ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
גם מקובלים פועלים ישועות...

"האגרות פועלים ישועות? גם מקובלים פועלים ישועות". הרב חיים רפפורט, במאמר תגובה ל"לפתוח באגרות, כן או לא?" (עלה במחשבה)


מאת הרב חיים רפופורט, לונדון - אנגליה

שמחתי לשמוע מהבשורה הטובה שיש לאנ"ש במה לדו שיח בענינים חשובים ונכבדים והנני בזה לענות את חלקי בענין השאלה ב'אגרות', וברצוני להעיר ואולי להאיר:

לקריאת המאמר הראשון של שמריהו לרנר לחץ כאן.

(א) משנת ה'תשמ"ז ואילך חילק רבינו זי"ע את מרבית השאלות המתעוררות אצל אנ"ש לכו"כ סוגים ולכל סוג הורה לנו האיך להתנהג בזמן שאי אפשר לשאול את חוו"ד הרבי בעצמו: לשאול אצל רב, הנהלת המוסד, רופא או ידידים מבינים וכו'. [גם ההוראה באג"ק לשלוח השאלה על האהל והרבי כבר ימצא את הדרך לענות וכו' היננה הוראה פרטית לשואל עלום שם וגם ההוראה בשבילו מותנית בזה שיעמוד חזק בהתקשרותו וכו'].

את השאלה באגרות לא הזכיר הרבי, לא ביחס לעצמו ולא ביחס לחותנו, בשום פעם. וא"כ הנני שואל שאלת תם: למה נבקש חדשות? למה לא נעשה בדיוק כפי שהורה לנו בן עמרם בכל פעם שדיבר לרבים וברבים אודות ענין זה? למה לא נציית למה שאמר בפירוש?

(ב) יש אומרים שהשאלה באגרות כבר עמדה את כור המבחן: הלא כבר פעלו האגרות וגרמו ישועה והצלה לכלל ולפרט, והר"ז מתנה גלוי' מלמעלה! - רק שוטה יאבד את מה שנותנים לו בספ"י!

אבל, בנוסף למה שיש לפקפק בההנחה שהאגרות ה"ה בגדר רפואה בדוקה (וכדלקמן), לא זכיתי להבין: הרי ישנם הרבה אדמורי"ם ומקובלים (וכיום - אפילו רמי"ם) הידועים כפועלי ישועות בקרב הארץ, וביודעיי ומכירי קאמינא שישנם אנשים שניצולו ע"י אדמו"ר פלוני ומקובל אלמוני (דעו נא רבותי כי רבים הם ואי אפשר לפורטם). ואפילו קטני אמונה שיכחישו את כל המסופר ע"י עדים נאמנים ע"ד יעילותם של כל הני פועלי ישועות, בע"כ יודו בדבר משנה (אבות פ"ו) שנהנין מת"ח עצה ותושי', והנני מכיר כמה מאנ"ש שהיו זקוקים לעצה ושאלו אצל אדמורי"ם חסידיים שונים, אנשים מורמים מעם ומשכמם ומעלה גבוהים כו', ואכן נהנו מהם לטוב להם ולמשפחותיהם.

ואם כן צ"ב למה אין אנו הולכים בנערנו ובזקננו לשאול ע"ד האתונות, האסונות והנסיונות אצל הרב כדורי (עליו אמר רבינו שישפיע בכל כדור הארץ) או אצל אחד מהאדמורי"ם הגדולים ששמעו ממנו עתידות באופן הקולע אל השערה וכיו"ב?

אלא בוודאי האמת יורה דרכו, שאבן הבוחן בשביל חסידי הרבי הוא, לא יעילותו של עצת מקובל וותיק ולא חכמתו הבדוקה של גאון מופלג, אלא איך הורה לנו הרבי להתנהג!

בוודאי ובוודאי שהרבה דרכים למקום, וכאו"א במסילתו יעלה, ונהרא נהרא ופשטי' וכו' וכו', אבל – כלשון אדה"ז במענתו הידועה להרלוי"צ מבארדיטשוב – "נישט אויף יעדער יריד דארף [קען] מען זיין".

הדרך הסלולה לנו ה"ה הדרך אשר בחר בה רבינו, ואף כי הדרך מלובשת יותר בטבע (רב, רופא, ידיד וכו') ובטבע בני אדם אינו מעורר התפעלות והתלהבות יתירה כשידוד מערכות הטבע ורוה"ק בגלוי, לא בשביל זה נעזוב את מה שהורנו נשיאנו אשר לאורו נלך נס"ו.

