ב"ה ערב ש"ק, ו' סיון תשפ" | 29.05.20
חנוכיית הענק למרגלות הקרמלין
חנוכיית הענק למרגלות הקרמלין צילום: ישראל ברדוגו
צ'ילאוועק גודא

איש השנה שלי עמד גם הוא בכיכר. הוא לא קטף כותרות, אבל עבורי הוא איש השנה. בחנוכה הזה עבר בו שינוי של ממש (א.ב. חרמש, עלה במחשבה)

שיירת המאבטחים של ראש העיר מר לושקוב כבר עזבה את כיכר ה"מאנייעז" למרגלות הקרמלין, הרב הראשי לרוסיה הרב בערל לאזאר גם הוא פנה לדרכו, מאות היהודים שעמדו בכיכר והביטו בהדלקת המנורה המרכזית עוזבים אט-אט את המקום, גם התזמורת ואנשי ההגברה כבר מקפלים ציוד –

כולם פונים לארוע ההמשך, שהתקיים בתיאטרון "ראסיסקי ארמייא" [הצבא הרוסי], ארוע "צ'ילאוועק גודא" [=איש השנה].

בארוע זה איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה מעניק פרסים ואותות למבחר אישים, שנבחרו ל"איש השנה". האחד עבור הישיגיו בתחום תרבות יהודית, השני עבור תרומה ייחודית לעם היהודי, והשלישי עבור משהו אחר. הצד השווה שבהם, שהם אישים מפורסמים, צבעוניים פחות או יותר, וכולם עשו או עלו לכותרות במהלך השנה האחרונה.

"איש השנה שלי", עמד גם הוא בכיכר. הוא לא קטף כותרות, איגוד הקהילות היהודיות לא מכיר אותו. אבל עבורי הוא איש השנה. בחנוכה הזה, עבר בו שינוי של ממש, "שנה מלשון שינוי", כלשונו של הרבי.

יורה, זה שמו. בעבר הוא התגורר באחת מעריה של רוסיה, עמד בקשר קרוב עם השליח בעירו, למד מעט, התקרב מעט. לאחר תקופה הוא עזב את העיר, עלה לארץ, ובשל עסקיו הוא חזר לא מכבר לרוסיה, והפעם - למוסקבה.

בין לבין, הוא נישא לבת אל נכר, וניהל את חייו כתינוק שנשבה לבין העכו"ם.

עם חזרתו לרוסיה הוא יצר קשר עם השליח שבעיר מגוריו הישנה, והלה חיבר בינינו. התחלנו ללמוד יחד, אנו נפגשים מעת לעת, משוחחים, מתקדמים צעד אחד צעד. אולם התכנים, המצוות, נשארים במסגרת הלימודים. בבית הכנסת מארינא ראשצע, מחוץ לבית. בבחינת 'היה אדם בביתך ויהודי בצאתך'.

בבית הוא אינו יכול לקיים מצוות, לא נח לו לקיים אותם ליד אשתו הגויה. האם זה בשל שהוא בוש, או בשל סיבה אחרת – לא אדע. הדברים הגיעו לידי כך, שכשבוע לפני חנוכה, כאשר סיפרתי לו שבפגישתנו הבאה אביא לו חנוכיה ונרות, מאז לא נפגשנו. יורה התחמק מלהגיע, יום אחר יום.

בתחילה היה זה בגדר הסבירות, אבל כאשר הדבר נדחה שוב ושוב, הבנתי שהבעיה היא אחרת לא עיסוקיו או התחייבות ישנות עומדות בבסיס אי-הפגישה. מן הסתם ההסבר הוא: הכיצד יכול הוא לקחת חנוכיה לבית, ולהדליקה שם, בנוכחות רעייתו...

אם כולם מדליקים את החנוכיה "על פתח ביתו מבחוץ" כדי להאיר את רשות הרבים, ושם לכלות את הריגלא דתרמודאי, מידידי יורה נדרש להדליק את המנורה בתוך הבית, כדי להאיר את החושך שבתוך רשות היחיד, לעשות אותה מקום משכן קטן ליחידו של עולם...

כשנוכחתי לראות כי כך הם פני הדברים, טלפנתי אליו והודעתי לו: יורה, ביום ראשון בערב תתקיים הדלקה מרכזית למרגלות הקרמלין, ניפגש שם.

נפגשנו בכיכר.

יורה היה המום. כאן? מנורה יהודית?!, בטבורה של כיכר מאנייעז! אולם התערוכות המתולוגי של רוסיה משמאל, תיאטרון מימינינו, מאחורינו צומת של עורקי-התחבורה טברסקאיא-בולווארד ואחוטנע-ראד, מאות רכבים חולפים על פנינו בכל דקה. מגדלי הקרמלין ממול, מאות יהודים בכיכר, ואלפי גויים מסביב, אורות החגא המתקרב מזדקרים ונוצצים מכל פינה – וכאן, בראש הבימה, בגאון יהודי, מדליקים את המנורה?!

ראיתי אותו מקשיב לנאומים, ראיתי אותו מביט אל הצדדים, לעבר ההמונים שחלפו בכיכר. ראיתי אותו מביט על הנרות שהאירו את הכיכר, וראיתי שמשהו זז בו. משהו השתנה בו. הנרות האירו עוד פינה חשוכה.

בתום הטקס, יורה ניגש אלי וביקש, "תן לי חנוכיה, אני רוצה להדליק אצלי בבית גם"...

*

בסוגית "מאי חנוכה" במסכת שבת אומרת הגמרא: "א"ר זירא אמר רב מתנה, ואמרי לה א"ר זירא אמר רב, פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת - מדליקין בהן בחנוכה".

יש המבארים זאת כך: ישנן שמנים, נשמות, שאינם נדלקים בשבת. אור השבת אינו מאיר אותם, אינו מאיר בהם. לעומת זאת, אותן נשמות, אור החנוכה יש בו כח כה עליון, שהוא כן מצליח להאיר בהם, הוא מצליח להאיר אותם.

*

תם הטקס. כולם נסעו לראסיסקי ארמייא לחזות באיש השנה, באנשים שעשו כותרות, באנשים צבעוניים. אני ליוויתי את יורה לרכבו. ליוויתי את איש השנה שלי...

ל' בכסלו תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
3
1. אז מי זה החרמש הזה?
מרוסיה?
הכתבות שלו מעניינות
ל' בכסלו תשס"ז
2. החרמש הלזה
הוא שליח יקר מאד, הוא בעצם לא סתם שליח, הוא שליח כללי המסייע לכלל השלוחים במספר מדינות. "אין תוכו כברו" אבל למעליותא... ואין מספידים בחב"ד בפרט לא "חכם בפניו", בודאי לא בימים שאין אומרים בהם תחנון ולכן פה אסיים...
א' השלוחים.
ל' בכסלו תשס"ז
3. ומסוגננות יפה
לא לגלות מי אתה גם אם אני יודעת?
ג' בטבת תשס"ז