ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
נשארנו עם צדקה של 10 אגורות

באוזניי שמעתי את דבריהם הקשים של חברי ועדת הצדקה שנרתמו לטובת משפחה מאנ"ש שהייתה זקוקה למגבית • בנימין ליפקין במאמר ל'שטורעם'


מבין המתיימרים הרבים לקלוע מדויקות לדברים שלהם כיוון הרבי, בשיחת הקודש המפורסמת בכ"ח ניסן תנש"א ("עשו כל אשר ביכולתכם"), פגשתי פעם חסיד, דעתן ומבריק, שטען בלהט כי דבר אחד ברור מעל כל צל של ספק.

מה? הקשיתי באוזניו, מצפה לשמוע עוד מנטרה לעוסה, מימין או משמאל. מקוריותו של איש שיחי הובילה את השיחה למחוז שעליו לא חשבתי. "צדקה", הוא אמר, בנפקו את הכותרת לדבריו. הדבר המעשי הראשון שעליו הצביע הרבי, מיד בתום הדברים, היה נתינת צדקה.

הרבי אכן אמר באותה שיחת-קודש: "כדי למהר ולזרז עוד יותר על-ידי הפעולה שלי – אוסיף ואתן לכל אחד ואחד מכם שליחות-מצווה ליתן לצדקה, ו'גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה'", ואז, כזכור, שוב שב הרבי וחזר על המילים: "ואני את שלי עשיתי ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם" (מתוך השיחה המוגהת).

האמת מוכרחת להיאמר. כששמעתי את הדברים מפי אותו חסיד, לפני יותר מעשור, הגבתי בחיוך. בשעה שעל הפרק ניצב נושא כה כבד-משקל, כהבאת המשיח, הניסיון 'לפתור' אותו באמצעות הברקה בנוסח 'האוצר נמצא כאן, בחצר הבית (היינו בשיחה גופא) במקום להרחיק עד לגשר' – נראה לי יותר סוג של התחכמות אופיינית מאשר פתרון ריאלי.

היחס הציני שלי לדבריו, היה טבעי, שכן כל מי שניהל עמו שיחה אי פעם, יכול היה לאתרו לקטלגו מיידית לעדת החוכמולוגים המתפלספים, שאם-כי נוהג תדיר להשמיע דברים כדרבנות, מתוך הזדהות אישית מוחלטת, הם תמיד נמנים עם 'השכלות' המבקשות להחיל 'אורות דתוהו בכלים דתיקון', בעוד הם הולמים יותר, בעיני הדיוטות שכמוני לפחות, ל'עולם התוהו'.

דווקא משום כך, שעה שהלה בחר לו לרדת לפתע עד לתהומה של פרקטיקה, נתקלו דבריו, אז, בחוסר הזדהות (הוא לא זמין בשעת לפנות בוקר של כתיבת המאמר. אחרת הייתי דורש בשלומו ומבקש רשות לנקוב בשמו; בצניעותו האופיינית, לבטח היה מאשר).

*

השבוע נזכרתי בדברי אותו חסיד, עם לימוד שיעור החומש היומי של יום שלישי, בפסוקי "אם כסף תלווה את עמי". בייחוד למקרא מילות התורה, שאין בעל לב שאינו יכול להישאר אדיש נכחם: "כי היא כסותו לבדו, היא שמלתו לעורו, במה ישכב! והיה כי יצעק אלי – ושמעתי כי חנון אני" (משפטים כב, כו).

דומה כי לעתים התבוננות מרוחקת, מטווח שנים, עשויה להעניק פרספקטיבה רחבה יותר שלא תמיד ניתנת לקליטה, תוך כדי מרוץ השגרה. האם היה עוד צדיק בעולמנו שנושא הצדקה תפס מקום כה מרכזי ומהותי בסדר יומו?

