ב"ה יום ראשון, כ" תמוז תשפ" | 12.07.20
ר' ברק'ה ע"ה בכוס של ברכה אצל הרבי
ר' ברק'ה ע"ה בכוס של ברכה אצל הרבי
To Share ● לזכרו של ר' ברק'ה ע"ה

ההתמסרות שלו להנחיל את הרבי לשני, לעם, לציבור ולפרט. באנגלית זה נקרא "To Share", "טו שייר דע רבי". לחלוק, לשתף. להנחיל ו"לתת" לשני את הרבי ■ מאמר לציון יום היארצייט השמיני של דובר חב"ד הרה"ח ר' ברקע וולף ע"ה, מאת אחיינו א.ב. חרמש


השבוע צייננו את יום פטירתו של דודי הרה"ח ר' ברקע וולף ע"ה, איש חי רב פעלים, בעל מרץ, חסיד המקושר בלב ונפש לרבי, עסקן במשמעות החיובית של התואר, ויותר מכל – מי שנשא בתואר האחראי "דובר חב"ד".

כאשר אנו רוצים לתמצת את מהותו של ברקע ע"ה, לתמצת במשפט או שניים מה הוא היה, מה היה תפקידו, עם מה הוא היה חי, ובעצם מה היה המנוע שלו, האש הפנימית שבערה בו והובילה אותו לאורך כל חייו, כל מעשיו ופעולותיו –

אפשר לסכם זאת בשני מישורים:

האחד -  לבו הרחב. טוב הלב שלו. הנכונות לעזור והסיוע בפועל ליהודי אחר, גם אם הוא לא הכיר אותו, וגם אם הלה לא ידע מי המיטיב עמו. גם אם השני לא יודה לו על כך לעולם, וגם אם לא יידע למי להודות. לבו הרחב דחף אותו לעשות טוב לזולת. היה לו חוש ב"לעשות טוב ליהודי אחר", והכל מתוך חיוך רחב, לחיצת יד איתנה, וקריצה שובבנית בעין.

הוא עשה זאת, הן בעבודתו כאחד מבכירי עסקני ליובאוויטש בארץ הקודש, במסגרת הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית, והן בחיים הפרטיים.

השני – ההתמסרות שלו להנחיל את הרבי לשני, לעם, לציבור ולפרט. באנגלית זה נקרא "To Share", "טו שייר דע רבי". לחלוק, לשתף. להנחיל ו"לתת" לשני את הרבי.

והוא עשה זאת הן בתפקידו הרשמי כ"דובר חב"ד", והן בחיי הפרט (אם היו לו כאלו), כל חייו היו: לחלוק ולשתף To Share את הרבי עם האחר.

ושני מישורים אלו – הפרו האחד את השני. טוב לבו הטבעי דחף אותו To Share את הרבי להמון, להנחיל אותו לזולת, לכל מי שהוא פגש, אם זה במסגרת הפרט ואם זה במסגרת העסקנות הציבורית, עם כל מי שהיתה לו השפעה עליו. הוא ידע שיש לו משהו טוב, יש לו את הרבי, וטוב לבו הניע אותו לחלוק זאת, את הטוב הזה, עם האחר.

ובכך שהוא חלק את הרבי עם האחר, כשהוא To Share את הרבי איתו, במסגרת עבודתו הרשמית, כדובר חב"ד - הוא הרגיש שהוא עושה לשני טובה גשמית גדולה.

*

לא מכבר צפיתי בקטע ווידאו של תפלת שחרית עם הרבי, ביום ט"ו באייר ה'תנש"א.

תפלת שחרית בזאל הגדול, עת קריאת התורה.

בימת קריאת התורה ממוקמת, כפי שהיה מקובל בימות החול של התקופה ההיא, במזרח 770, ב"ריבוע" הריק מאדם, שעל יד ארון הקודש. גם בערקע היה בין אלו שעמדו בתוך "ריבוע" זה.

כ"כהן" עלה נער, חתן בר-מצווה, ילד צעיר בן שלוש-עשרה. הוא עלה לתורה, בירך את ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים", ה"בעל-קורא" הרב דוד רסקין קרא את הקטע הראשון של הפרשה, הנער בירך את ברכת "אשר נתן לנו תורת אמת", והוא זז הצדה, לימין בימת הקריאה.

אחריו עלה כ"לוי", חתן בר מצווה נוסף, וגם הוא בירך את ברכות התורה, הרב רסקין קרא את החלק השני. הנער בירך את ברכת "אשר נתן לנו", והוא זז למקום בו עמד עד עתה החתן הראשון.

בעל הקריאה, הרב רסקין, הכריז: "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו בן הרב רבי לוי יצחק"...

הרבי יורד מבימת התפלה ופוסע אל בימת הקריאה.

רגע של מהומה קטנה. מעט האנשים שעמדו בתוככי ה"ריבוע" הזה, כולל חתני המצוה, זזו הצידה במהירות ופינו לרבי דרך להגיע ממקום תפלתו אל בימת הקריאה.

