ב"ה מוצאי ש"ק, כ"א אלול תשע"ט | 21.09.19
בלי חולצות צבעוניות. תמימים מתוועדים הלילה בכפר חב"ד
בלי חולצות צבעוניות. תמימים מתוועדים הלילה בכפר חב"ד
חב"ד, חג"ת וחרד"ל

"עצם השאלה האם חסידי חב"ד משלמים את מחיר הגשר, נובעת מניתוח שגוי של המציאות". תגובה למאמרו של בנימין ליפקין (עלה במחשבה)
אינני משפיע, ר"מ או מחנך, לא עסקתי בחינוך מעודי וגם לא בעיצוב דרכה של חב"ד, על כן אין זה מתפקידי להתבטא ולהביע דעה בעניינים הרי גורל כמו אלו שנידונו במסגרת זו.

עם זאת, כיוון שהנושא "האם חסידי חב"ד משלמים את מחיר הגשר שיוצרים בין היהדות לשאר חלקי העם" עלה לדיון על ידי מי שגם הוא איננו אמון על מלאכת החינוך אלא עוסק במלאכת הכתיבה, כמוני, ארשה לעצמי להגיב במספר נקודות.

ראשית, ייאמר, כי תגובתי איננה בתחום הערכי-השקפתי של הדברים, אלא בפן העובדתי. כן, ר' בנימין, תרשה לי לחלוק עליך בעובדות. העובדות שציינת במאמרך אינן מדויקות, וגם במקומות שאכן נגעת בנקודה אמיתית ונכונה, מסקנתך נמהרת וחפוזה מידי.

בראש ובראשונה, ר' בנימין, אבקש ממך לגלול עמוד זה עד סופו. תסתכל בבקשה על התמונה המוצגת פה, היא צולמה הלילה, ליל ראש חודש כסלו בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד. אני סבור שהיא מהווה אנטי-תזה, באופן של טובה תמונה אחת יותר מאלף מילים בשטורעם, למאמר שלך.

קרוב למאה תמימים יושבים (בחולצות לבנות – בלי תכנון מוקדם), מאזינים לדבריו של ראש הישיבה ובולעים בשקיקה כל שבב סיפור מתשרי תשל"ח. אותם עשרות תמימים יוצקים לנפשם מעצם מעמד זה תכונות של התקשרות לנשיא הדור, כוח והתעוררות להתחזק בהוראותיו של הרבי, התמימים האלה שיושבים כאן ויצאו בעוד שנתיים לשליחות, לא כמוני וכמוך, הם יתקנו את העולם בדרך למשיח ולא אף אחד אחר.

ולתוכן הדברים: מאד קל לתאר כל תופעה בחב"ד כסחף והתדרדרות קולקטיבית. במאמר זה נסחף הכותב בצורה מיוחדת כאשר נחפז לשאול האם "חב"ד משלמת את מחיר הגשר". העובדה שחסידות חב"ד היא אוכולוסיה פתוחה יותר מציבורים חרדים אחרים (אולי בגלל היציאה לשליחות וההתחככות הבלתי נמנעת עם שכבות שונות של האוכלוסיה), יוצרת את הרושם הסובייקטיבי, ולעיתים – כמה מצער - גם של אנשים יקרים מקרב מחננו, שאפשר לקחת את כל הנקודות הקטנות - הראויות בהחלט לדיון ולביקורת - לצרור את כולם למאמר אחד שהשורה התחתונה שלו: הידרדרות כללית.

צריך לקחת כל אחת ואחת מהנקודות שהועלו במאמר (וגם אלה שלא הועלו), לבחון אותה בצורה אוביקטיבית נקודתית ולראות האם היא אכן ראויה לתיקון, ואם כן, כיצד יש לתקנה.

