ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
 הנגיד אדוארדו אלשטיין בריקוד מארש ר"ח כסלו
הנגיד אדוארדו אלשטיין בריקוד מארש ר"ח כסלו
חמישה רגעים בריקוד השלוחים

דומה שאין אפשרות לתאר את שהתרחש באולם "גולדן סטייס" ברגע בו נשמעה מפי האלפים השאגה-שירה של מארש ר"ח כסלו (עלה במחשבה)


ה'רול קול' עדיין לא הסתיים. הדריכות ניכרת היטב בעיני השלוחים. רבים חיכו לרגע הזה, המתפרץ מאליו וסוחף למעגל ענק, שאינך יודע מה הוא יותר – משמח או מרגש.

ברגע זה, השפה דלה מכדי לבטא את המתרחש באולם. למרבה האירוניה, דווקא לתיאור רגעים כה נעלים, סוחפים ומרגשים, הנך נאלץ להשתמש בקלישאות נדושות.

שוב נתנסח - בצורה זו או אחרת - כי זהו הריקוד שמאחד את העולם כולו? שוב נשתמש במילה "עוצמה"? ננסה להגדיר את ההתרגשות בה נראים שליח מעיר נידחת באוקראינה רוקד חבוק עם שליח בהוליווד?

דומה שאין אפשרות לתאר את מה שהתרחש באולם "גולדן סטייס" בניו ג'רזי ברגע בו נשמעה מפי האלפים השאגה-שירה של מארש ראש חודש כסלו. קירות האולם רעדו, והמעגלים הקטנים התאחדו למעגל עצום.

אם ברצונכם לחוות את התיאור הטוב ביותר למה שמתרחש באולם ברגעי הריקוד, פשוט תהיו שם.

*

עם זאת, העוצמה האמיתית טמונה, אולי, דווקא בסיפורים הקטנים, באותם רגעים נסתרים המתרחשים בתוך ים השלוחים ששוטף את האולם כמו גל ענק.

*

הרב זלמן קייזן, שליח בקליבלנד.

גם הוא רוקד יחד עם כולם. הוא איננו צעיר. למעשה, איננו צעיר כלל. לצורך הליכתו בחיי היום יום הוא נזקק למקל הליכה - הנעשית יותר ויותר קשה עליו בגיל זה.

הוא נוטל את המקל ובקושי רב מצטרף למעגל בקצב הרבה יותר מהיר ממנו. הרגלים נושאות אותו. הרב קייזן חוזר עשרות שנים אחורה. הוא רוקד כאן ומקלו בידו, כאחד השלוחים הצעירים את מארש ראש חודש כסלו. ליבו וודאי גדוש גם בגאווה רבה על הרב קוטלרסקי, אחד מחתני השמחה, לא במקרה גם חתנו. רגע נוגע ללב.

*

מר אדוארדו אלשטיין, איל הון.

הוא החל את הערב מעונב, בחליפת יוקרה, מסורק ומטופח. יחד עם ידידו, השליח הרב צבי גרינבלאט מארגנטינה, הם ישבו בשולחנות בקדמת האולם.

שלוש דקות אחרי תחילת הריקוד פניו האדומות להטו. הוא נטף זיעה ובשלב מסויים משליך את חליפתו על השלחן. החולצה הדבוקה לגופו מכמות הזיעה. המילארדר שמח ורוקד עם השלוחים, כמו חתן ביום חופתו.

הוא מתקרב אל מילארדר נוסף, ר' יקותיאל יהודה ראהר, אוחז בידו והשניים פוצחים בריקוד משותף המגביה אותם כמה טפחים מעל הקרקע. סביבם מתקבצים עשרות שלוחים שיוצרים מעגל גדול סביב הריקוד המיוחד. רגע ששווה מיליונים.

*

הרב משה קוטלרסקי, איש המרכז לעניני חינוך.

רגעים ארוכים של מתח והכנות קדחתניות קדמו לכינוס הזה. הרב משה קוטלרסקי הרוח החיה מאחורי הכינוס כולו, האיש שמיד בתום הכינוס, ביום בו ישובו הכל אל ביתם, יחזור למשרדו, ולעשרות הטיסות ברחבי העולם, להמשיך ולדאוג לשלוחים, עמד בצד, על הבמה, ופניו קרנו מנחת.

