ב"ה יום שני, י"ח כסלו תשפ" | 16.12.19
הרב צבי שפאלטר
הרב צבי שפאלטר
לא הותרה הרצועה

במבט מעמיק יותר, היה ניתן להבחין בתשוקה הגדולה שהייתה בין אנ"ש להדפיס את תורת רבינו • הרב צבי שפאלטר, במאמר מיוחד ל'שטורעם'


ביום רביעי שעבר לפני שהלכתי לנוח, ניגשתי למחשב כדי להתעדכן בחדשות האחרונות בליובאוויטש. נכנסתי ל'שטורעם' ונשארתי ער עד מאוחר בלילה. צפיתי בקטעי הוידאו מכינוס/התוועדות בנושא תורת רבינו, בהשתתפותם של אלו שעבדו בכתיבת והדפסת שיחות ומאמרים של כ"ק אדמו"ר זי"ע. הכינוס נערך על-ידי "ועד תלמידי התמימים העולמי", שמשתדלים ללא לאות בהחדרת התקשרות פנימית לכ"ק אדמו"ר לתלמידי התמימים.

היה זה כינוס מיוחד במינו. לא דובר בו על העמקות או על החידושים של תורת רבינו -החלק השכלי. אסיפות כאלו כבר היו בעבר. כאן דובר על אופן התפתחותה, איך אט אט הותרה הרצועה ע"י כ"ק אדמו"ר מהדפסה ממכונות כתיבה להדפסה בקופיר וכו'.

במבט חיצוני היה נראה כי זהו "עוד" כינוס, במהלכו גוללו את "דברי הימים" ואת התפתחות והפצת תורת רבינו. אבל במבט מעמיק יותר, היה ניתן להבחין בתשוקה הגדולה שהייתה בין אנ"ש להדפיס את תורת רבינו. כמובן שיכלו ללמוד בלבד, אך חשוב היה גם להפיץ. חלק מרגש נוסף באירוע היה לשמוע את התמימים, משתתפי הכינוס, שואלים ללא הרף שאלות ומשתוקקים לדעת עוד ועוד פרטים מתוך רגש של התקשרות לרבי.

לצד כוונתו העיקרית של הכינוס, לעורר אצל הבחורים תשוקה ללמוד השיחות והמאמרים, היתה לו מטרה נוספת, חשובה לא פחות: מהאזנה לתוכן הדברים, ניתן להבין את החשיבות של דבר שבדפוס, את האחריות והפחד שצריכה לאחוז בכל מי שניגש להדפיס דבר מה. עכשיו, כשההפקרות חוגגת וכל הרוצה לבוא וליטול את השם נוטל, הכינוס הזכיר לנו שפעם המצב היה שונה.

את אחד מהסיפורים החשובים בנושא זה, סיפר הגה"ח ר' יואל שי' כהן. הסיפור הותיר רושם עז:

ידוע שהרבי אסר להקליט את ההתוועדויות של ימות החול. ר' יואל שי' שוחח עם הרב חודוקוב ואמר לו שיבקש רשות מהרבי להקליט את ההתוועדויות כדי שהמניחים יוכלו לרשום את ההתוועדות בצורה מדויקת. הרבי הסכים בתנאי שמיד לאחר שיגמרו לרשום את השיחה, ישמידו את הקלטת בנוכחות הרב חודקוב ור' יואל.

כשגמרו המניחים לרשום את ה'חזרה' בפעם הראשונה, נכנס ר' יואל לרב חודוקוב והתחנן בפניו שלא ישמיד את הקלטת אלא ישאיר את זה במזכירות או אצל הרבי, באומרו "מדוע להשמיד קלטת של הרבי". הרב חודוקוב נזף בו ואמר: "הרבי הורה כך ואנו נקיים". אחרי שכל הפצרותיו של ר' יואל לא הועילו, אמר לרב חודוקוב "נשאיר את הקלטת, כי ייתכן שהרבי רוצה לשמוע את ההקלטה". הרב חודוקוב השיב שהוא יחשוב על-זה ור' יואל עזב את המקום. כעבור עשר דקות קרא לו למזכירות ואמר לו שהוא שאל את הרבי והרבי הסכים. "בתחילה לא אמרתי לו שזו הצעה שלך, כדי שאם יהיה קפידה ח"ו למה להכניס עוד יהודי לקפידה", אבל אחרי שהרבי הסכים אמרתי לו שזו ההצעה שלך", סיפר.