(ג) הנוהג של שאלה באגרות (שלפענ"ד אין לו אח וריע בהנהגת אחב"י מקדמת דנא – לא בגורל הגר"א ולא בברכ"י וכו'), מעורר כמה וכמה שאלות ובעיות. גם בעיות אלו בדוקות הן ומנוסות, מטרידות ומעוררות חששות ודאגות. ומהן:

א. [מי מכריע] על איזה סוג שאלות יש לפנות לאגרות?

ב. האם השואל באגרות צ"ל 'בר הכי' או עכ"פ גדול בשנים? האם יש איזה גיל מינימלי לשואל: מופלא סמוך לאיש; הגיע לעונת הפעוטות; אי"צ לאמו; בר הבנה וכו'?

ג. מי יודע פשר דבר? מי הוא הפותר את המענה המרומז באגרות: השואל הנוגע בדבר? כל מי שיודע לקרוא לה"ק או אידיש? חכם הרזים או תינוק שאינו לא חכם ולא טיפש?

ד. מה יעשה מי ששאל באגרות ולא נענה? האם ננעלו ממנו שערי תשובה? או שמא ישאל עוה"פ (ועוה"פ; מאה פעמים ואחת) עד שתצא נפשו או עד שימצא תשובה שלפי דעתו מיועדת בשבילו ומכוונת לשורש נשמתו?

ה. מי שלא נענה - ממנ"פ: אם יסיק מזה שהרבי אינו מעוניין להשבותו דבר ירע לבבו ויהי' עצב ולא יוכל לעבוד את ה' בשמחה ובט"ל ואם לא ירע לבבו אלא יגיע למסקנא שאין הרבי עונה לקוראיו – לכל אשר יקראוהו באמת - יכול לבא לידי קלות ח"ו! 

ו.  בשנים קדמוניות היו שואלים את הרבי ע"ד ענינים של פיקוח נפש ועוד ענינים העומדים ברומו של עולם: האם לעשות ניתוח, האם לנסוע במקום סכנה, האם לשנות שמו של חולה, האם להשתדך עם פב"פ. ועוד ועוד. והנה בענין השאלה באגרות יש לדון: האם זה כשואל את הרבי ממש או שמא אין זה אלא 'מעין דוגמא'. ועפ"ז, הנני שואל עוד שאלת תם. באם ננקוט שהאגרות מהוות אספקלריא המאירה לכל המבקשים את עצת הרבי היינו צריכים להכריע שעל פיהם יהי' כל ריב וכל נגע ואם האגרות נפתחות למכתב בו מנגד הרבי לניתוח פלוני יש לסרב לפקודת כל הרופאים ולהאמין בה' ובמשה עבדו, ואם אין האגרות אלא בגדר 'אומדנא' והשערה, מהיכי תיתי שנסמוך על האגרות גם בשאלות פשוטות יותר?

ז. שמעתי וגם ראיתי כאלו המשתמשים באגרות ומגלים בהן פנים שלא כהלכה. תופעה זו היא בבחי' פס"ר שהרי על ידי גורל האגרות נמסרה השאלה ו(פתרון)התשובה ביד כאו"א, וכבר אחז"ל עה"כ 'ועצומים כל הרוגיה' דקאי על מי שלא הגיע להוראה ומורה, ועד"ז בנדו"ד.

[ויתירה מזה: יש המתחכמים להסתכל באגרות ולדרוש בהן כמין חומר ביד היוצר כהני סהדי שקרי דזילי אגרותייהו ויודעים לדרוש סמוכין מאגרות הקרובות ומכרכי אגרות הסמוכין ונראין לאג"ק שבחרו בה, ולפום צער החיפוש - איגרתא כמאן דאיתיהיב האידנא דמי, פנים חדשות באו לכאן, חדשים ממש, כי שבעים פנים לכל איגרת (והבוחר יבחר הפירוש השייך לשורש נשמתו או המתאים לתאוות לבו), וקריינא דאיגרתא הוה איהו פרוונקא להבין דבר מתוך דבר ולהורות עפ"ז לעם השם את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה, על כן על כל דברי האגרת הזאת].

(ד) יש למצוא הרבה הוראות בעבודת ה' באגרות קודש ע"י לימודן תמידן כסדרן או ע"י השימוש במפתחות המו"ל, ובהם וע"י ימצא כאו"א מרגוע לנפשו .

בידידות ובברכה לכל הקוראים את הדברים די בכל אתר ואתר.

