ב"ה יום רביעי, כ"ב חשוון תשפ" | 20.11.19
עננים של כבוד ואהבה ■ תובנות לר"ח מנחם-אב

להיות חבוקים בעננים של כבוד ואהבה - מאמר תורני ומעמיק לראש-חודש מנחם-אב - יום פטירתו של אהרון הכהן, מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
גב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
חלום החיים הכמוס בנבכי ליבה של כל דמות בעולם הוא להיות חבוק באהבה.

האהבה הזו הורגת נחשים מאיימים... מיישרת הרים תלולים וגבעות מזדקרות ומעכבות ומונעות את הזרימה הקולחת של התנהלות האדם אלי החיים.

האהבה הזו מחלחלת לאותם כיווצין בלב, מאחה ומחליקה אותם ברוך.

את האהבה הזו החובקת ואופפת בחום מלטף הממוסס את מניעי החציצה המנתקת את האחד ממקור עצמותו, רחש אהרון לבריות ועורר את הנקודה המסתורית, שכמעט דעכה לה במעמקים.

ובשלו העניק ה' לעם את ענני הכבוד, שסככו על העם ובלעו את הבליסטריות שירה בהם האויב.

הענן הזה מקיף את הכול בשווה מבלי להעניק מחסה משובח יותר לאחד הנעלה, יותר מאשר למשנהו בשל היותו הפשוט והדל.

אהרון לא הפלה בין המעמדות שבעם וחש חיבת עולם ממעמקי ליבו והיא חדרה למעמקי הזולת ועוררה אותו והניעה בו רטט...

עשן המערכה הכבד והסמיך המיתמר מעלי המזבח והמלחך בבשר הבהמה ודם הארגמן היוו את הסמל והמופת לבערת הבהמה שבנפש הנעשית מתוך שאון והמולה וממנו נפקד אהרון.

 ואולם, את נרות המנורה הוא העלה באהבה אך בלאט ובחשאי.

הזוך הזה של שמן הכתית והזריחה הבהירה של השלהבת שהבהבה בדומיה מגביעי המנורה גילמו את הרוח המעודנת, הרגישה והחודרת ללבב בשל התום והעדינות והדומיה המאפיינים אותה.

אין היא מאיימת והודפת ומרחיקה, אך היא מקרבת ואוהבת ומעניקה את כל מה שנעדר.

והפעמונים שצלצלו לו בשולי מעילו הביעו הזדהות עם ריגושי הלב הסוער והמתחכך בסבך עבותות הלבטים הגואים... ובלאט ובחשאי קרב אהרון ודובב והניע את הלב להשיח את הנאנקה... לפרוק את הכאב העצור.

אהרון ידע לחולל תמורות ולרכך עמדות נחרצות רוחשי טינה וכעס ולהביא למודעות נבונה של מחילה ואחווה מזווית ראות בוגרת וחדישה.

"בחודש החמישי באחד לחודש" מלאך המוות לא יכול היה לו ואהרון גווע במיתת נשיקה.

וכל בית ישראל ביכה את אהרון שלושים יום וכל שנה ביום זה העם מעלה על ראש את זכרונו לשמש עבורינו סמל ואותות לכבוד ולאהבה.
א' במנחם-אב תשע"ט