ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
שמחה או הפקירות • דעה

בשנים האחרונות קמו אנשים במחנינו והנהיגו מנהג חדש, והוא, שבכל לילה ולילה מחודש אדר עושים ריקודים והקפות בליווי כלי זמר • מי הוא זה שהנהיג את המנהג הזה? מי הוא זה שייסד שיגרשו את הבחורים הרוצים ללמוד תורה בבית מדרשם ובמקומם יעלו וירקדו? מי לוקח ע"ע את האחריות על התוצאות? • מאמר מיוחד ל'שטורעם' מאת הרב חיים רפפורט • עלה במחשבה


קיימא לן ד"משנכנס אדר מרבים בשמחה"(1), ורבינו זי"ע האריך בענין זה בכו"כ שיחות קודש ואגרות. איך מקיימים חיוב זה למעשה בפועל ממש? על שאלה זו ענה רבינו בשיחות חודש אדר ה'תשנ"ב, וזלה"ק:

יעדער איינער זאל מוסיף זיין אין כל עניני שמחה, הן בנוגע צו זיך אליין, און הן בנוגע צו משמח זיין אנדערע (כידוע אז שלימות ענין השמחה איז דוקא מיט אנדערע צוזאמען).

ולכל לראש – דורך מוסיף זיין אין "פקודי ה' ישרים משמחי לב"(2), לימוד התורה, נגלה דתורה ובפרט פנימיות התורה, און תלמוד גדול שמביא לידי מעשה3 – קיום המצוות בהידור.

ועוד וגם זה עיקר – אז דורך מרבין בשמחה בתומ"צ זאל עס ארוסקומען אין מרבין בשמחה בפשטות, אויך אין און דורך ענינים גשמיים (כמדובר לעיל), אז דער אויפטו פון אדר איז אז אויך אין דער וועלט זאל זיין "בריא מזלי'(4)" – ווי אנגעוויזן ע"פ השו"ע. און אויך אין דעם זאל עס זיין סיי בנוגע משמח זיין זיך אליין, און סיי אנדערע, אנהויבנדיק פון זיינער בני בית – דער בעל זאל מוסיף זיין אין משמח זיין את אשתו, (5) און עלטערען זאלן מוסיף זיין אין משמח זיין זייערע קינדער מיט הענינים וואס זיינען זיי משמח (לויט זייער טבע), ווי אפגעפסקענט אין שולחן ערוך(6).

[ובפרט אז דער פאטער וועט משמח זיין די קינדער, ווי מ'זעט בפועל אז דורכדעם וואס ער איז משמח זיינע קינדער, קומט אמאל צו נאכמער שמחה ביי זיי ווארום זיי זען ווי ער קען זיי אמאל זאגן א שווערער ווארט (צוליב חינוך), אבער באופן אז דאס ברענגט דערנאך א הוספה יתירה אין זיין חביבות צו זיי].

און אויך מוסיף זיין אין משמח זיין אנדערע אידן ארום אים". עד כאן לשון הרב.(7).

בשנים האחרונות קמו אנשים אחדים במחנינו והנהיגו מנהג חדש, והוא, שבכל לילה ולילה מחודש אדר עושים ריקודים והקפות (בליווי כלי זמר) למשך זמן רב [בדרך כלל: כמה שעות – עד שתכלה רגל מן השוק].

כנראה הריקודים נועדו במיוחד בשביל בחורי הישיבה שצ"ל תורתם אמנותם, ועל כן גם מקום הריקודים אשר בחרו להם הוא בהיכלי הישיבות הקדושות דוקא, כיון שהבחורים נמצאים ולומדים שם.

במילים פשוטות: הללו המתלבשים באיצטלא של 'משפיעים' – מבפנים או מבחוץ – נכנסים בכבודם ובעצמם (או ע"י גירי דילהו) לתוך ה'זאל' עם נושאי כליהם, ומתחילים 'סדרי ריקוד' באופן כזה שגם בחור כזה שנפשו חשקה בתורה ועוסק ב'פקודי ה' ישרים משמחי לב' מוכרח להתבטל מלימודו (או עכ"פ – באם יוכל להמלט – לנדד ולמצוא קרן זווית אשר בו יוכל לדבר ד"ת בקושי), לרקוד, לפזז ולכרכר כדי 'להוסיף בשמחה' עד שתחטפנו שינה.