כששומעים על הפחד שאחז ברב חודקוב בעת שניגש לרבי, זה בטח יעורר זהירות בעניין.

כאן המקום להודות ל'ועד' על עבודתם ויגיעתם בתחום חשוב זה, ועל כל פעולותיהם במשך כל השנה. יהי רצון שילכו מחיל אל חיל און צוטרעפן צו דער כוונה.

והעיקר שבקרוב נזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה ותורה חדשה מאיתי תצא, והוא יגאלנו.

הכותב הוא שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע למדינת קוסטה ריקה.

ח' בחשוון תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
21
1. בריחה מהתמודדות עם השאלה האמיתית
הבעיה המרכזית עם הפאנל היא, החשאיות,חוסר השקיפות והבריחה מן ההתמודדות עם השאלה המרכזית שמטרידה את כולם. את אלה שמעיזים לשאול, וגם את אלה שלא.

כולנו מתייחסים לשיחותיו של הרבי כאל תורה מסיני, ולכן יש משקל קריטי לכל תג וקוץ שנכתבו בשמו.

לכן, כבר מזמן היה מגיע לציבור שיתקיים פאנל מן הסוג הזה, שבו תחשף לפני הציבור כל האמת והעובדות כפי שהן יוצגו על השולחן.

אי אפשר שלא להרים גבות בתמיהה כאשר משתתפים בהתוועדות עם הרבי ושומעים איזשהו משפט או שניים בנושא מסויים, ולאחר שנים פתאום מקבלים ליקוט - מאותה התוועדות - עם פלפול ברמב"ם, שכלל לא זכור מתי הוא נאמר.

כמו כן, חלק גדול מן המחלוקת הפנימית בתוכנו, מבוסס על האמור בשיחות מן השנים תש"ן - תשנ"ב, וזכותו של הציבור לדעת האם אכן כל האמור והנכתב שם, נכתב במאת האחוזים על ידי הרבי.

אני יודע שהדברים יגררו מיד גל של תגובות כאן, של "לא מספיק לך שהרבי הגיהה את השיחות? נראה לך שהוא הגיהה את השיחות של דוד פלדמן או מישהו אחר ואף לקח אותן אתו לאוהל?"

אז נכון. ברמה העקרונית התשובה הרטורית הזו נכונה. ובכל זאת, זכותו של הציבור לא רק להאמין, אלא גם לדעת. לאיש מאתנו אין מונופול על השיחות של הרבי יותר מאחרים, וקשר השתיקה כאן אינו במקומו.להיפך. ככל שנוגעים בדבר מסרבים להציג את הדברים בצורה ברורה עם דוגמאות ואסמכתאות חותכות, הדבר רק מגביר את סימני השאלה השונים.
ח' בחשוון תשס"ז
2. יישר כח
ייש"כ הרב שפאלטער, אתה גדול!