לדבריו של ליפקין, ישבו שני בחורים לדו שיח, האחד חב"דניק – האמון על חסידות חב"ד הדוגלת בחכמה בינה דעת, והאחר חסיד גור או ויז'ניץ, וישוחחו ביניהם. ונשאלת השאלה: על מה ישוחחו? על 'אהבה ויראה'? על 'עתיק יומין'? הרי ברור, וגם לכותב המאמר, שהשפה המשותפת היא מהם והלאה, ולא בהכרח מצד נחיתותו של התמים החב"די.

האם אותו חסיד גור או ויז'ניץ הוא 'קאכט זיך' בלימוד החסידות? או אולי בניתוח החידוש של תורת החסידות ומורנו הבעש"ט? לאותו חסיד יש את הרבי שלו, הדרך שלו, הטיש שלו, השיריים שלו, ועל כן אי מציאת שפה משותפת איננה חסרון, ואולי אף יתרון.

במילים אחרות, ההבדל בין חב"ד לחג"ת – מצד טבע התכונות ההופכיות של חב"ד וחג"ת - הוא הרבה יותר גדול מאשר בין חב"ד לחרד"ל.

כל זה כמובן מעבר לעובדה הטכנית הפשוטה כי במסגרת חייו של תלמיד בישיבת תומכי תמימים הוא עובר דרך שלושה מוקדים: ישיבה, שליחות, 770. בכל אותן מקומות הוא איננו יוצר מגע עם בן גילו מישיבה חסידית, אלא דווקא – במסגרת השליחות אותה הטווה הרבי – נפגש לאו דווקא עם יהודים חרדים או דתיים אותם הוא רואה כפוטנציאל לקירוב, ועל כן נוצר אותו "דו שיח" שהוא בבחינת כורח המציאות.

כותב המאמר מבקש שנקשיב לטרמינולוגיה של תלמידי התמימים ונבחן את עולם המושגים שלהם. אינני יודע על איזה תמימים מדובר, התמימים שאני מכיר (ואינני מדבר כרגע על שולי המחנה), הם בחורים יקרים שביקרים, חוד החנית של מלחמת בית דוד, שהסלנג שלהם רווי במושגים חסידיים שהוחדרו על ידי המשפיעים והמחנכים. הדיבורים על "פשיטת רגל" חינוכית או הצבת שאלה בסגנון "האם חב"ד משלמת את המחיר", שחלקם באו לידי ביטוי גם בתגובות הגולשים למאמר, אלה דיבורים שנובעים לא רק מניתוח שגוי של המציאות, אלא אולי מתכונות נפש פסימיות שנוטות לראות שחורות.

נקודה אחרונה לסיום: חרף העובדה שמרבית התמימים יוצאים בהוראת הרבי בתקופה זו או אחרת של חייהם לשליחות, מתחככים עם העולם, ובכל זאת נותרים יראי שמים בתכלית, מקושרים, חסידיים, מקיימים תורה ומצוות בהידור, דבקים בהוראותיו של הרבי, מעידה עליהם יותר מאלף עדים שהם הם "חילי בית דוד", כי הם הם הבנים של הרבי והולכים בדרך הנכונה.

זה הדבר שאותו צריך להבליט ולמקד, ולא לקטרג חלילה. כמובן שמעבר לכך, כאמור, יש לדון ולבקר בעיות חינוכיות שבהחלט קיימות אצלנו כמו אצל כל חוג אחר - חסידי, חרדי, קנאי וכו', אך חלילה אל לנו להרחיק לכת למסקנות נחפזות וחסרות אחריות.

א' בכסלו תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
15
1. בת היענה
יאיר, יש בדבריך יותר משמץ מהתנהגות בת היענה הטומנת ראשה בחול.

בנימין העלה למבחן שאלה פשוטה: עם מי "מתחבר" יותר בחור חב"די עם בחור חרדי או בחור דת"ל?

