ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
סליחות
סליחות צילום: מאיר דהן, שטורעם
מלך חפץ ב"לחיים" ● מאמר חובה לקראת שבת סליחות

מה הם סליחות, רבותיי? איך מתכוננים חסידים לסליחות ומה המשמעות של ההליכה "שאקלדיגע רהייט" [המתנודדת] לסליחות. זאת ודאי שאין צריך לשלול – ואולי בימינו שום הבהרה אינה מיותרת – שההתועדות שלפני הסליחות, אינה נובעת מזחיחות הדעת ח"ו או מזלזול שלא יעלה על הדעת ביומא דדינא רבא שלאחר תקופת הסליחות ● מאת שמריהו לרנר
מאת שמריהו לרנר

חסידים היו מגיעים לסליחות הראשונות "שאקלדיגע רהייט". סיפרתי את זה פעם לאברך מידידיי, שהתחיל להשתתף בשיעורי חסידות ובהתוועדויות, וזה מאוד מצא חן בעיניו. הוא הבין שהם היו מתנודדים ורועדים מאימת המעמד. ואני לא ידעתי אם יהיה זה נכון מצדי, להעמיד - באותו רגע – את הדברים על דיוקם.

כי שאלו נא לכל בר-בי-רב חב"די דחד יומא; איזה סיפור חסידי הוא מכיר על הסליחות הראשונות? בעשר מתוך עשר פעמים מובטח לכם שתשמעו את הסיפור על ר' שמואל מונקעס ותוכחתו המחוכמת והמחכימה לאותו זוג פונדקאים באים בימים שהתפלאו עליו – על ר' שמואל – יהודי בעל צורה, שאינו יודע מה הן סליחות, ואינו ממהר להשכים ולהתפלל שתיתן הארץ יבולה ופרת הרפת חלבה תשפע. "פע!" גער בהם ר' שמואל, "יהודים מבוגרים קמים באמצע הלילה כדי לבקש לחם וחלב?!"

בשלב הזה בסיפור מופיע קטע שבו מעמיד אותם ר' שמואל על האמת, ומבאר להם את המשמעות האמיתית של הסליחות. אלא שלצערי, למרות שעשרות ומאות פעמים שמעתי את הסיפור הזה ממספרים גדולים וקטנים מעולם לא זכיתי לשמוע מה הסביר ר' שמואל מונקעס – שכידוע, מעבר להיותו יהודי שמח ומשמח, היה חסיד של אדמו"ר הזקן ובודאי לא נשא את התואר הנשגב הזה לשוא – וכיצד הבהיר לזוג הזקנים הפשוטים את מהותם האמיתית של הסליחות. ומדוע באמת שווה ליהודי לקום באמצע הלילה כדי לקחת בהם חלק.

מה הם סליחות, רבותיי? איך מתכוננים חסידים לסליחות ומה המשמעות של ההליכה "שאקלדיגע רהייט" [המתנודדת] לסליחות. זאת ודאי שאין צריך לשלול – ואולי בימינו שום הבהרה אינה מיותרת – שההתועדות שלפני הסליחות, אינה נובעת מזחיחות הדעת ח"ו או מזלזול שלא יעלה על הדעת ביומא דדינא רבא שלאחר תקופת הסליחות.

אדרבא! דוקא ההכרה והמודעות החסידית במהותם הנוראה של הימים הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, היא זו שאינה מאפשרת לחסיד המרגיש, למצות את חוויית הסליחות ולסכמה בבקשה לפרנסה בריווח.

וככל שתגדל מעלת החסיד, וככל שתגדל השגתו בעניינו של ראש השנה והכתרת הקדוש ברוך הוא למלך כמו בראש השנה הראשון ובתוספת אור חדש שלא היה מעולם – כן יגדל ויתרחב התחום שכמילתא זוטרתא נחשב ביחס לעיקר.

האנשים הפשוטים שאירחו את ר' שמואל מונקעס באותו מוצאי שבת לפני כמאתיים שנה, הבינו שזה לא מתאים להם לקום באמצע הלילה כדי לבקש לחם וחלב. חסידים שלמדו מאמר או שניים ונחשפו ולו במעט למהותו הפנימית של ראש השנה, מבינים שיש לא מעט מן האבסורד בהפרעה ובהפרת טקס הכתרתו של מלך מלכי המלכים על העולם כולו, בבקשה פרטית – שגם אם אינה על לחם וחלב, אלא בקשת סליחה ומחילה על חטא שחטאנו לפניו – שביחס למעמד הנשגב, הרי היא בבחינת קטנות שבקטנות.

פע! שבוע וחצי לפני ראש השנה, "מעירים" את הקדוש ברוך הוא באמצע הלילה, כדי לבקש סליחה על דברים שאין אדם עושה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות?!

אבל מה לעשות? להגיע לראש השנה בלי תשובה תתאה מינימלית הרי גם כן אי אפשר. לכן עשה הקדוש ברוך הוא חסד עם עמו. ונתן לנו כמה שעות לפני הסליחות הראשונות יממה שלמה, וקראה בשם "שבת סליחות". ולאחריה עוד מספר שעות עד חצות הלילה. שעות שאותן עלינו לנצל כדי להתבונן ולהתכונן לסליחות. לדעת מה לבקש בסליחות, ומה צריך לסיים ולתקן מבעוד מועד. לפני הסליחות, לפני רכישת המקומות בבית הכנסת, לפני ה"זכרנו לחיים" הראשון.

לחיים יהודים!
לחיים חסידים!
לחיים רבונו של עולם!

שנזכה עוד השנה, עוד לפני הסליחות, לצאת – כולנו – מהגלות לגאולה שלמה טובה ומתוקה!

המאמר פורסם בשטורעם לכבוד ר"ה תשס"ה.

כ"א באלול תש"ע