ח' בחשוון תשס"ז
3. לחושב (מגיב מס' 1)
בס"ד
בעיקרון אני מסכים איתך, שצריך לפתוח את "תיבת הפנדורה" הזאת אחת ולתמיד, אלא שנדמה לי שזה לא יהי' אף פעם, כי ברגע שזה יהי' תיהי' לענ"ד רעידת אדמה - ובמיוחד בשנים האחרונות, לכן לא נראה לי שזה יהי'.
אגב - הפאנל מצוין וכו וכו, אבל האמת היא שמגלים טפח (שבעיקרון הרבה יודעים כבר - אולי לא הבחורים של היום) אבל הרבה יותר "מכסיים טפחיים".
ח' בחשוון תשס"ז
4. לחושב מתגובה אחת
הרי אין לדבר סוף.
אם תתחיל לערער על זה, איפה תגמור?
ח' בחשוון תשס"ז
5. to 1 and 3
I dont have hebrew on my computer so i will write in english with the hope that you understand.
I dont know if you realise what kind of chutzpah you both have to have written those words. You question whether or not the likutei sichos are really the rebbe's chidushim? whether the rebbe really said them? have you thought for a moment what you are saying and the reprecussions of your foolish words? lets examine for a moment what you are saying. the likut has a pilpul in the rambam which you dont find in all detail in the originally spoken sicha. who cares? it is mentioned in that sicha and maybe the rest the rebbe wrote to the manichim or vaad lihafotzas sichos later on while it was being prepared for hotza'ah li'or? what exactly is the pandora's box here? that the rebbe proably added on to the inyan later in writing? is it a pandorahs box because the rebbe did not tell you that he is adding on later? these things happened all the time kiyodua umefursam. chachomim hizoharu bidivreichem.
ח' בחשוון תשס"ז
6. the real story
what's with levi wilhelm?
ח' בחשוון תשס"ז
7. תגובות ל - 3 ו -4
אינני מערער ח"ו על שום דבר. כתבתי כבר, כי ברור לכל אחד שהרבי לא הגיה קובץ חידושים של דוד פלדמן וסימון ג'ייקובסון, ואף לא לקח אתו לאוהל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ להראות לו את חידושיהם.

אך בכל זאת, בתור מי שהיה שם מס' שנים בהתוועדויות, נוכחתי לדעת שלפעמים קטע שנאמר בפארבריינגען בתור "יינה של תורה" על רש"י, ביאור ללקוט לוי"צ וכיו"ב, הפך פתאום לאחר שנים לליקוט שתוכנו רמב"ם מוקשה עם קושיות ותירוצים.

נכון שידוע לכל, כי הרבי נתן ל"מניחים" כללי עבודה כיצד לערוך את החומר, אך אעפ"כ הסבר זה מניח את הדעת במקרים של "יש מיש" ולא במקרים של "יש מאין" כמו בדוגמאות שנתתי.

כמו כן, חלק גדול מן הויכוח החוצה את חב"ד בנוי על השיחות מן השנים תש"נ - נ"ב, שבהן היה יכול להיות דומה למתבונן מן הצד, כי ישנה הסלמה שיטתית בביטויים ובאמירות באשר לזיהוי של הרבי כמשיח.

מאחר שאינני מחדש לאף אחד שום דבר, והדברים צצים ועולים מדי פעם בשיחות רעים או לפחות במחשבה, היה מן הראוי שהנוגעים בדבר ישימו על השולחן אחת ולתמיד את הכל בגלוי, למען הסיר מחשבות זרות וד"ל.
ח' בחשוון תשס"ז
8. to # 5
Levi Wilhelm? What are you talking about? What does he have to do with the Sichos or Maamorim.
ח' בחשוון תשס"ז
9. מה זה "מוגה"
מלבד השאלות שאתה מעלה, יש מקום לשאול כלהלן:

נניח שהתשובה לשאלותיך תהיה, למאי נפק"מ? הלא לפועל הרבי הגיה את השיחות הללו וא"כ התוכן אושר על ידו?

אולם עדיין יש מקום לברר האם חותמת המלך שניתנה לשיחות מתייחסת לנכונות הענין ככלל, או שמא גם לפרטי הפרטים?

ואם תימצי לומר שגם לפרטים, עדיין יש לברר האם האישור ניתן לנכונות התוכן, או שמא גם לניסוח - ונפק"מ לדיוקים שונים.
ח' בחשוון תשס"ז
10. ל-8
זכורני מפורשות שהרבי אמר בהתוועדות (בערך בתחילת המ"מים), שההגהות הם רק על כללות התוכן ולא על דיוקי הלשון והסגנון.
ח' בחשוון תשס"ז
11. פלאי פלאים
אני קורא פעם ופעמיים ומחפש דוגמאות בתגובתך לענינים שהם בבחינת יש מאין?!

