ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
לא נצטווינו לחטוב עצים

הרב מנחם מענדל קפלן במאמר תגובה מיוחד ל'שטורעם' על מאמרו של הרב אליהו וילהלם "הגיע הזמן לשינוי בישיבות" (עלה במחשבה)
עלינו להודות לרב אליהו וילהלם, שהעלה לדיון במסגרת זו נושא שאין ערוך לחשיבותו: מצב הלימודים - במיוחד לימוד הנגלה - בישיבות חב"ד. ניתן להוסיף שהנושא עלה לדיון בדיוק בזמן הנכון - בעיצומה של שנת הלימודים בישיבותינו, הנמשכת, כידוע, מר"ח חשון עד כינוס השלוחים...

אין זה סוד שיש מקום רב לשיפור לימוד הנגלה בישיבות - הן מבחינת מספר התלמידים המשקיעים עצמם בלימוד, הן מבחינת כמות הזמן והמרץ המוקדשים לכך, הן מבחינת הספק הלימודים והן מבחינת רמת הלימוד העצמי של התלמידים (ואכן, במקרים רבים - גם מבחינת ההשקעה של הר"מים, אבל זהו נושא לדיון נפרד).

עם זאת, דומה שמסקנתו של הרב וילהלם - שינוי דרסטי בסדרי הלימודים בישיבות, כך שיכללו נושאים "מעניינים" יותר, שיובילו למטרה כלשהי מלבד הלימוד עצמו - אין לה מקום.

מהותם של תלמידי ישיבה היא - כך היה כ"ק אדמו"ר זי"ע חוזר ואומר כל אימת שנשא דברים בפני התלמידים - מי ש"תורתם אומנותם", שאין להם בעולמם דבר מלבד לימוד התורה לשמה. זהו הבסיס לסדר הלימודים המקובל בישיבה: לימוד התורה כמטרה בפני עצמה, לא כאמצעי להשגת סמיכה להוראה או קבלה לשחיטה, ואפילו לא כערובה להצלחה בשליחות בעתיד.

אכן, אין ספק שבשוליים יש מקום למסגרות חינוכיות שונות עבור אלו שגילו חוסר התאמה למסגרת הלימודים הרגילה ב"תומכי-תמימים"; אבל לעניות דעתי אין להעלות זאת על הדעת כפתרון כולל למה שהרב וילהלם מעריך כיותר משישים אחוזים מכלל התלמידים.

כדי לנסות למצוא פתרון, עלינו לגלות תחילה את שורש הבעיה.

הרב וילהלם מעלה (ודוחה) את האפשרות שהדבר נובע ממחסור בקבלת-עול. ושמא ההיפך הוא הנכון? אולי הבעיה נעוצה בכך שלימוד הנגלה בישיבותינו הוא רק מתוך קבלת-עול?

לימוד חלק הנגלה שבתורה נתפס בישיבותינו, לעיתים קרובות, כמין הכרח בל-יגונה. התלמידים חשים - ולעיתים קרובות אין ה"משפיעים" עושים די כדי למנוע תחושה זו - כי לו בידם היה הדבר, לא היו עוסקים כל היום כולו אלא ב"מבצעים", ולכל היותר - בלימוד תורתו של הרבי; אלא שנגזרה גזירה מלמעלה המחייבת אותם ללמוד ש"ס ופוסקים במשך רוב שעות סדרי הישיבה, ומאחר שבעלי "קבלת-עול" הם, מקיימים הם את הגזירה.

ודאי, קבלת-עול היא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה", היסוד לכל עבודת ה', ולימוד התורה בכלל; אולם קבלת-עול בלבד אין בה כדי לספק את המרץ הדרוש ללימוד תורה רציף ועקבי, למעלה מעשר שעות ביום. לשם כך יש צורך ב"געשמאק", בלימוד מתוך חיות והנאה, ההופך את הלימוד לחוויה שהלומד עצמו מעוניין בה, ולא מטלה שעליו למלא.

מלבד העובדה שהדבר הכרחי לצורך לימוד עקבי ובר-קיימא, גם אופי הלימוד שונה לחלוטין כשהלימוד הוא מתוך רצון ותענוג ולא מתוך קבלת-עול בלבד.

סח לי, למשל, ר"מ חשוב באחת הישיבות: במהלך שיעור, לאחר שסיימתי להסביר באריכות קושיא עצומה שהובאה באחרונים על הסוגיא, ניסיתי לעורר מעט את התלמידים, ושאלתי אם עלתה בדעת מי מהם דרך לתרץ את הקושיא. הללו - מספר לי אותו ר"מ - נעצו בי עיניים משתאות, ואחד התלמידים הגיב בתמימות: וכי למה יעלה על דעתנו לחפש תירוץ, והרי אנו אוחזים עדיין בקושיא?...

