ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
"השותפות הזו מושלמת מתמיד". מימין: ר' שלמה פלס, ר' לוי לבייב, הרב לאזאר, ר' דוד מונדשיין
"השותפות הזו מושלמת מתמיד". מימין: ר' שלמה פלס, ר' לוי לבייב, הרב לאזאר, ר' דוד מונדשיין צילום: ישראל ברדוגו
תפלה אחת, דמעה אחת

"המחזה המרגש ביותר, רגע הליווי לשדה התעופה, בו מנסה האם לדחוס עוד כמה כעכים לתיק". בנימין ליפקין ברשמים מבאנקעט השלוחים


שלוש הגלריות של התמונות שהופיעו ב'שטורעם', בעקבות ערב ההצדעה המפואר לשלוחי חב"ד בחבר העמים ולפטרונם הראשי, הנגיד ר' לוי לבייב – העניקו לאלו שלא השתתפו אישית במעמד, את ההזדמנות לצפות בתיעוד רגעיו המרכזיים.

עם כל ההערכה האישית והמקצועית שאני רוחש לצלם ישראל ברדוגו ולמעשי ידיו, הרשו לי לשתף אתכם בכמה רגעים קטנים מתוך הגלריה של המראות שצדו את עיני במהלך הערב.

נאום אחד

החוט השני שעבר בנאומו של לב השליחות בחבר העמים, החסיד הנגיד ר' לוי לבייב, היה הפשיטות הישירה שבה הוא רואה את מעמדו האישי ואת תפקידו עלי אדמות. אך יותר מכול שבה את לבי החלק השני בנאומו. לא שררה אני נותן לכם כי אם עבדות, זעקה כל מילה בדבריו ששילבו תובענות, תוכחה מרומזת ודרישה נחרצת שלא להסתפק בקיים.

בחיוניות אופיינית המוצאת את ביטויה בכל אחת מהליכותיו, נטל על עצמו דווקא חתן השמחה הראשי את כובע המעורר שתפקידו להזכיר לכולם כי לא עליהם המלאכה לגמור – במסגרת החוב הברור לצרף עוד מאות למעגל השליחות, וכי אין הם בני חורין להיבטל ממנה – כמי ששומה עליהם להעמיקה ולערוב ליעילותה אף לטווח הארוך.

בתוך עשר שנים, התפתח מעגל השליחות בחבר העמים, מארבעים שלוחים לחמש מאות שלוחים, אשר המה ובני משפחותיהם ניצבים כאן הערב. אין אדם שלא חש בעוצמה המוקרנת מהאולם הזה. עוצמת הניצחון המוחץ של שלוחי הרבי, "כמותו", על פני המבקשים להניף את הכורת על יהדות "המדינה ההיא".

אך דווקא משום כך, אין זו השעה לנוח על זרי הדפנה, שב ומחדד ר' לוי. והוא עושה זאת תוך כדי ירידה לפרטי פרטים ומשלים מאלפים.

מבט אחד

לשנייה אחת, באמצע נאומו של הנגיד ר' לוי לבייב, נדדה המצלמה, שהקרינה את פני הנואם על המסכים. ברגע זה נראתה דמותו של איש אחד בקהל. ר' דוד מונדשיין.

מבטו נותר כשהיה. עיניו היו צופיות בנואם. רק מי שעמד מקרוב אחר מסכת הפעילות שעליה חולש הרב מונדשיין כשר האוצר של ממלכת 'אור אבנר', יכול היה להעביר בדמיונו את המתרוצץ במוחו ברגעים אלו.

שלוש עשרה שנים של שותפות נאמנה ופעילה בין יהודי המדינה ההיא לבין האיש שנטל על עצמו, בהוראתו הישירה של הרבי, את האחריות לגורל זהותם היהודית. שלוש עשרה שנים כמו התנקזו אל הרגע הזה. רגע של סגירת מעגל במלאת לו לאיש הטופח על מנת להטפיח, חמישים שנה.

וכשהמצלמה נדדה שוב והראתה את ר' שלמה פלס, יד ימינו ואיש אמונו של ר' לוי לבייב, יושב כשידיו אחוזות בדפי התכנית לפרטיה וזיק של אושר בעיניו – נראתה השותפות הזו מושלמת מתמיד.

תפילה אחת

והיה עוד רגע מיוחד. היה זה בעת נאומו הוידיאופוני של הרב משה קוטלרסקי, הדורש האקטיבי ביותר בשלומם וטובתם של השלוחים כל הימים.

בשולי דבריו, בחר הרב קוטלרסקי, לציין את אחת מסגולותיה הבלתי נודעות של אשת חתן השמחה, הגב' אולגה לבייב. כל יום היא אומרת תהלים. היא אומרת תהלים ומתפללת להצלחת בעלה. להצלחת השלוחים. להצלחת המוסדות.

בפנותו אליה, ביקש הרב קוטלרסקי: "המשיכי לומר תהלים. המשיכי להתפלל. אמרי גם עבורי כמה פרקי תהלים"...

כל מי שמכיר את הרב קוטלרסקי ועמד אי פעם מקרוב על הפתוס הלבבי השייך אך ורק לו ולתווי קולו, יודע כמה הלב נמס כשומעו את המילים הללו.

דמעה אחת

המחזה המרגש ביותר של האירוע שייך לרגע בו התקרבה עדשת המצלמה לחמשת השעונים המתנוססים בסלון ביתה של משפחת זקלס בנחלת הר חב"ד. מחוגי כל אחד מהשעונים מכוון לשעה המדויקת במקום הימצאותם של הילדים, השלוחים. קאזאן, נובוסיבירסק, בריאנסק, קרואטיה וישראל.

רגע הליווי לשדה התעופה, הרגע בו מנסה האם לדחוס עוד כמה כעכים למקום הפנוי שנותר בתיק והדמעה הניגרת מעיניה שעה שהיא מדברת על כך שלא קל, מאוד לא קל, להיפרד מהבת הרביעית.

כל אלו מתמזגים עם הניצוץ הנדלק בעיניהם של מאות האבות והאמהות היושבים בקהל עת ניצתת בהם תחושת גאווה.

'דיעדושקא' – נקרא הספר (בעריכתו הנפלאה של הרב זושא וואלף) אותו מקבל כל אחד מבאי הערב, על שם הכינוי 'סבא' בו נהג הרבי לחתום את מכתביו ליהודי רוסיה בימים ההם. הערב הזה היה גם הערב של כל אותם מאות 'דיעדושקא' שנותרו בעורף, בשגרם את בניהם ונכדיהם לשליחות, אל החזית.

 

כ"ו במנחם-אב תשס"ו
חמשה שעונים. משפחת זקלס
חמשה שעונים. משפחת זקלס | צילום: ישראל ברדוגו
 
הגב לכתבה

תגובות
2
1. חבר חדר
ר' בנימין. כמו תמיד אתה כותב נפלא ומיוחד. גם כשאתה ישן אתה פורה. תמשיך כך.

חברך לחדר, מיום ג' תמוז האחרון בקומה השלישית...
כ"ז במנחם-אב תשס"ו
2. מרגש כתמיד
שנה טובה,ר' בנימין, נוסן רועי אחיו-חברו של דודי זילברשלג
י"ח באלול תשס"ו