כ"ח בחשוון תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
15
1. מעניין?
מה עלי לעשות כיום, כשיש לי שאלה דחופה (שצריכה תשובה) או בקשת עצה וכו' מהרבי
אבל אני רוצה תשובה, תשובה ברורה, אני יודע שדרך הציון, זה כמו שהרבי דרש, או לשאול רב וכו'
ואם אני מתבייש? רק מהרבי אני רוצה לשאול לבקש עצה, אך גם לדעת מה הרבי עונה, מה התשובה
פעמים שפתחתי, אך אף פעם לא יצא לי תשובה קולעת או תאריך כהתאריך שפתחתי או שם וכו' אבל יצא לי תשובה מעורפלת כמו למשל להיות בשמחה.
עכשיו, אני שואל האם זה התשובה של הרבי או שמא..?
מה עלי לעשות?? הרי חינכו אותנו שהרבי נמצא איתנו, הרבי דואג לנו, כשאני רוצה לשאול שאלה ואין לי תשובה ברורה, משום מה (ולצערי הרב) אני מרגיש שהרבי חסר,
כך הייתי יכול לשאול את הרבי ולקבל תשובה ברורה ולקבל עצה ברורה.
אוי רבי!! אוי רבי!!
גלות גוד ביי.....
כ"ח בחשוון תשס"ו
2. כל הכבוד!
דברים נכונים, מצוה לפרסם!
כ"ח בחשוון תשס"ו
3. נפלא
כתיבה נפלאה ומליצית הקולעת אל האמת.
כ"ט בחשוון תשס"ו
4. דמוגוגיה זו מילה קטנה על הנכתב כאן
ולמה? וכי אגרות קודש שזה "אנא

נפשי כתבית יהבית" חד ממש אתה

משווה זאת לרב כזה או אחר ???

ירדתם מהפסים???

וכי יש מישהו בעולם עם הרגש

חסידי כזה או אחר היכול למנוע

מיהודי להיתקשר לרבי?

ובנוגע לשאלה המרכזית האם זה

חדש האסור מהתורה...כדי שתעיין

בדברי ימי חב"ד ותראה שזה כלל

לא חדש...

והדמגוגיה הגדולה הרי הרבי אמר

שבעיה כזו וכזו וכו' וכו'

הרי השיחה הזו היתה בשנת

תשמ"ח..

האם מאז לא כתבת לרבי?


או מזמן אגרת אדמו"ר הזקן

בתניא אודות הפניה לצדיק

בדברים חומרים גשמיים וד"ל
כ"ט בחשוון תשס"ו
5. גוג ודמגוג
מגיב 4,
באם דבריך אינם דמגוגיה, איני יודע דמגוגיה מה היא.
כ"ט בחשוון תשס"ו
6. אי דיוק
לדעתי ובמחילה מכ' הרב יש כאן אי אלו דיוקים שנראה שנפלו בטעות אל הרבי תמיד פנו אנשים בכל ענין פעילות וכיו"ב בעי' רפואית וכו'לא רק זאת אלא שהרבי דרש שיכתבו אליו גם במצבים הקשים ביותר וכבר היה לעולמים שחסידים גדולים שאלו את הרביים בספרי חסידות והיה חסיד שאף נכנס ליחדות אצל הרבי במחשבה כפי הזכור לי זה ר' מעדל פוטרפס ע"ה ואף תשובה מהרבי נתקבלה בביתו , כשהוא היה במאסר אי שם,לא נראה לי כך צריך לקרר אנשים שמקבלים תשובות מהרבי כדבר שבשיגרה ואף לפני ההעלם וההסתר קיבלו תשובות מהרבי על כל צעד ושעל.
כ"ט בחשוון תשס"ו
7. צודק במליון אחוז הדמגוגים הם 4 ו-5
כ"ט בחשוון תשס"ו
8. פשוט, כותב לעניין!
שפתיים ישק
כ"ט בחשוון תשס"ו
9. ל-4
שוטה!- זו מילה קטנה עליך.

בהרחבה: חסר הבנה מינימאלית
כ"ט בחשוון תשס"ו
10. תגובה ל5 ול7 ול9
האיי-קיו של שלושתכם גם יחד

שואף ל...

ולכן אקיים בכם את הכתוב "אל

טען כסיל כאיוולתו"

כיתבו את אשר על לבכם אך אל

תשכחו על מוחכם... בכל זאת אני

תקווה כי שייכים אתם לחסידות

ח-כמה ב-ינה ד-עת
א' בכסלו תשס"ו
11. לקרוא ולא להאמין...

האם כך יכול לכתוב מי שמחשיב את עצמו כחסיד??