אין עוד דוגמא, לא בהיסטוריה ובוודאי שלא בהווה, למעמד אינטנסיבי, מדי יום ראשון, של "חלוקת שטרות לצדקה" לאלפי אנשים העוברים בסך. אין עוד מקבילה לחלוקה שיטתית, קבועה, בכל סיום של שיחה ופעמים רבות, ללא כל שיחת-קודש מקדימה, אלא לאחר התפילה, של "שטרות לצדקה" למאות אנשים, נשים וטף, וכך בסיומה של כל התכנסות באשר היא. אין עוד תקדים ליציאה קבועה לתפילת מנחה וחלוקת "מטבעות לצדקה" לילדים הניצבים בדרך. אין עוד משוואה ליציאה אל האוהל הקדוש, וכשאך ניצבים על אם הדרך שליד הרכב הממתין, אי אלו ילדים, זוכים הללו לקבל "מטבעות לצדקה".

הצדקה, במשנת הליכותיו הקדושות של הרבי, לא הייתה סיום מליצי של דברי דרוש, אלא מעשה בפועל, "המעשה הוא העיקר", כשגור בפיו הקדוש, שוב ושוב. בכל עת מצוא, בכל הזדמנות, על כל צעד ושעל, פשוטו כמשמעו. והיא הלכה והתעצמה דווקא בשנים האחרונות עם ריבוי הזדמנויות החלוקה, כמעט דבר יום ביומו.

*

ההתבוננות בדברים הללו, וכאמור למקרא המילים הנוקבות בשיעור החומש היומי (לרבות דבריו המפורטים עד אימה של רש"י, בביאורו למילים "את עמי", "לא תהיה לו כנושה", "נשך", ע"ש), מצאה לה קרקע פורייה, למרבה האירוניה, לנוכח תופעה שהולכת ומתחוורת, במלוא חדותה הכואבת, בשנים האחרונות.

לראשונה נתקלתי בה מיד עם ההכרזה, בקול ענות חלושה ומיוסרת, על כשלונה החרוץ של מגבית צדקה בקרב אנ"ש לטובת משפחה שהייתה זקוקה לכך נואשות. מבלי לפרט את פרטי המקרה, מסיבות מובנות, די אם אומר כי הנסיבות הקשות של בקשת הצדקה קרעו את הלב.

בעיניי ראיתי ובאוזניי שמעתי את דבריהם הקשים של חברי ועדת הצדקה שנרתמו לנושא, שעה שהם מביעים את תמיהתם, שלא לומר השתוממותם, לנוכח האדישות שבה נתקלו בפנותם אל יודעיה ומכיריה של המשפחה הנזקקת, באמצעות כל אפיק שהוא. במכתבים אישיים, באסיפות, בכרוזים. קומץ ההיענות לא השביע את הארי לו זקוקה המשפחה על מנת להביא טרף לנפשותיה.

הדבר אירע לפני כשלוש שנים וכבר אז הדליק נורה אדומה שמצאה ביטוי בשיחות כאלו ואחרות שהייתי עד או שותף להן. שיחות שהסתכמו בסוג של ניתוח אנתרופולוגי, בו אני שימשתי כמאזין בלבד, ואילו 'גורמי המקצוע', אנשי ועדות הצדקה הנחשבים כמומחים לדבר, תינו על מה שהגדירו "תרבות הצדקה של חסידי חב"ד".

לא יכולתי אז לקבל את הדברים. הם נראה לי אז משוללים מן היסוד. אין עוד בית, אמרתי, כמו בתיהם של חסידי חב"ד די בכל אתר ואתר, שכל ילדי הבית, קטן כגדול, יוצאים ממנו בבוקרו של יום, כשידיהם אחוזות במטבע של עשר אגורות לצדקה, משל זהו חלק בלתי נפרד מתיק האוכל אותו הם נושאים.

דברי הסנגוריה שלי נתקלו בנתונים קשים שהושמעו לאוזני לנוכח אפס ההירתמות לאותו דבר צדקה, שכאמור לא היה לב שלא היה אמור להיקרע לגזרים נכחו. "זהו חינוך לצדקה", סנטו בי אותם גבאי צדקה. "והלוואי שבכל בית ישראל יקפידו על אותו חינוך לצדקה. אבל אם אותו ילד יגדל ויקים בית בישראל, וימשיך לדבוק אך ורק בעוד עשר דקות לצדקה ועוד עשר אגורות לצדקה, כמוהו כמו אותו בוגר שממשיך לברך, בתום ארוחה דשנה, 'בריך רחמנא', כנוסח שאותו דקלמו עמו בעת גירסא דינקותא".