אמת שהפאנל גילה טפח והסתיר יותר מטפחיים. אבל מכאן עד להמציא שישנם שיחות מוגהות שנתהוו בבחינת יש מאין עדיין הדרך די ארוכה.

מה שכן מוכרח בבחינת תורה מסיני זהו אשר הרבי נתן כללים להמניחים ואח"כ הגי' את השיחות ואז כפי שהרבי אמר שדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר וזהו אחריות המניחים למצוא את המקומות העשירים במקום אחר ולשלבם בשיחות המוגהות ואח"כ כשהרבי מגיה את השיחה הרי"ז בבחינת אין אחר חותמת המלך כלום.

מה שכן החסירו בפאנל הוא לספר את הפרטים הטכניים איך הדפיסו וקיפלו את השיחות בפרט כאשר ר' בן-ציון שם טוב ניהל את הועד. כדאי לספר ע"ז כדי לדעת את המסי"נ ביחד עם הדלות ששררה בזמנים ההם ובכל זאת יצא מזה האוצר הכי גדול בעולמנו.

אני הייתי ילד ועזרתי את ר' בענצ'ע וזה מעורר זכרונות עצומים על מסי"נ והתמסרות לרבי מתוך התקשרו עצומה. חוץ מזה שבימינו אלה זה גם נורא מצחיק....

ועוד חזון למועד
ח' בחשוון תשס"ז
12. תגובה לשליח
אתה מסיים במאמר המשנה "חכמים הזהרו בדבריכם", אז בבקשה. נאה דורש ונאה מקיים. נא אל תכנה אותי ואת מגיב מס' 3 בכינויים פוגעים ומעליבים.

אני מבין את כעסך, אולם, דווקא בגלל שהנושא כל כך רגיש, מסקרן ובעל משקל, חשוב להבהיר את כל העובדות, להסביר, להציג ראיות וכו', למען הסיר מחשבות זרות וכו'.

הדוגמא שנתתי לא היתה מפלפול ברמב"ם שהוזכר בשיחה המקורית אך חסרים בו פרטים שהובאו בליקוט. מדובר על "יש מאין" לחלוטין, כאשר הרבי הזכיר הלכה ברמב"ם מתוך השיעור היומי, באספקט הפנימי שלה וההוראה מכך בעבודת ה', בשעה שבליקוט מופיע פלפול בנגלה עם קושיות ותירוצים.

אתה שואל, מניין לי שהרבי לא הוסיף את הענין אח"כ כאשר הוא התכתב עם המניחים?

אין הכי נמי. אולם, כדי שלא תהיינה לי ולאחרים מחשבות זרות בענין, חובה על המניחים לחשוף בפני כולם את שיטות העבודה שלהם, את ההתכתבויות שלהם עם הרבי, להציג דוגמאות רבות בפני הציבור וכו' וכו', למען הסיר ספק לחלוטין, ולא לגעור במי ששואל - כפי שעשה הר"י כהן שיחי'.

והוא הדין באשר לשיחות מן השנתיים האחרונות, שבאשר אליהן היו שפקפקו בביטויים שונים וכו'.

כל עוד שהם שומרים על חשאיות ולא רוצים לחשוף את הכל, למרות שרבים תמהים על כך, הרי שהם אלה שגורמים למחשבות הללו ואת הציווי "חכמים הזהרו בדבריכם" צריך להפנות אליהם.

ח' בחשוון תשס"ז
13. דור ציני גדל לנו בלי ששמנו לב
אם יצא קונטרס, עם שמו של הרבי על השער בלאט, והרבי אישר את ההו"ל של הקונטרס - כשאתה לומד את הקונטרס אתה לא לומד את תורת ר' יואל, או לייבל אלטיין, או מי שלא יהיה - היא היא תורת הרבי.