על מה יש לבחור החב"די לדבר עם הדת"ל על "אהבה ויראה" "עתיק יומין", הרי ברור שבחור חב"די המונח בזה ימצא בקלות יותר שפה משותפת על נושאים אלו עם בחור חסידי מגור או ויזניץ!
א' בכסלו תשס"ו
2. במסגרת השליחות אותה הטווה הרבי נפגש לאו דווקא עם יהודים חרדים או דתיים
וכאן נשאלת השאלה:

מדוע אותם תמימם שיוצאים למבצע תפילין באש ובמים בלי לפספס אף שבוע, לא מתנהגים באותה צורה לשיעורי תניא בישיבות חסידיות או לטאיות הרי ההפצה האמיתית ואולי אף תכלית כל המבצעים היא שיפוצו "מעיינותייך".
ושיהי' ברור:
כל המבצעים זה הפצת "היהדות" אבל המשיח יבוא, (כנאמר לבעש"ט)ע"י הפצת "המעיינות" שזוהי (כנ"ל) תכלית כל המבצעים.
א' בכסלו תשס"ו
3. למענדל
שיעור תניא זה לא אחד מעשרת המבצעים. אל תשכח שכל עשרת המבצעים זה דברים שהרבי עשה בשביל לקרב את החילונים לחב"ד, כמו מבצע תפילין, נש"ק, אות בספר התורה, טהרת המשפחה וכו'. את תכלית המבצעים הרבי קובע ולא אנחנו.
א' בכסלו תשס"ו
4. גם יאיר וגם בנימין מגזימים!
בנימין מגזים לצד שלו, וכפי שביטא יאיר,

ויאיר מגזים לצד שלו.

יאיר, כבר הגיב יעקב (1) שבאותה מידה שבחור חבד"י אינו יכול לדבר עם בחור מחסידי גור וכיו"ב על אהוי"ר או על אתיק, הנה באותה מדה אינו יכול לדבר בנושאים אלה עם בחור חרדל"י.

ובמילא מובן שדיבורו עם החרדל"י הוא בנושאי חול, דיבורים של הרחוב (לאו דוקא של הרחוב הזול, אך של הרחוב הלא-דתי).

ובמילא מובן שזוהי השפעה של הרחוב על הבחור החבד"י. וזהו מחיר שאנו משלמים. אכן.

ועוד הוכחה - כל בחור חבד"י שלומד בתו"ת אמור לדעת טוב את סוגיות הגמרא שנדלמת בישיבה. והנה פלא, שגם כאשר הוא יודע א"ז טוב מאד, גם אז אינו מוצא שפה משותפת עם מתנגד הלומד את אותו דף, או עם חסיד חג"ת הלומד את אותו נושא. מעניין למה? ומעניין, שבכל זאת, אותו בחור ימצא שפה משותפת עם חרדל"י...

ויש להאריך. ואכ"מ.
א' בכסלו תשס"ו
5. תגובה ליצחק היקר
אתה קצת טועה. אמנם שיעור תניא אינו בעשרת המבצעים, אך הוא התכלית שלהם - "הפצת המעיינות".

נראה לי שפעם פרסם הרב בלוי מענה של הרבי אליו שאשריו שתחום ההפצה שלו הוא בקרב בני תורה. משהו כזה.

ויש להאריך. ואכ"מ (שוה מאמר בשוטרעם).
א' בכסלו תשס"ו
6. פיצול אישיות
לדעתי אין בכלל הגזמה במאמרים אלא זה צודק וזה צודק. אנחנו פשוט סובלים מבעיה אחרת הנקראת "פיצול אישיות" בחור חבד"י הינו שילוב של שני הדברים מצד אחד גדוש בידע וחסידות ומצד שני פתוח לעולם הרחב.ולדעתי צריכים לשבת אנשי חינוך גדולים ולהורות לנו ההורים כיצד להמשיך לשלב בין השניים בצורה הטובה ביותר
א' בכסלו תשס"ו
7. קשה להתווכח עם עובדות
ראתי בעניין רב את המאמר של ליפקין ואת תגובתו של בורכוב.

לענ"ד אכן נסחפנו מאד, ( ולא בגלל השליחות או רצוננו לבנות גשר וכו'.) אלא פשוט יצר הרע במיטבו.