לעומת זאת, כשלימוד הסוגיא והבנתה הם עניינו האישי של הלומד - הרי מרגע שהועלתה קושיא, מנסה הוא למצוא את התירוץ שיסלק את הקושיא הטורדת את מוחו; גם שיעור בן שעתיים חולף עליו במהירות, לפחות כאילו היה זה שיעור ב"קידוש החודש" עם גלובוסים וגלגלים מרתקים; כשהוא מכין את הדף הנלמד - הוא אינו מסתפק בקריאת ה"חומר" הנדרש, אלא מעיין במקורות ובספרים נוספים עד שדעתו נוחה בהבנת הדברים; ועם המכה המבשרת על סיום ה"סדר" - אין הוא ממהר לסגור את הגמרא, שהרי איך יפסיק את לימודו ועדיין לא הבין את דברי התוספות לאשורם?...

לעניות דעתי, הלימוד מתוך רצון ותענוג ולא מתוך קבלת-עול בלבד הוא אחד היסודות החסרים - או לפחות אינם מודגשים במידה מספקת - בישיבותינו, ועובדה זו היא אחת הסיבות למצב שעליו התריע הרב וילהלם. אם נתחיל לשים דגש רב יותר על לימוד מתוך "געשמאק", לפחות באותה מידה כמו ההקפדה על "שמירת הסדרים" - הרי שעלינו על דרך המלך לקראת פתרון.

"אילו נצטווינו לחטוב עצים" - כותב רבנו הזקן ב"ליקוטי תורה" - היינו עושים זאת מתוך קבלת-עול בלבד; אשרינו מה טוב חלקנו שלא נצטווינו לחטוב עצים, אלא לעסוק בלימוד התורה, הבנת והשגת חכמתו ורצונו של הקב"ה - ו"טעמו וראו כי טוב ה'"!

י"ג בחשוון תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
13
1. זו הבעיה
זו הבעיה שאף אחד לא עושה כלום כדי שהגמרא תעניין מישהו מהתלמידים, ובטח שלא עוזרים להם להבין אותה
י"ג בחשוון תשס"ו
2. צודק במאה אחוז!
הבעי' נעוצה במשפיעים שלא מדברים כלל על לימוד הנגלה בפרט ולימוד התורה בכלל!

אמנם גם הרמי"ם לא די מעודדים א"ז, אבל המשפיעים בכלל לא מדברים ע"ז, וזוהי טעות נוראה!
י"ג בחשוון תשס"ו
3. למספר 2
הבעיה אינה שהמשפיעים לא מדברים על זה, כי מה ענין משפיעים לכאן.

יש אוירה כללית הגורסת שלימוד הנגלה הוא דבר חסר משמעות ועניין.

לא מספיק שהמשפיעים ידברו על זה - צריך ללמוד מהישיבות האחצרות כיצד מכניסים חשק בלימוד.

אולי הדבר הראשון יהיה כשיקבלו את עצתו של המשפיע הידוע רמ"מ פוטרפס ויפסיקו לקרוא את העיתונים המרבים בתהילת העוסקים בצרכי ציבור וממעטים את עניין הלימוד.