משנשנתה אותה תמונת מצב עגומה במגבית דומה שנערכה במרוצת השנה האחרונה, דומה היה כי יש ממש בדבריהם של אותם גבאי צדקה. עם אחד מהם שוב נפגשתי אז. היות ובניגוד לאב-טיפוס אותו הגדרתי בתחילת הדברים כדעתן במקורו, איש זה הוא תכליתי ומעשי, בכל הווייתו כמו גם בעצם עיסוקו, בהתנדבות, במסגרת אותו ועד צדקה – הוא לא העניק אופציה נוספת לפתיחתו מחדש של הדיון.

הוא הסתפק אפוא במסקנה שאליה הגיעו הוא וחבריו האחראים לאותה קופה. "פנינו לחב"ד, רק בשלב ראשון, להזכיר כי 'מבשרך אל תתעלם' וכי 'עניי עירך קודמין'. השלב השני של המגבית היה לכלל ישראל, וב"ה הצלחנו להעמיד את המשפחה על הרגליים", סיפר בכנות.

*

אינני יודע מדוע היא קיימת אך דומה כי לא ניתן עוד לטאטא את העובדה הזו אל מתחת לשטיח.

יש לנו, בחב"ד, מוסד ענק של צדקה וחסד שאין לו אח ורע בעולם כולו. כולם מכירים ומוקירים אותו. כולל חב"ד. אלף מאמרים וכתבות לא יצליחו להמחיש את עוצמת היקף הנתינה שרוחש המוסד הנפלא הזה על כל זרועותיו ואגפיו. לא עליו דברתי אלא על הפרט ועל התגייסותו. גם לכך אין אח ורע. לצערי, במובן השלילי.

כמי שהיה עד, גם לאחרונה, לכמה מקרים של מצוקה כלכלית קשה עד כדי משבר עמוק וקריטי שאליה נקלעו כמה משפחות מאנ"ש, יהיה לי קשה מאוד לקבל דברים מתחסדים ותירוצים שדופים. בנדון זה, דווקא בנדון זה, כה תקפים דבריו הקדושים של הרבי, אותם שב ושינן באוזנינו, פעם אחר פעם, "המעשה הוא העיקר".

כ"ז בשבט תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
22
1. שאלה

האם מישהו יכול לשער כמה צדקה הרבי אישית נתן? כל יום ראשון שבע שעות, אחרי מנחה, אחרי מעריב, כל יום מטבעות, כמה הרבי חינך אותנו, ולא למדנו כלום

כ"ז בשבט תשס"ז
2. אנ"ש תורמים לשלוחים
מה לעשות
כ"ז בשבט תשס"ז
3. נותנים גם נותנים
הרב ליפקין.
יש קרנות חב"דיות שהצליחו לגייס סכומים נאים מתוך אנ"ש.

ובנוגע לקרנות כלליות, קשה לומר, אבל שכאתה מקבל בדואר בקשת תרומה לכבוד טו בשבט/פורים/תשעה יתומים/אלמנה וכדו' ובשער העלון מבצבצים תמונותיהם של "גדולי הדור" "פוסקי הדור" הליטאים, ובמצב הטוב יש אדמו"ר אחד או שניים אבל רב חב"די לעולם לא יהיה שם,

אז למה שאני יתרום להם?