התופעה בולטת ביותר בקרב תלמידות מוסדות חב"ד . זה לא סוד שלבוש הבנות בחב"ד הוא מתחת לכל ביקורת, גרוע ומיתרני בהרבה מאד מבנות בחוגים חסידים וחרדים אחרים (ואפי' במידה מסוימת יותר גרוע מהחרדליות).

בכינוס השלוחים האחרון , דיברו על כך בכאב רב הרב ח"ש דיסקין מקרית אתא והרב גלוכובוסקי. ולא היה אף אחד ממאות השלוחים בארץ שקם והיתמם ואמר אצלנו המצב יותר טוב.

דוגמה להמחיש עד כמה המצב מצער וכואב. יצא לי אישית לשמוע מנהג אגד המסיע את בנות חב"ד ובנות מחוגים חרדיים אחרים, והוא אומר ברורות כי ניתן לזהות מיד בת חבדי"ת "כי אצלכם לא כל כך מקפידים בקיצוניות על הצניעות"...

ולידידי ר' יאיר בורכוב, אנא! צא לחוצות כפר חב"ד, הבט על בנותינו החסודות והופעתן ברחובות בשבתות ובחגים, ותווכח מיד שליפקין לא היה נמהר וחפוז במסקנתו, לצערנו הרב האמת לאמיתתה הרבה יותר כואבת וחדה מהדברים איך שהם הצטיירו בכתבה של ליפקין.

ואין להאריך בדבר המצער והמפורסם.
ג' בכסלו תשס"ו
8. ראיה לסתור
הלבוש של בנות הכפר מוכיח שלאו דוקא הפתיחות והחיכוך עם יהודים שונים משפיעה על הנעשה בין צעירי אנ"ש. הבנות נחשפות ומתחכחות הרבה פחות מהבחורים עם סביבה זרה וההשפעה עליהן איננה פחותה.
ה' בכסלו תשס"ו
9. חב"ד לא חרדים!
בלי שנרד לעומק שורש הבעיה ולסיבתה.

ראשית כל חייבים להודות בעובדות שאכן יש ההסחפות של חב"ד בכלל .

הדוגמא של בנות חב"ד ולבושן היא רק סיפטום של הבעיה הקיימת גגם אצל התמימים ואנ"ש.

