ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
הבימה מיותמת
הבימה מיותמת
מי צריך "לשחק בכאילו"?

השטיח עמד, מגולל ברובו. על קצהו ה"סטענדער" המיותם, מכוסה ארגמן. מה קרה? האם המקום איבד את קדושתו? (הרב מ"מ קפלן - עלה במחשבה)
הרב מנחם מענדל קפלן
שבת קודש פרשת פקודי, ב' אדר שני ה'תשנ"ב. שבת ראשונה מאז נפילתו של רבנו זי"ע למשכב, ובניגוד לתקוות שרווחו בציבור בימים הראשונים, מתברר שהרבי אינו עומד להשתתף בגופו בתפילות הציבור בבית-המדרש שבבית אגודת חסידי חב"ד, 770.

ועם זאת, מקום תפילתו של הרבי עומד הכן, כאילו הרבי עומד להיכנס בכל רגע. ה"סטענדער", אותו מזבח טהור שדרכו עולות השמיימה תפילותיהם של המוני בית ישראל, עומד במקומו, מכוסה במפת הקטיפה. סמוך לו ניצב כסא המלכות המרופד, ועליהם זורח אורה של המנורה הטהורה הקבועה בקיר המזרח.

שהרי הכל יודעים: קדושה אינה זזה ממקומה. גם אם בגופו מסוגר הרבי בחדרו, בנפשו מוסיף הוא להשתתף עם הציבור בתפילתם, וקדושתו מוסיפה לשרות על המקום הקבוע לו לתפילתו ועל חפצי הקודש המשמשים אותו. ועדיין נשואות לשם העיניים, כאילו עדיין ניצב שם הרבי ונושא את תפילתו בעד כלל ישראל.

וכך, מדי שבת בשבתו, הוכן שוב מקומו של הרבי. השטיח נפרש במלואו, הכסא הוצב במקומו, מפת הקטיפה נפרשה על ה"סטענדער", ואף המנורה הודלקה, יוצרת מעגל קטן של אור, שהאיר במעט את החושך בלבבות מלאי הגעגועים.

ואז הגיע יום ב' דראש-השנה ה'תשנ"ג. לראשונה מזה חודשים ארוכים הופיע הרבי בהדר גאון עוזו לעיני ציבור המתפללים בבית-המדרש. מכאן ואילך נשואות כל העיניים לצד מערב, לעבר היציע המיוחד שנבנה עבור הרבי, כדי להרוות את הצימאון העז לחזות בנועם פני קדשו.

באחת השבתות בתקופה זו, זכורני, התפניתי להעיף מבט לעבר דרום-מזרח. השטיח עדיין עמד שם, אך הפעם היה מגולל ברובו. על קצהו הפרוש ניצב ה"סטענדער" המיותם, מכוסה בגד ארגמן, כמזבח הנחושת בשעת פירוק המשכן.

מה קרה? האם המקום איבד את קדושתו? לא ולא. הקדושה עדיין לא זזה ממקומה, אבל ברגע זה איש אינו מתעניין בה. כי מה להם לחסידים ולמדריגות של קדושה ושל אור, בזמן שאפשר להם להיות עם הרבי עצמו? אמת, רוחו הקדושה של הרבי עדיין שורה על המקום, והרי זה ממש כאילו הרבי עדיין מתפלל שם; אבל כאשר ישנו "הדבר האמיתי" - מי צריך "לשחק בכאילו"?

* * *

כמעט שלוש-עשרה שנה של געגועים עברו מאז אותם ימים. כ"ק אדמו"ר זי"ע נסתלק מאתנו, ואינו עוד עמנו בגופו הגשמי. ועדיין, קדושה אינה זזה ממקומה.

קירות בית-המדרש הגדול ספוגים בקדושתם של רבבות תפילות שנשא בעד כלל ישראל, של אלפי שיחות ומאמרי-קודש שבהם ניווט את מהלך "הדור השביעי". ה"סטענדער", הכסא והמנורה עדיין עומדים במקומם, כאילו הרבי עודנו עומד שם, משתתף בתפילת הציבור ומעלה אותה מעלה מעלה עם תפילתו שלו.

מרחק צעדים אחדים שוכן היכל קדשו של הרבי, ארבע האמות שבהן שהה הרבי רוב זמנו. שם ניצבים הכיסא והשולחן ששימשו את הרבי שנים כה רבות, לצד ארונות גדושים בספרים שלמד בהם. שם כתב הרבי את אגרות קדשו, הגיה את שיחותיו ומאמריו הקדושים, ושם קיבל ליחידות אלפים ורבבות ששפכו בפניו את לבם ואת דמעותיהם. אי-אפשר להיכנס לשם מבלי לחוש ממש בנוכחותו של הרבי, כאילו עדיין יושב הוא במקומו ומביט בעיני קדשו בעומדים מולו.