ועדות הצדקה מתנהגות אלינו בגזענות.
כ"ז בשבט תשס"ז
4. מי שתורם לשלוחים
בדרך כלל גם תורם למגביות הצדקה הנוספות. כאשר נושא הצדקה מושרש, תורמים לכולם.
ישנם רבים שלצערי לא תורמים לא לשלוחים ולא למגביות.
זכור ואל תשכח:
"ובחנוני נא בזאת" נאמר על מצוות הצדקה!!!
כ"ז בשבט תשס"ז
5. מה?
אני לא יודע, ואולי רק אצלנו בקהילה (כזו שמורכבת מ"עמך" ובע"ת), אך כמות הצדקה שאנשים נותנים ביחס ליכולת שלהם היא אדירה. מה שכן, אצלנו יש הרבה "מתחרים", שלוחים ובתי חב"ד, מוסדות וכו', ולכן לעיתים למקרי מצוקה אישיים, יש פחות "רייטינג", אם כי ידוע לי על כמה וכמה קרנות שאכן הצליחו, וכדאי לבדוק מדוע כאן הצליחו ובאחרות לא.
בשאר הציבור החרדי, המוסדות מתבססים בד"כ על תורמים גדולים (מחו"ל?) ולא אוספים תרומות מכל הקהילה, ובוודאי שאין שלוחים וכיו"ב, ולכן מירב המאמצים הולכים לכוון הזה.
ומסיימים בטוב - אשר בזכות קיום מצוות צדקה נזכה תומ"י ממש לקיום היעוד ולא יהיה בך אביון" ותהי' עשירות מופלגה אצל כל יהודי, בגאולה האמיתית והשלימה
כ"ז בשבט תשס"ז
6. ל3
תמונות אין אבל שמות של רבנים יש בטופס המצורף כמו הרב ירוסלבסקי שהוא אחראי על הכספים בנחל'ה וכו
כ"ז בשבט תשס"ז
7. ???
אני אישית, נרתמתי למשפחה מאנ"ש, שנשארו ללא קורת גג.

תתפלא לשמוע, ב-24 שעות, אספתי כ-50000 אלף ש"ח.

בשקט בשקט ובלי הרבה רעש.

אנ"ש תורמים רבות.

תשאל את אוספי הצדקה, ויגידו לך שבכפר חב"ד הם אוספים בלילה אחד אלפי שקלים.

ועדות הצדקה למיניהם לא יתנו לנו מוסר.
כ"ז בשבט תשס"ז
8. כולם מוזמנים להוסיף לרשימה
בית חב"ד ועוד בית חב"ד, תומכי תמימים, בתי תבשיל, הכנסת כלה שדופקים בדלת כל הזמן, ילדים שבאים בשביל חברת תהילים, מבצעים פרטיים שמוציאים עליהם נסיעות ופרוספקטים ונרות נזקקים וגלמודים ועוד ועוד...

כ"ז בשבט תשס"ז
9. צריך להוסיף בצדקה
אבל בבקשה לא לשפוט כאשר אתם לא יודעים כמה כל אחד נותן לאח שמנהל בית חבד ולבנים שיוצאים למבצע תפילין והבנות עם הנרות (הוצאה גדולה מידי שבוע).
אף אחד לא יכול למדוד את זה כי זה נשאר הרבה פעמים במשפחה ולא עם קרנות שונות
כ"ז בשבט תשס"ז
10. ליפקין מהאקדמיה
יש בחב"ד אנשים שנותנים יותר ואנשים שנותנים פחות. בגדול כל מי שלא מחפש איך למלא טור בעיתון או באתר ולשם כך מקטרג על כלל אנ"ש שי'יודע שבחב"ד נותנים צדקה בלי סוף. הצרכים בחב"ד הם באין ערוך לכל קהל אחר. מה שבטוח שהרבי גם לימד אותנו ללמד זכות ולא ההפך ח"ו.תמהני עליך איך אינך חושש לכתוב האשמה כה גורפת. בהשגח"פ לקחתי טרמפ יהודי שמתעסק באחת מקרנות הצדקה והוא אמר לי דברים הפוכים לחלוטין לגבי המקרה האחרון. הוא אמר לי שבשונה מרוייקט ערבים ששם חב"ד קצת רדומה, הרי שלמקרה של המשפחה הם התפעלו מההירתמות היפה. חכמים הזהרו בדבריכם.
כ"ז בשבט תשס"ז
11. מעניין
מעניין למה באים כ"כ הרבה שנוררים מבני ברק וירושלים לכפר חב"ד אם שמה הם יכולים גם לקבל יותר וגם לחסוך טילטולי גברא. בקש סליחה ליפקין מהציבור שקטרגת עליו.
כ"ז בשבט תשס"ז
12. כולם יודעים: כפר חב"ד טוב לאיסוף כספים
תשאל שנוררים ויגידו לך...