י"ג בחשוון תשס"ו
4. צודק 2
יש להוסיף עוד על ענין המשפיעים .
נתחיל בדבר פשוט ומובן לכל בר דעת .
אם בדור קודם היה משפיע בממוצע על 10 בחורים הרי שבדורנו אנו זקוקים ל10 משפיעים לכל בחור.
ופה מתחיל וגם נגמר כל הענין.
סיפר חסיד מבוגר שזוכר עוד את ימי הרב יהודה עבער ע"ה בתו"ת.
איך שלמחרת התוועדות י"ט כסליו התייצבו לסדר חסידות בבוקר כל אנשי הצוות. באמרו האם יודעים אתם מדוע חסכו ההנהלה שינה מעיניהם ולאחר ליל התוועדות הופיעו לפני תחילת הסדר בבוקר ?
מפני שהם אהבו אותנו .
אהבת המשפיע אל מושפעיו הינה יסוד גדול בכל עבודת המשפיע.
ובהצטרף אהבת המשפיע אל מידת האמת שבו והנהגתו החסידית .
אזי מובטח לנו שננראה פירות חסידיים.
ובפרט בדור יתום הזה . חובה להביא אל תוך הישיבות כמה שיותר משפיעים חסידים יראי אלוקים עובדי ה' באמת . היום כבר אין אפשרות "לעבוד" על הנוער בסיפורי מעשיות הכל שקוף ונראה לעין .
וכאשר הישיבות יעסיקו כאל המשפיעים הרי יוכלו מתוך חיבה ואהבה לגדל דורות של חסידים יראי שמים ולמדנים .
זו דרך תומכי תמימים כך התייסדה תומכי תמימים ורק כך הוא קיום תומכי תמימים.
במקום לחפש בשדות זרים דרכים חדשות אשר לא שערום אבותיכם .
אדרבה נחזור לדרך אבותינו דרך המלך אשר הותוותה ע"י מיסדי תומכי תמימים .
י"ג בחשוון תשס"ו
5. לכאורה
ב"ה
לענ"ד לימוד החסידות נמצא בבראך הרבה יותר גדול מלימוד הנגלה. אם יעשו סקר אצל הבחורים בישיבה גדולה כמה הם מבינים או לפחות יודעים בנגלה ובחסידות, התוצאות של נגלה יהיו הרבה יותר מרשימות. נכון שצריך לשנות משהו אצל המשפיעים ולדעתי זה ההבנה והגעשמאק בחסידות. הרבה בחורים אומרים "חסידות? הרי את זה מתחילים ללמוד אצל ר' יואל בקבוצה"...
י"ג בחשוון תשס"ו
6. כשמבינים נהנים!
כשהנפש השכלית מקבלת את שלה יש געשמאק בלימוד!
אז איך גורמים לתלמידים להצליח להתמודד עם דף גמרא? אולי זאת השאלה...
י"ג בחשוון תשס"ו
7. דבריך טובים להתוועדות
דבריך נכוחים ונבונים,אבל כאשר עוסקים בבעיה שקיימת במציאות צריך או להכחישה ולומר שאינה קיימת,או לאשרה ואז לנתח את שורשה ולתת לה פיתרון מעשי ומציאותי,דרשות וווארטים נחמדים אין בכוחם לתת מענה לשום בעיה מלבד הסיפוק שהם מעניקים לגולש.
י"ד בחשוון תשס"ו
8. צודק הכותב וצודקים המגיבים
וכפי שכתבתי בתגובתי לטורו של הרב ווילהלם - החדרת הגעשמאק בלימוד התורה (נגלה וחסידות) ובתפילה אינה יכולה להתחיל בישיבה קטנה או בישיבה גדולה.

הבעי' שלנו מתחילה הרבה יותר מוקדם (עיין בתגובה 27 לטורו של הרב ווילהלם).

כמו"כ צודקים המגיבים שזרקו חלק נכבד מהאחריות על המשפיעים, אשר לדאבוננו כמעט אינם בנמצא בזמננו. ולדוגמא, לפני מספר חדשים הייתי עד למאורע שקרה ב-770 בעקבות מאן דהוא שעלה על הבימה ונאם מה שנאם. עמדתי באותה עת ב-770 ליד אחד המכונה משפיע וצעקתי (בעת הנאום) "וואו זיינען די משפיעים?" אך כנראה שדבריי היו דברים בטלים שכן אותו "משפיע" לא עשה דבר, ואותו נאום ותוצאותיו כבר הספיקו לגרום להרבה עגמ"נ וחילול השם שאפילו הנואם לא חשב אודותיו.

אני קורא תיגר על כל הקוראים למנות לי שמותיהם של עשרה משפיעים (שאינם עוסקים בפוליטיקה כלל, שנוקטים בגישה אקטיבית - דהיינו מעוררים ומשפיעים על סביבתם, והנם אנשי אמת - תוכם כברם) בכל ישיבות חב"ד בעולם!

יש לנו פרופסורים לחסידות, שחקנים, בדרנים, סופרים וכותבים, אך משפיעים אמיתיים שיקומו ויעשו את מלאכתם - חסרים לנו!

י"ד בחשוון תשס"ו
9. דעת הרבי
והרבנים וילהלם וקפלן כותבים אותו דבר הייתם יכולים להוסיף את קפלן לשירשור התגובות אצל וילהלם. אולי כי שם יש תגובות יותר מוצלחות זה היה מתגמד שם.
ולגופו של עניין הרבי הרי כתב לכו"כ ללמוד במקום שלבו חפץ. והרבי לא התחיל לכתוב לכל אחד מהפונים ולהסביר ע"כ חשוב ללמוד גמ' או כל דבר אחר . אלא הרבי כתב שאם נגמר לך החשק ללמוד דבר מסוים אז תפנה לנושא אחר שיותר מענין אותך (סליחה שלא התאמצתי לכתוב בלשונו הקדוש) אם הרבי עודד את סדר הלימוד בצורה זו. אז למה ההורים ובעידוד צוות הישיבה לא מסכימים לזה. ויותר מזה אם בחור יתפס עם שו"ע בסדר בוקר אז יגידו שאין לו קב"ע אין לו ברירה אלא להתבטל ואז יגידו שלפחות הוא לא פו"ע
י"ד בחשוון תשס"ו
10. תגובה למשה וואלך ולמיש שחושב שחושב
למהשה וואלף (3),

הבנת הנקרא שלך נובעת מהעדר הידיעה מהו תפקידו של משפיע (וזה גופא הוא ה'בראך' של דורנו).