דוגמא להמחיש את הבעיה : רובם המכריע של הנוסעים החרדים באל על מבקשים כשניתן לשבת בטיסה ב'איזור חרדי. ואילו התמימים שלנו אפי' כשנתנו להם מקום באזור כזה בקשו להעביר אותם למקום אחר "כי אני לא יכול לשבת 10 שעות ליד החרדים האלה"...
נוכחתי לצערי אישית בעובדה זו בדלפק הבידוק והכרטוס בנתב"ג בתקופת הנסיעה ההמונית לתשרי וכששאלתי את הדיילת היא אכן אמרה "החבדניקים תמיד מבקשים לא לשבת ליד חרדים"
גם נציגי הוועד לטוהר המחנה הפועלים בנתב"ג למען בידור סביבה חרדית בטיסות מתאוננים שלא רק שהחבניקים מעולם לא פונים אליהם, הם גם מסתייגים ואפי' לעיתים מפרקיעים לפעילותם.
ה' בכסלו תשס"ו
10. תגובה ל-9
אני גם לא הייתי יושב במחלקה החרדית, מהסיבה הפשוטה שזה משניא את הציבור הזה על האינם דתיים, ולחרדים כמובן זה לא אכפת...
צריך לשבת במטוס להניח תפילין עם יושבי המטוס ולעוררם בעניני תורה ויר"ש.
אפשר וצריך להאריך בזה, אבל אין לי הזמן.
ו' בכסלו תשס"ו
11. ל-10
ל-חיים.
כתבת שתי סיבות מדוע לא היית יושב במטוס ליד חרדים. א. "כי זה משניא את הציבור הזה על האינם דתיים ולדתיים זה לא איכפת" ב."צריך להניח תפילין ולעוררם בעניני תומ"צ ויר"ש"
הרשה לי להעיר על דבריך:
אנא תענה לי בכנות ובלי לגלגל עינים מצטדקות ומיתממות כלפי מעלה.
א. הבקשה לשבת בטיסה במקום נפרד צנוע יותר היא חובתו של כל שומר תומ"צ וזוהי הלכה פסוקה המובאת אפי' בקצוש"ע (סימן קנ"ב סעיף ח'). צע"ג האם זה אכן משניא מאן דהוא? ואולי גם תוריד את הלבוש החסידי כי זה משניא את הלא דתיים??
ב. כתוצאה ממעשים כאלו של המנעות לשבת ליד החרדים זה משניא את חב"ד בעיני הציבור החרדי. ומזה בכלל לא איכפת לנו?? האמנם??
ג. האם אין מה לדבר בעניני תורה חסידות והפצת המעיינות עם אדם חרדי?
ד. מנסיוני נוכחתי להווכח במוחש שדווקא אותם תמימים היוצאים מן הכלל ומבקשים לשבת באזור החרדי, הם (ורק הם) במשך הטיסה (יוצאים מכלל החבדניקים היושבים במקומותיהם) ועושים מבצעים ומניחים תפילין בזמן הטיסה.
(ואילו אותם אלו המבקשים שלא לשבת עם החרדים, לא עוסקים כלל במבצעים, וד"ל, - אולי כדי לא להשניא את עצמם על הציבור הלא דתי...)
ו' בכסלו תשס"ו
12. אילוסטרציה
 הרב ליפקין ודאי שלא צודק . מה הם הדמיונות הללו?
חוץ מ"בעיית" החולצות לא הבחנתי בעוד משהו "בעייתי"... מה יש להבין? לתמים יותר טוב שיקרב מישהו שעדיין לא זכה לטעום טעם חסידות.
בנוגע לחולצות? לא מחייב שמי שהולך בחולצות צבעוניות פחות חסידישער אמנם זה מראה על (אולי) קצת מונחות בעולם אך לא יותר מזה וישנם חסידים שהולכים בחולצות לבנות ווהשפעה הסביבתית שיוצרים לא יותר טובה מהצד ה"צבעוני"...
גם לכן העורכים לזכור כי: הזיבורית שלנו טובה מהעידית שלהם (גם שולי המחנה ,כדברך).
וכדאי שתתחילו לדבר על דברים יותר רציניים מאשר פטפוטי סרק -מעט אור דוחה הרבה חושך-
ו' בכסלו תשס"ו
13. "הזיבורית שלנו טובה יותר מהעידית שלהם "
משפט ידוע ומפורסם אותו אמר הרבי לאחד המשפיעים
כ"ו בטבת תשס"ו
14. תגובה ל-13
בעודי קורא את התגובות נזכרתי במשפט הידוע שהזיבורית שלנו וכו'ושמחתי לראות שכבר קדמתני וכתבת זאת אך נוצרה בעיה קטנה בנוגע למשפט זה שישנם כאלה שמרשים לעצמם לחטוא על בסיס זה על דרך אחטא ואשוב ואומרים לעצמם אה... נעשה מה שנרצה הרי בלאו הכי אנחנו תמיד נהיה יותר טובים וזה ברור גם לך אני חושב שזה טפשי ואינו נכון וחוץ מזה זה משפט שאמר אותו הרבי הריי'ץ ונראה לענ''ד שהזיבורית שלנו דאז אינה הזיבורית שלנו היום וד''ל
כ"ב בשבט תשס"ו
15. תגובות כמו שצריך
זה נכון מה שכתבו רוב המגיבים! אך צריך לעשות חשבון נפש לחיים! ולא למוות!(לשון ר' נתן מברסלב), כלומר, שזה יבא מאהבה עצמית ומתוך שאני אוהב את עצמי אני רוצה לשפץ,ולא מתוך פסימיות שנוטה לראות שחורות, אלא מתוך אהבה וחשיבות עצמית.
כך נראה לי אשמח לקבל תגובות
כ"ד בחשוון תש"ע