כנראה שלאחרונה התפשט המנהג גם בישיבות קטנות, דהיינו שגם בחורים צעירים - שבדרך כלל הולכים לישן בשעה מוקדמת יותר – עוסקים גם כן בריקודים עד קרוב לחצות הלילה, ואין פוצה פה ומצפצף!

בדקתי בריבוי ספרים – כולל שיחות ומאמרי רבותינו נשיאנו – ולא מצאתי לע"ע שקיום ענין השמחה בחודש אדר קשור עם ריקודים יומיים בכלי שירה וזמרה. ואע"פ שלא ראינו אינה ראי' ויתכן שישנה רשימת שיחה שבה נזכר ע"ד ריקודים וכו', (8) מ"מ פשוט (וע"פ המבואר בדברי רבינו בכו"כ מקומות) שלא יתכן להרוס את המבואר בתורה – מפי ספרים ומפי סופרים ועד לשיחות ומאמרי רבותינו – ולומר שבשורות ספורות בשיחה חד פעמית בא רבינו לבטל במחי יד את כל דבריו שהורה לנו, השכם והערב, ע"ד הוספה בלימוד התורה בחודש אדר ולחדש שקיום חובת השמחה בחודש אדר יהי' בסתירה גמורה להוספה ב'פקודי ה' ישרים משמחי לב', ואדרבה: על ידי הריקודים, ובמיוחד לכו"כ שעות בערב והעייפות בבוקר במשך חודש שלם, נראה בחוש שיש חסרון גדול ב'פקודי ה' ישרים'.

והנני שואל שאלת תם: מי הוא זה שהנהיג את המנהג הזה? מי החליט כמה שעות צריכים הריקודים להמשך? מי הוא זה שייסד שיגרשו את הבחורים הרוצים ללמוד תורה בבית מדרשם ובמקומם יעלו וירקדו? מי הוא זה שהחליט שרק אלו שתורתם אומנותם (בחורי ישיבה) צריכים לעסוק בריקודים ואילו אברכי הכולל, בעלי עסק ויתר העם פטורים מריקודים אלו? מי לוקח ע"ע את האחריות על התוצאות - מיד ולדורות - ממנהג זה?

לדידי ברור שייסוד המנהג הזה (מנה"ג אותיות גהנ"ם) בא מאלה שבהפקירא ניחא להו – בכלל, ונרפים הם מלעסוק ולעמול בתורה - בפרט, ועל כן מחדשים מנהגים והנהגות חדשות אשר לא שערום רבותינו נשיאנו – ככל העולה על רוחם, וסופם מי ישורנו.

אך יראתי להיות דן יחידי ועל כן שאלתי את פי כו"כ רמי"ם ומשפיעים מפורסמים שיחוו דעתם בכל הנ"ל, וכולם פה אחד – הסכימו אתי, ועודדוני לפרסם את המאמר הזה כדי לתקן הדעות וליישר המעשים ולהחזיר עטרה ליושנה.

ויהי רצון, שתחת הנעצוץ יעלה ברוש: הוספה בלימוד התורה בכלל, ובענינים שהז"ג בפרט: מאמרי דא"ח הקשורים לפורים; הלכות פורים ופסח וכו' בהתמדה ושקידה רבה ועצומה.