- - - ויש מקום נוסף. אפרפר בצבעו, כמו ברגשות המועקה שהוא מעורר. אין בו לא פאר ולא הדר. אין בו לא כסא מלכות ולא "סטענדער" מכוסה מפה צחורה, ואפילו החדרון ששימש את הרבי שנים כה רבות אינו קיים עוד.

אבל "דא איז ער". כאן נמצא הרבי.

וכאשר ישנו "הדבר האמיתי" - מי צריך "לשחק בכאילו"?

כ"ח באלול תשס"ה
הגב לכתבה

תגובות
9
1. לא הבנתי
הוא נמצא ב-770 או לא נמצא?
כ"ח באלול תשס"ה
2. גערכעט
ליידער, גוט געזאגט.
כ"ח באלול תשס"ה
3. ת'כלס
הרב קפלן רוצה לומר ש"הדבר האמיתי" - הרבי - נמצא באוהל.
ומי צריך "לשחק בכאילו" דהיינו להמשיך בגינוני המלכות ב770 אם ישנו האוהל.

כך לענ"ד -
אך - עיין בשיחה לחודש ניסן חל"ב בלקו"ש שם מבאר הרבי שגם לחפצים גשמיים של נשי"ד יש חשיבות לאחר ההסתלקות ולכן סופגים מהם גם לאחק הסתלקותו (ע"ד הסיפור ממהורש"ב שם שנכנס לחדר מהר"ש לאחר ההסתלקות וכו' עיי"ש).

ולכן לכאורה אין לזלזל ב"כאילו" ויחד עם האוהל להמשיך לשחק בו כדי להגיע להתקשרות האמיתית לנשי"ד לאחר ההסתלקות
ולוואי שלא נצטרך לכל זה בקרוב ממש!
כ"ח באלול תשס"ה
4. אך
ווי ס'איז ביטער
כ"ח באלול תשס"ה
5. לפענ"ד
מאמר משובח וכותב מעולה.

אבל לפענ"ד אין הנדון דומה לראיה, כי כל זמן שהיה הרבי חי בגשמיות ממש, הרי כל ענייני נשיא הדור נמשכו דרך גופו הגשמי, ואם כן: כשהיה במזרח - הרי מזרח. כשהיה במערב - הרי מערב - וכשהיה ב"בית ישראל" - הרי בית ישראל.

מה שאינו לאחר ג' תמוז - שאין מקום מסוים שבו נמצא הרבי נשמה בגוף, אם כן: יש מקום שבו ישנה קדושת והשפעת ההתוועדות, ויש מקום שיש בו קדושת חלוקת הצדקה, ויש מקום שיש בו השפעת "בית נשיא הדור", וחדרו הקדוש, והעיקר, מקום גופו הגשמי באוהל הק' שהוא כעין עניין היחידות שקודם ג' תמוז.

והדברים פשוטים וברורים.
כ"ח באלול תשס"ה
6. שאלת תם
למה בתקופה שהרבה היה מסוגר בחדרו הרב קפלן התפלל בביה"כ ליד הכסא וכו' ולא ליד החדר הקדוש מכיון ש"דא איז ער וכאשר ישנו הדבר האמיתי מי צריך לשחק בכאילו"???
כ"ט באלול תשס"ה
7. המבחן
כבר הגיבו שאין לדמות מילתא למילתא ופשוט הוא. אך צריך גם לזכור שלמרות הביטערקייט, הסטענדר וכו' הביא אצל אלפי אנשים התעוררות געגועים וכו'. למה א"כ צריך לקרר?
ב' בתשרי תשס"ו
8. מאמר "בית רבינו שבבל"
הרב קפלן היקר,
את מאמר בית רבינו שבבל אתה בטח מכיר.
770- זה לא כאילו!!!
אכן צריך ללכת לאוהל שם נמצא הרבי, אך להוריד בערך של 770.
לא הבנתי מה הקשר בין המשל של מצבינו בזמן של בין כ"ז אדר לג' תמוז לנמשל- מצבינו לאחר ג' תמוז.
חבל שנשמע פה איזו נימת זלזול בעניין 770.
והעיקר שנזכה לראות את הרבי תכף ומיד ממש פה איתנו למטה מעשרה טפחים בבנין בית המקדש השלישי, נאו!
ב' בתשרי תשס"ו
9. "כאילו"
זה נראה "כאילו" זה חסיד חב"ד כתב את הדעה המוזרה
ו"כאילו" שטורעם פרסם אותה
לא מתאים חבל
ג' בתשרי תשס"ו