על כמה מהפעלולים המרהיבים המלווים את המופעים המרגשים עד מאוד. העיקר, אל תתנו לכמה עשרות שקלים להעכיר וגרוע מזה לפגוע בהשתתפות המאסיבית כפי שהיא עד היום.

*

אודה, את הדברים אני שומר בליבי למן היום בו הגיעה אל ביתי ההזמנה המהודרת לכינוס. אלא, שברי היה לי שמרגע שנשלחו ההזמנות, לא יהיה זה מעשי לשנות ולהפחית את עלות הכניסה. עכשיו שהכנס מאחוריכן, ומן הסתם מחר מחרתיים תתחילו לעבוד על הכנס של תשס"ז, תחשבו בבקשה על הנקודה האמורה. תביאו אותה בבקשה בחשבון במכלול שיקוליכן בבואכן לקבוע את מחיר ההשתתפות.

 

י"ג בתמוז תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
3
1. צודק בהחלט!
אכן המחיר מאוד גבוה, וכל ילה שכתבת בנושא עומדת מאחוריה!

נקוה שהמארגנות ייקחו זאת לתשומת ליבם. החופש זו תקופה שבכל בית ההוצאות גדלות, וההוצאה הזו מקשה.
י"ד בתמוז תשס"ו
2. ואולי היא הנותנת?

ואולי דוקא בגלל שיש שני כינוסים לכן זה חינם, כי כל אחד רוצה למשוך לכינוס שלו?

והא ראיה, שבשנים כתיקונן היו הכינוסים עולים עד 50 שקלים לא כולל הנסיעה...
י"ד בתמוז תשס"ו
3. תמורה בעד האגרה
כאשר ישנה תמורה בעד האגרה הציבור מתאמץ לשלם. ואילו כאשר אין תמורה גם מעט אגרה נחשבת להמון.

ר' שמריה לרנר ! יש לנו הרבה מה ללמוד מהןולא להפך.

ט"ו בתמוז תשס"ו