_____________________________________

1  ראה תענית כט, סע"א ואילך. ובמגן אברהם סתרפ"ו סק"ה: "משנכנס אדר מרבין בשמחה, ומי שיש לו דין עם עכו"ם ישפוט באדר". וראה שו"ת חת"ס או"ח סימן קס; שו"ת אפרקסתא דעניא ח"ב או"ח סימן לו אות ד. בכ"מ בשיחות ואגרות רבינו זי"ע. ועוד. ואכ"מ להאריך.
2  תהלים יט, ט.
3  מגילה כז, א. קידושין מ, ב.
4  תענית שם ע"ב.
5  להעיר ממ"ש רבינו במכתב מיום ז' אדר שני ה'תשכ"ז (אגרות קודש חכ"ד, אגרת ט'רצה, עמוד שיב): "כל החודש - חודש אדר - מוצלח הוא לישראל בעניניהם, הן לאנשים והן לנשים . . . נצטוינו להרבות בשמחה משנכנס אדר, וגם נשים בכלל". ובמכתב מיום ב' דר"ח אדר ה'תשכ"ט (אגרות קודש חכ"ו, אגרת ט'תרנח,  עמוד ק): "מכתבה והמצו"ב נתקבל . . . יהי רצון שיסתדרו כל הענינים בטוב ותוכל לבשר טוב ולקיים הציווי משנכנס אדר מרבין בשמחה".
6  פסחים קט, א. רמב"ם הל' יו"ט פ"ו הי"ח. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ז. 
7  'ספר השיחות' ה'תשנ"ב חלק שני, עמוד 391 ואילך. וראה גם 'אוצר מנהגי חב"ד' לחודש אדר (נדפס כהוספה ל'מגילת אסתר עם ביאורים ואמרות קודש מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע', עמוד רלד, סי"ז – סי"ט).
8  אחד מהמסיתים לביטול תלמוד תורה דרבים טוען שקיבל מענה חיובי בקשר לזה ע"י המזכירות בחודש אדר ה'תשנ"ב.  
אבל, נוסף לזה שאין אנו אחראים לכל השמועות והסיפורים אשר (בימינו עכ"פ) אין להם קץ ותכלית (ובפרט בענינים שאין להם שום מקור בדברי רבינו ברבים ובפרהסיא), הרי בנדו"ד: (א) יתכן שהמענה הי' מענה כללי שחילקו המזכירות לכל מי שדיווח על הוספה במבצעי הזמן וכיו"ב, וכפי שהי' נהוג בכגון דא בשנים האחרונות של רבינו בעלמא דין; (ב) יתכן שהיתה הוראת שעה מחמת הסיבות המיוחדות לאותה תקופה או שהיתה הסכמה וברכה לכמות מוגבלת של ריקודים ובמקום המתאים לכך. ותן לחכם ויחכם עוד.

י"ג באדר ב' תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
28
1. ירושלים
אם אתה שואל מי תיקן את זה אז התשובה היא הרבי מלויובאוויטש שאני מאמין ששמעת עליו
י"ג באדר ב' תשס"ח
2. לידיעתך
עם כל הכבוד לפלפוליך הרבים המתפרסמים השכם והערב בקבצים שונים ברחבי העולם, הרי לפני שאתה כותב נגד מנהגים (שלאו דווקא שאני מקיים אותם וכו', או מסכים עם הדרך בה הם מתבצעים) דע לך שהרבי השיב תשובה מאוד מעודדת לריקודים שנערכו בשנת תשנ"ב.

ובכלל, כל המאמר שלך נוטף רוח מתנגדית כפשוט "הו ביטול תורה", אז מדוע מותר ללכת למבצעים? מדוע מותר לשבת בהתוועדות?

ואתם שטורעם, תתביישו לכם.
י"ג באדר ב' תשס"ח
3. שמחת בית השואבה
ואיך תסביר הרב רפופורט את ביטול התורה העצום שגרמו ריקודי שמחת בית השואבה.

כנראה לא ידוע לך שבדורנו מצות היום בשמחה והיא דוחה את כל מ"ע שבתורה.

י"ג באדר ב' תשס"ח
4. אשריך ר' חיים
סוף סוף נשמעת דעה שפויה במחננו.

כל הריקודים ובזבוזי הזמן מבית מדרשם של "הוגי הדיעות" החדשים לא באו אלא לקבוע שהם הבעלי בתים בליובאוויטש רח"ל.

אין שום מצוה לבזבז אלפי שעות על ריקודי הבל.