אין ספק כי הרב קוטלרסקי חתום על ההצלחה הגדולה של כינוס השלוחים, ויותר מכך, על השותפות הגדולה של משפחת ראהר ותמיכת הענק שהיא מעניקה לשלוחים בכל העולם, תמיכה המאפשרת למאות שלוחים להתפרנס בכבוד ולעסוק בפעילות ללא טרדות פרנסה.

ר' שמואל ראהר, אורח הכבוד של האירוע עוצר לרגע מריקודו, ומבטיהם של השניים נפגשים. מבט שאומר הכל ואין צורך להוסיף מילה. רגע של נחת.

*

גביר אלמוני, שולחן מספר 112.

רגע לפני שהריקוד והשמחה פרצו באולם, רעם קולו של הרב קוטלרסקי ברחבי האולם: "כל השלוחים שיצאו לשליחות אחרי ג' תמוז, בבקשה לקום!". כמות השלוחים המתורממים מהשולחן גדולה יותר מכמות כל השלוחים (שיצאו לשליחות לפני ג' תמוז) גם יחד.

אנחנו הורגלנו ב"זרעו בחיים, אף הוא בחיים". עבורנו הנס הזה כבר הפך לשגרה וטבע. אבל עבור אותו גביר, שאינני יודע את שמו ומקום מגוריו, הדבר לא התקבל כמובן מאליו.

עיניו ריצדו על פני כל האולם בתדהמה. הוא סיבב את ראשו אנה ואנה כלא מאמין. "אמייזינג, אמייזינג" (מדהים, מדהים), הוא הפטיר למראה כמות השלוחים האדירה שיצאו לשליחות דווקא בשנות חושך וגלות קשה, מבלי לראות את המשלח בעיני בשר. הוא התרומם ממקום מושבו ונסחף למעגל. רגע מדהים.

*

הרב ישראל דערען, שליח בקונטיקט.

אותו חיפשתי במיוחד ברגעי הריקוד. בראיון הוידאו שפורסם לא מכבר ב'שטורעם' אמר הרב דערען כי הרגע המרגש ביותר שלו בכינוס השלוחים הוא הריקוד בתום ה'רול קול'.

הסתקרנתי לדעת כיצד נראה שיא של שליח בכינוס השלוחים.

ראיתי אותו מחובק עם אחד הגבירים שלו, מקורבי בית חב"ד בסטמפורד, קונטיקט. עיניו עצומות וידיו לופתות בחזקה את כתפיו של הגביר. הם קפצו על מקומם, מחובקים והראש מתנועע אנה ואנה בדביקות של שמחה. רגע של שיא.

*

חמשה רגעים, ריקוד אחד.

ל' בחשוון תשס"ז
הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר מפזז יחד עם השלוחים
הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר מפזז יחד עם השלוחים
 
רגעים ששוים מיליונים
רגעים ששוים מיליונים
 
הגב לכתבה

תגובות
3
1. צודק וסוחף
יאיר, אתה כל כך צודק שצריך פשוט להיות שם כדי לחוש ולהרגיש. אבל אתה, באמצעות חמשת הרגעים והאישים שהיטבת לתאר, נתת לנו תחושה אמיתית, הכי קרובה למה שבאמת מתרחש ברגעים המרגשים הללו.

אשריך!
א' בכסלו תשס"ז
2. מאד מקורי
אכן יאיר, הפעם נגעת לי בנקודת ההחמצה ,השנה לא יכותי להשתתף בכינוס וכשליח הבאנקעט הוא בהחלט הערב המיוחד והמרגש ביותר ונכון הריקוד שבסוף הוא זה שנותן לך את תחושת העצמה המלבבת "וואו אני שליח של הרבי וזכיתי להיות חלק מכל הדבר העצום הזה שזז במעגלים מול העיניים שלי"וכשאת הריקוד הזה מלווה המארש של ר"ח כסליו אי טירי ראייאיאי אי אי אי אהה אהה אההה!!!! תחושה של נצחון בקרב....של מי יכול עלינו...
א' בכסלו תשס"ז
3. קצת יותר מידיי
הבאנקט היה נפלא, אבל קצת ארוך ומייגע. רבים עזבו לפני תום האירוע, וחבל.
א' בכסלו תשס"ז