הרבי נושק לאותיות התורה, סוגר את הספר ומברך את ברכות התורה. חתן הבר מצוה שעלה כ"לוי", חזר ונעמד בימין הבימה, ממש ליד הרבי, כפי המובא בהלכה.

אבל היכן החתן הראשון, זה שעלה "כהן"?

לא רואים אותו על המסך, הוא נעלם. בתזוזת הקהל כשהרבי ירד מבימת התפלה לעבר ספר התורה, הבחור זז הצדה ונעלם מהמסך, ובעצם – נעלם מאיזור בימת הקריאה..

איש לא רואה אותו, איש לא מבחין בו, ואיש לא דואג לו. הרבי עולה כעת לתורה, לבטח הוא רוצה לעמוד ליד הרבי, כמו החתן השני, גם עבורו זהו יומו הגדול, זה היום בו הוא נכנס למצוות, הוא חיכה זמן רב ליום הזה, הוא חיכה לרגע בו הוא יעמוד ליד הרבי, ממש לידו, למשך זמן ארוך, לכל משך זמן הקריאה –

אבל הוא לא שם...

הוא רצה לעלות לתורה כ"לוי", כי אז מכוח הדין הוא צריך לעמוד סמוך לרבי. אבל רצה הגורל והוא עלה כ"כהן"... חבירו עומד כעת ליד הרבי, והוא – איננו, לא רואים אותו.

לא קשה לחשוב מה עובר כעת בלבו, במחשבתו.

אבל איש אחד כן ראה אותו, יש אדם אחד שהבחין באותו ילד בן 13, ילד צעיר, חסר-ישע, נער צעיר ש"הלך לאיבוד" בין כל הגדולים שעומדים ב"ריבוע" הזה.

יש איש אחד, עם לב רחב, שהבחין בבחורצ'יק הצעיר, נער שהוא לא מכיר אותו, הוא לא יודע מי הוא. הנער הצעיר – לבטח לא מכיר אותו, הוא לא יודע מי הוא האיש הרחב שעומד כאן, אבל האיש הזה דאג לו.

אתה מביט בווידאו ורואה כיצד ברקע ע"ה מושיט את ידו, מושך את הנער ממקום עומדו ב"מערב הריבוע", היכן שהוא במקום מוסתר שעינית הווידאו לא רואה – הוא אוחז בו ומעמיד אותו בסמוך לרבי, ליד הרבי וליד נער בר המצווה השני.

בדיוק כמו שהוא חלם, כמו שהוא ציפה...

*

כי כזה הוא ברקע – לב רחב שאוהב לעשות טוב ליהודי, גם אם הוא לא מוכר.

וכזה הוא ברקע – מנחיל ליהודי אחר את הרבי. מעמיד אותו ליד הרבי, הוא " To Share" את הרבי עם נער בר המצווה האלמוני.

בתנועה טבעית אחת שלו, מבלי משים, ממש "מנפשיה כרע", ברקע ביטא את שתי הנקודות הללו.

ומן הפרט, מרגע קטן זה, אתה למד על הכלל.

ל' בתשרי תשס"ט
הגב לכתבה

תגובות
9
1. יפה מאוד......
גם כאן נוקט בשמו הספרותי?
אפשר לדעת מהו שמו? ושל מי הוא בן?
ל' בתשרי תשס"ט
2. ל1
שמו ר' אלי' וולף והוא הבן של ר' מני וולף.

חוקר חב"די
ל' בתשרי תשס"ט
3. א.ב. חרמ"ש = אליהו בן חתן ר' מרדכי שוסטרמאן
ל' בתשרי תשס"ט
4. הנוסח שונה מעט
אלי בן חסיד (כ"ק)רמ"ש
ל' בתשרי תשס"ט
5. אלי
צריך שזה יכנס לספר על ברק'ע, יחד עם המאמר המרטיט ההוא 'רגע בכוס של ברכה'.
ל' בתשרי תשס"ט
6. 'טו שייר' תגיד לי התחרפנת?
מרגש עד כדי דמעות..
ל' בתשרי תשס"ט
7. אין מילה לטו שייר בעברית
לחלק את הרבי לא נשמע טוב אכן.

מאמר יפה מאוד כרב המאמרים של א"ב חרמ"ש.
א' בחשוון תשס"ט
8. אלי אלי.. שלא יגמר לעולם..
מקור מים חיים כל פעם, רגש גואה.
אבל עם To Share קצת קשה להתרגש...
א' בחשוון תשס"ט
9. ברקה
מי זה ברקה?! אני אספר לכם, מספר ימים לפני שנפטר ערכתי ווראעט לבת הבכורה שלנו הוא הגיע לאירוע ואיחל לי מזל טוב וחיבק אותי חזק עם חיוך המפורסם שלו, אני מאד התרגשתי את אני לא אשכח לעולם.

אחד מאנ"ש שגר בנחל'ה
י"ט בחשוון תשס"ט