האם לסדום דמינו? כברסלב היינו?
י"ג באדר ב' תשס"ח
5. א תמים
מזה כבר כמה שנים הביטול תורה הזה מתרחש ב770 ובכל ישיבה אחרת ל"ע.
ץודה לך הרב רפופורט שהעלת נושא חשוב זה לדיון, יתן ה' ואכן עניין זה ייפסק לגמרי והרוצה לרקוד בזאל על חשבון אחרים עד אמצע הלילה, אין מקומו בתות"ל ושילך לחפש לעצמו ישיבות אחרות שעושים דברים כעין אלו.. וד"ל


י"ג באדר ב' תשס"ח
6. שויין
בבובאב לא היו נותנים למאן דאמר שלא יודעין מי הוא ומהיכן הגיע לומר לליובאווטיש מה לעשות
עם כל הכבוד אבל במחילה...
י"ג באדר ב' תשס"ח
7. כלל גדול
מבלי להכנס לגופן של דברים, כלל גדול צריך לדעת:
(א) לא כל דבר שחוזרים בשם רבינו, ואפילו אלו שנתקבלו ע"י ציבור גדול (!) אכן נאמרו על ידו.
(ב) אפילו אם אמרם, לאו דוקא נתכוין בזה כפי שהובנ ע"י הקהל ביום (ואפילו אם הם הרוב).
ומסיימים בטוב.
י"ג באדר ב' תשס"ח
8. רוח חכמים
הרב רפפופורט צודק מאה אחוז. השגעון הזה - אין בה אף קורטוב של אמת ואינו אלא בזבוז זמן והפקירות.

והראי': מעולם לא עלה דעת בחור בישיבה להוסיף בה"עניני שמחה" שנזכרים בשיחותיו של רבינו כ"עיקר" ענין השמחה, אלא תמורת זאת בוחרים הם ומעדיפים דוקא ה"שמחה" שיש בו משום "ענטערטיינמענט" (entertainment) - אבל ה"שמחה" המכוון והשמחה האמיתית אינו עולה על דעתם!

קיין יראת שמים איז דא זיכער ניט.
י"ג באדר ב' תשס"ח
9. יצר הרע
כשיצר הרע בא אליך בצורת מתנגד ללא זקן ומפציר בך ששמחה וריקודים גורמים לביטול תורה זה עוד לא כל כך מפחיד. הפחד האמיתי הוא כשבא יצר הרע בצורת מישהו עם זקן ועוד כשקורה לעצמו "רב" מאנ"ש ןמדבר אתך על זה ששמחה וריקודים זה ביטול תורה! והמבין יבין
י"ג באדר ב' תשס"ח
10. הרה"ח יקותיאל ראפ
מייסד הריקודים הלא הוא הגאון החסיד הנודע ר' יקותיאל ראפ שליט"א, וחזקה על חבר שאינו מוציא מתח"י דבר מתוקן!!! [ולהעיר, שכבר בתחילת דרכו כמשגיח בחובבי תורה הי' נוהג לשכנע בחורים - שזה עתה ישבו ללמוד בסדרי הישיבה - לעזוב את לימודם כדי ללכת לשדה תעופה לעסוק במבצעים בבית חב"ד שלו, ומסתמא גם אז דיווח להרבי ע"ז וקיבל תשובות חיוביות על המבצעים ב'שדה תעופה'].
י"ד באדר ב' תשס"ח
11. הלואי שירוקד אדם כל היום כולו
ב"ה ממשיכים ומוסיפים ברידוקדים, כמו הריקודים אחרי מנחה (בתוך הסדר של אחצ"ה) ואחרי מעריב (בתוך הסדר של ארוחת ערב), ומי יתן וירקדו רוב היום כי זהו מצוה שהזמן גרמא!
הרב רפופורט: האם אינך יודע פס"ד ברור בשו"ע שמצוה עוברת דוחה ת"ת?
ובפרט שמצות הריקודים היא בגדר מת מצוה כיון שכל העולם מניחים אותה בקרן זווית ועוסקים בתורה, ואם חב"ד לא יעסקו בריקודים - איך נביא את המשיח?
י"ד באדר ב' תשס"ח
12. אל תגעו במשיחי
כבוד הרב רפופורט: מי שרוצה להיות 'עמל בתורה' - שילך לו אצל המתנגדים.
בחב"ד עיקר העבודה היום הוא שירה וזמרה ואמירת יחי כדי לקבל פני משיח צדקנו
י"ד באדר ב' תשס"ח
13. ישיבות שפויות
האם ישנן ישיבות בחב"ד שאין השעירים מרקדים שם?
י"ד באדר ב' תשס"ח
14. to mr. know nothing
just speak to any bochur who was in Kevutza tof shin nun bais or anyone who was in the rebbe's daled amos that year
you sound like a ...
י"ד באדר ב' תשס"ח
15. ע"ד הריקודים בשירה וזמרה
ע"ד הריקודים בשירה וזמרה:

בגיליון 129 של "בית חיינו" מתאריך טו"ב-כ"א אדר א' ה'תשנ"ב:

הבוקר נתלו על קירות ביהמ"ד 770 מודעות הקוראות לציבור לבוא ולהשתתף מידי לילה, משעה עשר עד שתים עשרה, בשירה וריקודים בליווי תזמורת. זאת לאור תשובת כ"ק אדמו"ר שליט"א מיום שני, ערב פורים קטן, בה נאמר ש"הזמן גרמא להרבות בשמחה ובכפליים ששים יום...".

מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א לועד העולמי להבאת המשיח שכתבו על הריקודים ב770: וזלה"ק: "ותהא פעולה נמשכת ובהוספה אזכיר עה"צ".

בברכת הגאולה!
י"ד באדר ב' תשס"ח
16. חוסו על התמימים
ל15:
(1) מעניין שהציבור לא באו ורק הבחורים שאין להם מה לעשות נענו לקריאה ...
ולגופו של דבר:
(2) תשובת כ"ק אדמו"ר שליט"א מיום שני, ערב פורים קטן, בה נאמר ש"הזמן גרמא להרבות בשמחה ובכפליים ששים יום..." פירושו בפשטות – כמבואר בשיחות דאותה שנה - ע"י הוספה בפקודי ה' ישרים וכו' [ולא על ידי ההיפך ממש].
ואם כבר באותה שנה היו מאות שנגררו אחרי ריקודי ההבל . . . מה יעשו בחורי זמננו שלא יחטאו!
(3) ידוע ומפורסם (וברט למי שהי' באותה תקופה בבית חיינו) שמענה הרבי: "ותהא פעולה נמשכת ובהוספה אזכיר עה"צ" לא נכתבה עבור הוועד העולמי של המשיחיסטים, כי אם כמענה כללי שנמסרה להמזכירות ע"מ ליתן לכל המדווחים ע"ד פעולותיהם במבצעים, והמענה אכן חולקה במאות עותקים ע"י המזכירות – ועל דעתם - לכל מי שדויווח על הוספה כלשהי במבצעים וכו'. ופשוט שאין לבנות על יסוד זה ביטול תורה דרבים וביטול כל המפורש בתושב"כ ותושבע"פ.

הבנים שלי כמעט ולא למדו כלום בחודש זה בגלל הריקודים שנערכו ע"י קותי ראפ

בטוחני שאין זה רצון אדמו"ר
י"ד באדר ב' תשס"ח
17. הרבי יודע הכל!
כותה הכתבה כותב, וזה לשונו:
"יתכן שהמענה הי' מענה כללי שחילקו המזכירות לכל מי שדיווח על הוספה במבצעי הזמן וכיו"ב, וכפי שהי' נהוג בכגון דא בשנים האחרונות".

כל חסיד חב"ד מאמין ויודע שאם רבינו הורה למזכירות לחלק מענות אלו הרי זה כמו שהרבי עונה לו בפרטי פרטיות.וח"ו לומר אחרת.
ויה"ר שיערה עליו רוח ממרום.
בברכת משיח נאו!
י"ד באדר ב' תשס"ח
18. הריקודים לא התחילו אתמול ולא שלשום.......

עם כל הכבוד הדברים האלה לא מתאימים כלל להיות נאמרים על ידי מי שקורא לעצמו חסיד. הריקודים התחילו לפני המון שנים וגם בישבות קטנות כמו בלוד הרבה הרבה שנים רוקדים כל יום מימי חודש אדר היו על כך תשובות מאוד מעודדות מהרבי. ובכלל הארסיות הזאת אינה נראית לשם שמים או מצות תלמוד תורה............