צריך להיזהר לפני שמניחים כתב אישום כזה לפתחם של אנ"ש. מה גם שריבוי מטרות הצדקה אצלנו, אלפי שלוחים ומוסדות, אף הוא עלול להקשות.
כ"ז בשבט תשס"ז
13. ליכלכת ליפקין
ההלקאה העצמית ששטורעם וכותביו לוקים בו מעבירה אחדים מלבלרי דורנו על דעתם. עד שהם מקבלים כל טענה דמגוגית של חבר ועדת צדקה כאילו היה בה ממש.
במקום להטיף מוסר לחבדניקים, רצוי שתענה לאותו כסיל כאוותלו. אתה יכול לבחור תשובות מתוך התגובות שקדמוני.
כ"ח בשבט תשס"ז
14. לבנימין
בנימין, אני לא ממש מסכים איתך בפעם הזו, אך לא על כך אני מלין, הפעם...:)
להלן הציטוט מגוף הכתבה. נא עיונך:
"שאין בעל לב
שאינו
יכול להישאר אדיש נכחם"
קרא שוב.
הגיוני??
כ"ח בשבט תשס"ז
15. למגיב 4 -" ובחנוני" - על מעשר נאמר, לא כך?
כ"ח בשבט תשס"ז
16. ל-6
הלא תבין? זה בדיוק מה ש"חסידישער"(מגיב מספר 3)מנסה לומר שכאשר הם צריכים אותנו בשביל האיסוף אזי הם מכירים את הכתובת של הרב ירוסלבסקי אבל להשים אותו כאחד הרבנים על דף השער זה כבר לא מדוע???
כ"ח בשבט תשס"ז
17. שקרנים חברי הוועדה
א. אין משפחה חבדניקים שלא תורמים לשלוחים כי על כך שליח מתחיל סומך על חברים משפחה.

ב.שוועדות הצדקה יתחילו לחלק לא רק ת'קרן אלא התרומות האמיתיות ולא ייוצאיו חצי מליון על כל קמפיין.

ג. ולכו תשאלו את הדאר בכפר כמה פעמיים נגשים אליו אנשים ומבקשים להפקיד ולוועד הרבנים.......
כ"ח בשבט תשס"ז
18. מי כתב ספר כשכולם בכו???
כ"ח בשבט תשס"ז
19. חסיד?
א. ההפקרות אצלנו חוגגת בכל.
ליפקין שם ללעג ולצחוק את הצדקה שנותן ילד יהודי כל יום בקופת הצדקה.

ב. לכל אחד מאנ"ש ממש יש כמה הוראות קבע בכל חודש.

ג. אנ"ש תורמים מעל ומעבר.
ריבוי המוסדות שלנו, אין לו אח ורע בשום מקום.

ד. בכל המגביות שנעשו לטובת משפחות מאנ"ש, ע"י אנ"ש, נאספו סכומים נכבדים.
כ"ח בשבט תשס"ז
20. צדקה
מחוסר ברירה, החלטתי לעזור למשפחה מאנ"ש, ובין היתר החלטתי לצאת לבתי כנסת בבני ברק, ואכן כך עשיתי.

תתפלאו לשמוע, שמכל בית כנסת יצאתי עם 15 ש"ח.

תפסיק לבלבל את הראש.

תביט במראה, ותראה את עצמך -
כך אמר הבעל שם טוב.
כ"ח בשבט תשס"ז
21. הצדקה במס"נ
לפני כשנתיים הייתי אברך בכולל צמח צדק (לא על "קעסט") והנה נכנס הרה"ח ברגמן שי' עם עוד עסקן חב"ד מירושלים, ועלה על הבימה לדרוש על משפחה מתוך אנ"ש שאבי המשפחה שבחל"ח, בבנק הייתי כמה אלפים מינוס, אך היו לי בכיס $75 דולר שאותם הוצאתי בחפץ לב ותרמתי למשפחה בלי לדעת איך אקנה את הירקות והקניות לכבוד שבת!

כמוני, כן כל האברכים תרמו בעין יפה.

לבוא לומר שבחב"ד נשארים עם עשר אגורות???
כ"ח בשבט תשס"ז
22. כל הכבוד בנימין
טוב שאתה מעורר על כך תמיד יש את אלה שצריכים דחיפה. אבל למה הרגשת הנחיתות הזאת בפני אחרים האם להם יש אותו מספר מוסדות שיש לנו, הרי עניי עירך קודמים יש לנו מספיק אנשים משלנו שצריכים עזרה והקרנות שלהם לא ששים לעזור.
א' באדר תשס"ז