משפיע הוא זה שאמור לייצר את האוירא הכללית. ובאם האוירא הכללית היא ש"לימוד הנגלה הוא דבר חסר משמעות וענין", אז זוהי אשמת המשפיעים (כמובן שהם לא הכל, אבל הרבה מאד).



ולמי שחושב שחושב (9),

טעית בפירוש "מקום שלבו חפץ". אין הכוונה שאם אתה לא חפץ בנגלה אז תחפוץ בחסידות וכיו"ב.

ועוד, שהנ"ל מדובר רק על מחוץ לסדרי הישיבה, ולא לתלמידי תו"ת בתוך סדרי הישיבה - כפי שהרבי הדגיש כו"כ פעמים.
י"ד בחשוון תשס"ו
11. "במקום שלבו חפץ"
ללמוד נגלה בסדר חסידות וחסידות בסדר נגלה. זה לא סדר. אבל כבר לימדה אותנו המשנה "עשה רצונך כרצונו כדי ..."
הנהלת הישיבה אחראית לבחורים וההנהלה צריכה ליראות מה צריך כל בחור. ואם בחור יש לו געשמאק בלימוד מסוים, אז "ההנהלה" צריכה לעשות הכל כדי ש"הסדר" של הבחור ההוא יהיה "במקום שלבו חפץ" אם שו"ע ואפי' נ"ך.
ולא לחכות שמרוב שיעמום וקב"ע.ילך באופן פיזי ל"מקום"...
ואז הוא כבר יהיה אף לדעת משה לייב בקטגוריה שהרבי אישר לו ללמוד "במקום שלבו..."
ואסיים בפניה אישית. אם אתה אבא של בחור שהר"מ שלו למזלו שם לב אליו והר"מ אף טרך והתקשר אליך בשעות הער המאוחרות ואישתך הקימה אותך מהמיטה. והוא אומר לך "בא נחשוב על תוכנית לימודים קצת שונה לבן היקר שלך והוא ילמד רק שו"ע ונ"ך"
אז בבקשה ממך לטובת הבן שלך תגיד לו תודה רבה. ותקבע איתו מועד לפגישה. ותכין מתנה יפה לר"מ שדואג דאגה אמיתית לבן שלך (אחרת הוא לא היה מתקשר. במקרה הטוב היית מקבל טלפון מהמשגיח שישאל אותך אם הבן שלך הגיע כבר הבייתה? כי שלחו אותו להביא ח"ה על המבחן שלא ענה אפי' תשובה אחת כ"ז במקרה הטוב)
ובפגישה תגיד לו שאתה מעריך אותו ותסכים איתו במה שהוא מציע לבן שלך כי הרי הוא רוצה רק את טובתו.(גם אם הציפיה שלך ואישתך וכל המשפוחה מהבן גדולה. רק אל תתאכזבו. כי אם תעשה כך. הבן שלכם יפתיע אותך לטובה יותר ממה שחשבת)(כ"ז כמובן מותנה בכך שתתנוהרגשה שהוא עושה את מה שצריך לעשות. ולא ח"ו לתת לו ההרגשה שהוא סוג ב
י"ד בחשוון תשס"ו
12. גמרא ברורה
יצא לי לאחרונה לראות תוכנית על המחשב שעל ידו לימוד הגמרא נהיה מובן יותר ומעניין יותר, וכן דיברתי עם כמה רמי"ם על זה וגם הם מסכימים לזה, קוראים לזה גמרא ברורה, ואולי זה הפתרון?
י"ד בחשוון תשס"ו
13. חברה אתם חיים בכוכבים
אין לי ספק שכל המגיבים כאן הינם אברכים או אנשים מבוגרים שלא נמצאים עכשיו בישיבות וע"כ אין לכם מושג עד כמה הרב וילהלם צדק וההוכחה לכך זה הזדהות של עשרות תמימים עם כתבתו של הרב וילהלם(מישהו הדפיס והביא לישיבה) אין מה לעשות הישיבות של היום זה לא הישיבות של פעם.
י"ח בחשוון תשס"ו