ט"ו באדר ב' תשס"ח
19. אכן לא מאתמול ולא משלשום
אבל אין זה אומר כלום. יש עוד דברים שקורים במחננו כבר כמה וכמה שנים ומקורם מפוקפק מאוד, ולדוג' הכרזת "יחי" בכל קריאת התורה

[מילא "יחי" אחרי התפילה יאמרו שנהגו כן לפני כ"ק אדמו"ר (גם זה שטויות, כי זה לא הי' ענין שאחרי כל תפילה יאמרו זאת, אלא שבפועל הרבי הי' יוצא לאחרי התפלה למרפסת להתראות עם החסידים ואז שרו יחי - והראי' בשנים נ"ג-נ"ד בפירוש לא היו אומרים יחי לאחרי כל התפילות לא ב770 ולא באף מקום אחר, אלא רק כשהרבי הי' יוצא לתפילה עם הציבור ואז הי' יוצא למרפסת הרי אז היו מנגנים יחי [וגם זה בלי שום הכרזה ג"פ לפני זה], וחוץ מזה הפשט ביחי אז והיום הם שונים לגמרי וממילא הלא לזה מעולם לא היתה בכלל הסכמת הרבי, אבל זה דיון אחר ואכ"מ]

שבחיים חיותו בעלמא הדין לא היו אומרים יחי בקריאת התורה בכלל, כי אם מי שברך לרפו"ש בלי שום יחי, ולאחרי ההסתלקות בג' תמוז תשנ"ד כמובן הפסיקו לומר המי שברך וזהו, ועדיין לא אמרו יחי, עד שבשמח"ת תשנ"ה הגיע ל770 א' מהחכמים בעיניהם לתקן תקנות ומנהגים חדשים לבקרים והכריז יחי בקריאת התורה, ומאז כל העדר אחריו נוהג כן בהקפדה גדולה. והשגעון הזה כבר נמשך יותר מי"ג שנה ועדיין לא באו למוחין דגדלות. האם צריכים אנו לומר שהיות וזה נוהג לא מאתמול ולא משלשום שיש בזה איזשהו קורטוב של אמת? לא ולא!

צריך לבחון דברים לגופם ולא להחליט על נכונותם ואי נכונותם לפי נתונים חיצוניים כמו מספר שנים שבהם נוהג זה כבר מככב בעולם וגם לא לפי מספר הנוהרים אחרי שטות זה או אחר וכידוע בויכוחים בין ישראל לעמים להבדיל, וכפשוט.

כן הדבר גם בנוגע השטות לכנות את הרבי בתור "בחזקת משיח" ע"פ הרמב"ם, שאין לזה שום יסוד כלל וכלל, ובטח לא ע"פ שיטתו של הרבי ברמב"ם זה (ואכמ"ל), וזה שחוזרים על זה כל בור וע"ה מאות פעמים ומדפיסים זאת בעלונים שונים ומשונים חוזר והדפס, אינו נותן לשטות זה יותר לגיטימצי', וד"ל.
ט"ז באדר ב' תשס"ח
20. המן מן התורה מנין
ב"ה

אינני מכיר את הכתב, אבל חבל לראות איך שאחד שכבר מחשיב עצמו כבן תורה כותב בשפה זולה מלאה שנאה.
והרי אף אם יש להתוכח בענין ואולי יש גם הצדקה לדברים שמביא הכותב, הרי שהשפה בה מובאים הדברים איננה כלל שפה תורנית ויהודית.
ההוכחות התורניות כביכול מאבדות את ערכן כשהם נודפים מריח של לימוד ע"מ לקנתר, שכידוע דברי הגמ' החמורים על סוג לימוד כזה, ולכל הדיעות מוטב להשתתף בריקודים מאשר בלימוד מסוג זה של הכותב!

ובלימוד ע"מ לקנתר גם להמן יש מקורות תורניים ובלשון חז"ל המן מן התורה מנין?!