להזכירכם: גם הלקו"ת לא נכתב ע"י אדמו"ר הזקן!
ט' בחשוון תשס"ז
14. למגיבים
בס"ד
מכל מה שכתבתם אני יותר משתכנע שאכן אף פעם אף יפתחו את תיבת הפנדורה הזאת, שאכן תראו מה קורה כאשר עדיין לא פתחו אותה אפילו, וכבר מתגוששים.
אף אחד איננו חולק ע"ז שהרבי הגיה את מה שהגיה.
אף אחד איננו חולק שהרבי נתן - ורצה שהמניחים (ויש לעיין למי בדיוק נתן הרבי רשות) יוסיפו ויאירו את דבריו.
כמו שהביא בתגובה 10 ישנו מכתב שהרבי אמר לרב בוגמלסקי (נדמה לי) שלא כל דבר שיוצא ע"י קה"ת (ומוגה) הוא אחראי לגמרי ע"ז. - לאו דווקא זה קשור לנושא אבל אין כאן מקומו.
מה שכן אומר - זה משהו שאחד החוזרים אמר פעם בהתוועדות - שהחוזרים - מניחים וכו הם הבליטו והדגישו וכביכול דרשו מהרבי שיסכים איתם לכל מיני הדגשות מסוימות - ואני מדבר במיוחד על אלו של שנות נ' נא ונב.
אמר זאת אחד המניחים בעצמו.
אני מניח שכולם יקפצו ויאמרו הרי סוכ"ס הרבי הגיה זאת וכו, נכון אבל שוב מי שהי' שם בשנים אלו יודע על מה מדובר.
ולכן אני חוזר שוב על מה שכתבתי אנני מאמין שאכן הם יגלו מה אכן קרה לפני ולפנים.
ט' בחשוון תשס"ז
15. האם שאלה זו אכן לא נשאלה?
כמדומני שהנושא הועלה בפאנל ואף זכה להתייחסות ר' יואל. מישהו הקשה מדוע לעיתים האזנה לקלטת וקריאת השיחה וכו' אינם חופפים במדויק.

ע"ז ענה ר' יואל שהייתה להם הוראה מרכזית מהרבי להשתדל שהדברים יהיו הברורים ביותר שאפשר. לדוגמא, הוא אמר, כשהרבי ציין למהרש"א מסויים והביא את דעתו. על המניחים היה לשטוח בפני הלומד שאינו מצוי בדין ודברים התלמודי את הסוגיה כולה בשלמותה.

אני לא יודע אם תשובה כזו מספקת את טענתך "משתתפים בהתוועדות עם הרבי ושומעים איזשהו משפט או שניים בנושא מסויים, ולאחר שנים פתאום מקבלים ליקוט - מאותה התוועדות - עם פלפול ברמב"ם, שכלל לא זכור מתי הוא נאמר".

התשובה שניתנה שוללת מצב כזה. אא"כ רב הנסתר על הגלוי.
ט' בחשוון תשס"ז
16. לכל השואלים בעניין השיחות המוגהות
חבל, חבל מאוד, חבל מאוד מאוד, שאתם שואלים שאלות לפני שהקשבתם להקלטה מהפאנל, שם נשאלה השאלה ור' יואל ענה עליה בטוב טעם!!!
ט' בחשוון תשס"ז
17. לקו"ש = תושב"ע
לדעתי, ההבדל בין לוח "היום יום", "הגדה של פסח" וכיו"ב שנכתבו ע"י הרבי בעצמו לבין הלקו"ש, הוא בדומה להבדל בין תושב"כ לתושב"ע.

בתושב"כ יש דגש רב על האותיות, טעמים, תגים, כתיב וקרי וכיו"ב. משא"כ בתושב"ע הדגש הוא על הבנת הענין ולא על לבוש האותיות.

התושב"ע נכתבה במשך שנים רבות ע"י אנשים שונים שלא היו שווים ברמתם, בסגנונות שונים וכו' וכו', ובנושאים שונים ואעפ"כ כולם מרועה אחד ניתנו.