 בזה שאתה בכלל משווה את הרבי-נשיא הדור-משה רבנו-לכל רב ומקובל? ועצם זה שאתה מכיר כמה מ"אנ"ש" שהלכו לרבנים אחרים כבר מוכיח למי אתם משתייכים מה לנו לרעות בשדות זרים? למעלה מזה אתה מעלה כמה נקודות מה יעשו במצבים מסויימים.. לפלא עליך , הרי ישנה ההוראה שלכל אחד יהיה משפיע אז בטוחני שכל אחד יפנה למשפיעו והוא יכוונו לדרך האמת ושאלותיך בטלות מעיקרן.
קצרה יראתי מלהביע מחאתי זה שאתה מתבל את דבריך במילים ארמיות או יידישאיות לא הופך את זה ליותר צודק
4- אנחנו איתך

א' בכסלו תשס"ו
12. ל4 ו10 הדמוגוגים:
מבלי להתייחס לגיבוב השטויות ואי-ההבנה שלכם, אגיב רק לפרט שאותו הכי הדגשתם, ואתו הכי בטאתם את אי-הבנתכם:

הכותב הנכבד לא השוה בין הרבי למקובלים, הוא השוה בין פתיחה הטענה שפתיחה באגרות מועילה לבין הליכה למקובילים המועילים וכל כיו"ב. וההבדל עצום.

אביסל שכל מעג מען האבן.




אגב, בתגובותיי על המאמר הראשון בנושא זה, תמצאו התייחסות לרבים מהנושאים עליהם אתם מגיבים.
א' בכסלו תשס"ו
13. תגובה ל12
לשיטתך

הרי גם ללבוש בחתונה סירטוק של

הרבי זה כמו ללבוש את הגלימה

של הבבא ברוסלי נכון?

או היכן ראינו שהרבי אמר על

הדולר לצדקה שהוא לשמירה?את

הדולר תשווה בטח לקמיע של אום-

עמר מבקע אל גרבייא?

מפאת כבוד הנושא לא הרחיב !

אך דע לך כי בראשית גילוי

תורת החסידות והנהגותיה כך

לעגו "גדולי עולם התורה"

להנהגות החסידים שהיו מאד מאד

משונים בלשון המעטה...

בברכת ושבו בנים לגבולם...
א' בכסלו תשס"ו
14. תגובה לגיבובי היין (13)
אין לי זמן להאריך בכ"ז, אבל כמה נקודות בקיצור:

א) את הרעיון של חולצה של הרבי בחתונה, הרבי כן אישר (קרוב משפחה שלי קיבל פעמיים חולצה מהרבנית, בשביל חתונת בניו). ואין הבדל בין חולצה לסרטוק.
כמו"כ בנוגע לדולרים הרבי התבטא ריבוי פעמים שמי שרוצה יכול לשמור את הדולר ולתת את חילופו לצדקה.
משא"כ בנוגע לפתיחת האגרות קודש.

ב) עוד יותר - לא רק שהרבי לא הזכיר את פתיחת האגרות קודש ככלי לקבלת מענה, אלא שהזכיר דברים אחרים, ובמילא מובן שלא ניחא דעתי' מכזה דבר (ובפרט שכן משמע גם מהשיחה של תשמ"ט בנוגע להענין איך שהוא ע"פ הלכה). ובפרט שכן הזכיר את הנושא של הכנסת מכתב לספר של הרבי הריי"ץ, ומ"מ לא אמר לעיין שם מה התשובה, ואמר דברים אחרים בנדו"ז.

ג) עוד יותר - וכפי שהסברתי באריכות בתגובותיי על המאמר של לרנר, שחסידים לא כותבים לרבי לשם קבלת תשובה, ולכן, אל תנופף לי עם "התנהגות חסידים", כי במקרה זה רואים במוחש מה ש"התנהגות חסידים" זו פעלה והשפיעה בנוגע ליחס של אנשים על כתיבה לרבי. ועיי"ש בארוכה.

ד) אוסיף רק שאנני שולל לגמרי את הפתיחה באגרות. ידוע לי שהיו חסידים ברוסיא שעשו זאת לפעמים, אך זה צריך להיות במינון הנכון, וגם, לא דבר סטנדרטי, אלא דבר הבא כתוצאה מרגש עמוק של חסיד מקושר. וד"ל.

ויש להוסיף בכ"ז, אך אין לי זמן.
א' בכסלו תשס"ו
15. תגובה ל14
א. תודה על המקורות וישר כח

ב.בנוגע למינון מסכים אני

וחושב שכל אחד צריך ל"עשה לך

רב מה לעשות ואיך לעשות וכמה

לעשות"

א' בכסלו תשס"ו