והלוואי שנלמד להוסיף בהרגשה של אהבת ואחדות ישראל וחזקה שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם.
ט"ז באדר ב' תשס"ח
21. וילנא
על מה דצווח אדוננו הגר"א כל חייו על עליזותם המטופשת של החסידים הגיע סוף סוף הוגה דעות חבדי
ט"ז באדר ב' תשס"ח
22. יודע דעת עליון
מסתמא ידע הרבי (לא רק את מה שהמזכירים מסרו לקותי ראפ כי אם גם) את מה שאמר הוא בעצמו בפירוש בריבוי שיחות ומאמרים - שההוספה הוא ע"י פקודי ה' ישרים.ואי אפשר להוסיף בלימוד התורה בכמות ובאיכות בשעה שמבלים ריבוי שעות בריקודים וענטערטיינמענט.
הנני מכיר שליח (משיחי דוקא!) שקיבל פעם מענה למסור לחולה גוי (אינו יהודי) שיבדוק התפילין שלו . . . [וככשאל אצל המזכירות לפשר הדבר הסבירו לו שהי' מענה כללי למסור לכל החולים)
לפי סברתך צ"ל שהרבי ידע שהמזכירות ימסרו המענה לבן נח ועל כרחך שרצה הרבי שגוי זה יניח תפילין (וחלק בזה הרבי על הרדב"ז בהל' מלכים וגם על מ"ש הוא בעצמו ברשימות שאין לגוי להניח תפילין) או שהרבי גילה ברוח הקודש שגוי זה הי' באמת יהודי . . . . ואין לדבר סוף.

ט"ז באדר ב' תשס"ח
23. תגובה ל#22 ועוד
עמלק בגימטריא ספק.

כולנו יודעים ומאמינים שהרבי הוא איש האלקים,
הרבי לא שייך לכל טעות ח"ו.
כל מה שהרבי עושה - מרכבה להקב"ה.
שכינה מדברת מתוך גרונו וכו' וכו'
ואי אפשר להאמין שחסיד חב"ד יכתוב כנ"ל ב#22, ו#16 ועוד.
מה שחסיד יכול להגיד שהוא לא מבין הנהגה הנ"ל. אבל להגיד כנ"ל - ח"ו וח"ו.
והוא רחום יכפר.
בברכת הגאולה.
משיח נאו!
ט"ז באדר ב' תשס"ח
24. בלי פשעטלא’ך
כתוב ששלוש מצוות נצטוו בני ישראל בכניסתם לארץ - למנות מלך, למחות זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה.

בהערה ב’דבר מלכות’ של פרשת בשלח, הרבי אומר שלכל אחד ואחד יש עמלק קטן בלב. והדבר הראשון שצריך כדי להתגבר על עמלק, זה למנות מלך. כי אם יש מלך, אזי אפשר גם למחות את זרעו של עמלק.

מה זה עמלק?

יש מאמר של אדמו”ר הרש”ב “זכור את אשר עשה לך עמלק”, תרס”ה. במאמר הזה הוא מביא סוגים שונים של עמלק, וננסה לתרגם אותם למלים אקטואליות:

סוג אחד עמלק הוא, כאשר מספרים לחסיד מופת מהרבי, והוא אומר שזה לא קרה, או שזה רק מקרה. זה עמלק גס. יש גם עמלק עדין יותר; הוא אמנם מאמין, אלא שהוא מעורר אצלו ספיקות בגדולתו של המופת.

היה יהודי שעשר שנים לא היו לו ילדים, והנה הרבי אמר לו לבדוק מזוזות, בירכו ויש לו ילדים. אני שמעתי מאות סיפורים כאלו מהרבי. אותי מעניין סיפור עם מתח, סיפור שמורכב עם הרבה פרטים, לא מופת “שגרתי” כזה... זה למעשה עמלק מיוחד - הוא עושה מהרבי גדול מאד, רבי שיכול לעשות הרבה מופתים, אלא שעד אז העמלק אומר לו כי הוא לא רוצה לשמוע מופתים “פשוטים”...

יש עמלק עליו אומרים שהוא בגימטריה “ספק”. כשהקב”ה אמר לאברהם אבינו לעשות ברית מילה, הוא לא אמר לו איפה לעשות. אברהם אבינו הבין מצד עצמו את דברי הקב”ה ‘הימול לכם כל זכר’, והוא הבין שזה במקום שמבדילים בין זכרות לנקבות. בלי פשט’לרך.