והוא הדין ללקו"ש בכרכים הראשונים עד חלק י' בולטת טביעת אצבעותיו של הר"י כהן שיחי'. שיחות עמוקות בחסידות (חלק ט' לדוגמא), מבנה תוכני בהיר ומסודר כאשר כל משפט בדיוק במקום. לאחר מיכן, השיחות בכרכים י - י"ד נכתבו באופן פחות מוצלח, ומהאי טעמא הם חזרו בכרך ט"ו לאידיש.

בכרכים ט"ו - כ"ט, הסגנון כבר שונה. ארוך, עמוס בפרטים רבים ולא בהיר דיו, כאשר ההבדל בינו לבין תשעת הכרכים הראשונים מזכיר את התהליך שקרה באנציקלופדיה התלמודית. הכרכים הראשונים נערכו במלואם ע"י הרב זוין שהיה גאון והצליח בגאונותו לתמצת ולהבהיר את הדברים באומנות. ואילו הת"ח שערכו את הכרכים הבאים, הרי שלפעמים יש צורך באנציקלופדיה נוספת לאנציקלופדיה הקיימת...

דבר ברור הוא אפוא שהנושאים בליקוט נבחרו ע"י המניחים מתוך שאר השיחות (בכרכים הראשונים הכל חסידות. בכרכים מ -ל' והלאה, הכל נגלה), ושהגהת הרבי והסכמתו לדברים היא לנכונות כללית של תוכן הענין, ואינה בדווקא לכל פרט.

הנפק"מ שיש לכל זה היא לגבי דיוקים ודקדוקי לשון מן הכתוב.

ולבסוף, רציתי להעיר למס' שההשוואה ללקו"ת ממש לא במקום. את המאמרים של הלקו"ת הגיה חלק אדה"ז בעצמו, והשאר הוגה ע"י אחיו המהרי"ל מיאנאוויטש והצ"צ.
ט' בחשוון תשס"ז
18. לחסיד
בס"ד
רק רציתי להוסיף - שלפי דברי ר' לייבל אלטיין בהקלטה, זה לא הי' כך.
(הוא טוען שזה הי' פשוט מה שהאנשים דרשו - עברית או אידיש) אבל את הסיבה שאתה נותן שמעתי כבר ונראה שזו יותר מתאימה. או יותר נכון תשובתו של ר' ל"א כנראה חסרה קצת. אבל שוב א"א אפשר לדעת עד שהם אכן יודו ויאמרו את האמת כולה לאמיתה
ט' בחשוון תשס"ז
19. למגיב מס' 17
בקשר למה שכתבת שחלקים אלו "בסגנון פחות מוצלח" יש להעיר שקטעים שלמים חזרו ונכתבו ע"י הרבי בעצמו בשעת ההגהה, כמו שסיפר הרב אלטיין, וניכר בהם גם סגנון של הרבי. ולכן חזרו לאידיש מפני שחשבו שכך יהיה לרבי פחות עבודה.
ט' בחשוון תשס"ז
20. ל"חסיד" - בדיוק זה מה שכתבתי
שאדה"ז הגיה את המאמרים! והרבי הגיה את השיחות! אז מה ההבדל?
י' בחשוון תשס"ז
21. למגיב הסדרתי
אתה כל הזמן משחק בין: -נכון שהרבי הגיה את השיחות והרבי לא יקח לאוהל שיחה של דוד פלדמןוכו'- לבין בכ"ז זכור למישהו שאי שם במ"מים הרבי אמר שהוא לא אחראי לכל הדיוקים וזכור לך שפעם אחת הרבי אמר שני משפטים וח"כ יצא ליקוט ארוך. קשה לי להאמין שהרבי היה חסר אחריות רח"ל להזניח את השיחות הכ"כ קריטיות האלו ולתת לאנשים להסיק מהם מסקנות שהם לא על פי רוחו.
י"ב בחשוון תשס"ז