פעם שמעתי מהחסיד הרב מוט’ל קוזלינר ע”ה, כי טוב עשה אברהם אבינו שלא הלך להתייעץ עם כמה חברים מה ואיפה לעשות, כי אז הוא היה חותך את הזקן, שגם הוא מבדיל בין זכר לנקבה... רק בגלל שלא שאל שאלות מיותרות ועשה הכל בפשטות - הצליח לקיים כראוי את דבר ה’.

שאלות כמו ‘אולי אפשר כך ואולי אחרת?’ - אלו הם עמלק. אם הרבי אומר לשמוח והחסידים יוצאים בריקוד, אז כך זה צריך להיות. כי ביטוי של שמחה בפשטות, זה ריקוד.

אלא שכאן בא עמלק ושואל ‘מי אמר?’ אולי כדאי שתפזם ניגון מתחת לשמיכה, וזה יגרום לך להיות שמח?

הבעל-שם-טוב סיפר פעם לתלמידים שלו, כי לפני התגלותו ישב בבית המדרש ולמד תורה, ולפתע יצא מארון הקודש יהודי עם זקן לבן ואמר לבעל-שם-טוב ‘בא אלמד אותך את כל התורה כולה’. אמר לו הבעל-שם-טוב: ‘אני לא רוצה, הסתלק מפה’. הבנתי שהוא מהס”מ, אמר הבעל-שם-טוב. כשאלוהו התלמידים מאיפה ידע? השיב ‘ראיתי שהפרצוף שלו עצוב’...

אנחנו חסידים ועלינו ללמוד הכל מהרבי. כשהרבי נכנס ויצא לתפילות, זה תמיד עם ניגון שמח. ענין השמחה תמיד אצל הרבי בראש כל עניין. לעומת זאת, כשהיום אומרים שצריך לרקוד ולנגן ניגון, טוענים כנגדנו: מה אנחנו רקדנים?

הרבי פותח לך אוצר, אומר שהשמחה של חודש אדר הופכת את כל העניינים הבלתי רצויים שהיו כל השנה לטוב. במקום להתווכח צריך לנצל כל רגע שאפשר.
י"ח באדר ב' תשס"ח
25. ספר השיחות תש"ח
ע' 162, סעודת יום ב' דראש השנה תש"ח בתחלתו
כ"א באדר ב' תשס"ח
26. מדין או עמלק
כ"ג באדר ב' תשס"ח
27. שאלה והצעה לאברך מתגובה 16
לדבריך "הבנים שלי כמעט ולא למדו כלום בחודש זה בגלל הריקודים שנערכו ע"י קותי ראפ".

בפעם האחרונה שבדקתי, יש 24 שעות ביממה. מתוכם כ-14 שעות שייכות לסדרי הישיבה (כולל זמני התפילה והארוחות). הריקודים והמוזיקה מתחילים מדי ערב אחרי השעה 10.

הייתי מציע לך לנסוע בדחיפות לניו-יורק לבדוק מה עם הבנים שלך, אם "כמעט לא למדו כלום" בגלל הריקודים.

ולגופו של עניין: היו ימים בהם הריקודים היו עם מוזיקה ברמת הגברה סבירה, והיו ימים בה הם החרישו אזניים.

כמו"כ הרבה פעמים משמיעים ה"שיחה היומית" ב-770 בהגברה מקסימלית ומחרישת אזניים - אשר מלבד הנזק הגשמי לאזני הנוכחים, מונעת מכל מי שרוצה לעסוק במשהו אחר אפשרות לעשות זאת, בין אם זו תפילה במנין (בין אם התחילה לפני השמעת השיחה, ובין אם לאחר-מכן), לימוד בחברותא, או אפילו קריאת-שמע שעל המטה.

ההפקרות שצריכה להפסק פה היא השימוש במערכת הגברת הקול ללא כל פיקוח וביקורת!
כ"ג באדר ב' תשס"ח
28. אנגלית
מישהו יכול לתרגם
ו' בתמוז תשס"ח